סוגיית פתיחת בתי העסק והמסחר בימי אבל לאומיים ודתיים שוב מעוררת סערה במרחב הציבורי, ומציגה חברה שחצויה כמעט לשניים. נתונים חדשים מתוך "מדד צהר ליהדות ומסורת", המתפרסם בערוץ "משב" מבית צהר, בוחנים את העמדות בציבור בשאלה האם חוקי המדינה צריכים לכפות סגירת בתי עסק בימים אלו, או שמא יש להשאיר את הקיים וההחלטה צריכה להיות בידי הרשויות המקומיות.
כיום, החוק במדינת ישראל אוסר על פתיחת מקומות בילוי ומסעדות בערב יום השואה וערב יום הזיכרון בכל חלקי הארץ. מנגד, בכל הנוגע לערב תשעה באב, המצב המשפטי שונה וההחלטה נתונה בידיה של כל רשות מקומית בנפרד. ממצאי הסקר חושפים כי קרוב למחצית מהציבור (49.6%) מעוניין בהאחדה בחוק: וקוראים להחיל איסור אחיד בחוק המדינה גם על תשעה באב, בדיוק כפי שנהוג בימי הזיכרון הלאומיים.
מנגד, 35.6% מהציבור מחזיקים בעמדה הפוכה וסבורים כי יש להעניק לרשויות המקומיות חופש החלטה מלא - לא רק בתשעה באב, אלא גם ביום השואה וביום הזיכרון. מיעוט המשיבים, המהווה 14.8% בלבד, מחזיק בעמדה כי יש לבטל לחלוטין את החקיקה בתחום זה.
הרב אשר סבג, חבר בהנהלת ארגון רבני צהר, התייחס לנתונים והסביר את מורכבות הנושא: "תשעה באב הוא באמת פספוס גדול, כי זה יום לאומי, לא דתי, ומשום מה זה איכשהו נצרב בתודעה כיום דתי. זה יום שמדבר בדיוק על ההוויה שלנו פה במדינת ישראל, שאנחנו חזרנו אחרי גלות ארוכה ורוצים להישאר פה ורוצים ליצור מדינה ברת קיום ולא לחזור על טעויות העבר. צריך שהשינוי יבוא מתוך הציבור באופן טבעי, ולא בכפייה".
חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (התשנ"ח-1997) מעגן בחקיקה הישראלית את ציון אופיו הלאומי וההיסטורי של יום תשעה באב כיום אבל במדינת ישראל. על פי החוק, בערב תשעה באב ועד למחרת בבוקר, חל איסור על פתיחת "בתי עינוגים", המוגדרים כתיאטרונים, בתי קולנוע, מועדונים, אולמות אירועים וכל מקום המציע מופעי בידור ותרבות. בנוסף, החוק מסמיך את הרשויות המקומיות להתקין חוקי עזר שיאסרו גם על פתיחת מסעדות, בתי קפה, קיוסקים ומזנונים במהלך ליל הצום.
בפועל, רוב החנויות, הסופרים והקניונים סגורים רק בערב הצום (החל מהשעה 19:00 בערב), וחוזרים לפעול כרגיל למחרת בבוקר. בשל ההבדלים בין הרשויות השונות, מומלץ לבדוק את שעות הפעילות הספציפיות בעמוד הרשמי של הרשות המקומית שלכם כדי להימנע מאי-נעימויות.