היתרון היחסי ההיסטורי של ישראל בשיעור בעלי ההשכלה האקדמית נשחק באופן ניכר לאורך השנים, וכעת חותם פרק עגום בהשוואה הבינלאומית. מסקירה תקופתית שפרסם היום (רביעי) אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר עולה כי בתוך שני עשורים בלבד צללה ישראל מהמקום השלישי והיוקרתי בקרב מדינות ה-OECD למקום ה-20 בלבד - מיקום הנמצא כעת מתחת לממוצע ארגון המדינות המפותחות.
לפי נתוני הכלכלן הראשי, בשנת 2000 ניצבה ישראל במקום השלישי ב-OECD בשיעור האקדמאים בקרב בני 25-34, אשר עמד אז על 41%. בשנת 2024, אף שנרשמה עלייה מתונה בשיעור האקדמאים בישראל שהגיע ל-47% בקבוצת גיל זו, מעמדה היחסי של המדינה נשחק באופן דרמטי. בעוד מדינות חברות אחרות בארגון רשמו זינוק משמעותי, הגידול בישראל היה מתון בהרבה. התוצאה הישירה היא שישראל נדחקה אל מתחת לממוצע ה-OECD והדרדרה למקום ה-20 בלבד.
באגף הכלכלן הראשי מסבירים כי שחיקת מעמדה היחסי של ישראל קשורה בשני גורמים מרכזיים. מחד, הגידול בשיעורי ההשכלה בישראל היה איטי ומתון בהשוואה לקצב שנרשם בשאר מדינות הארגון. מאידך, המדינה סובלת מהתמשכותם של פערים מבניים עמוקים בשיעורי ההשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה בין קבוצות האוכלוסייה השונות.
ניתוח הנתונים לפי קבוצות אוכלוסייה ומגדר מצייר תמונה מורכבת של מנועי הצמיחה והחסמים של ההשכלה הגבוהה בישראל. מגזר הנשים אמנם מוביל את הגידול, ובין השנים 2010-2025 נרשמה עלייה ניכרת בשיעור ההשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה בקרב נשים בכלל קבוצות האוכלוסייה, אך מגמה זו אינה אחידה והפער ביחס לנשים יהודיות לא-חרדיות נותר משמעותי.
בגזרה הגברית, לעומת זאת, ניכרת בשנים האחרונות דריכה במקום. הנתונים מצביעים על סטגנציה בשיעור הצעירים היהודים שאינם חרדים המשתלבים במערכת ההשכלה הגבוהה. במקביל, בקרב האוכלוסייה החרדית נרשמת אמנם עלייה בשיעור ההשתלבות, אך קצב גידול זה איטי יותר בהשוואה לקצב שנרשם בקרב הצעירים הערבים.
הנתונים ממחישים כי הפערים בשיעורי ההשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה בין קבוצות האוכלוסייה נותרו משמעותיים. ללא הדבקת הקצב הבינלאומי וטיפול עומק בפערים המבניים מבית, ישראל מוצאת את עצמה הרחק מאחור בדירוג ההשכלה של המדינות המפותחות.