ממשלת בריטניה בחנה בשנה שעברה את האפשרות להשעות את הסכם הסחר שלה עם ישראל, ואף ערכה בדיקה של ההשלכות הכלכליות והחברתיות של מהלך כזה - אך לא עדכנה על כך את חברי הפרלמנט או את הציבור. לפי הדיווח של סקיי ניוז, דבר קיומה של הבדיקה נחשף רק החודש, בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה קבוצת הקמפיין הבריטית "גלובל ג'סטיס נאו".
משרד העסקים והסחר הבריטי ערך באוגוסט 2025 הערכת השפעה בנוגע להשעיה אפשרית של הסכם שותפות הסחר בין בריטניה לישראל. מדובר בהסכם המשכיות שנחתם ב-2019, לאחר הברקזיט, ומאפשר לרוב הסחורות המיובאות מישראל להיכנס לבריטניה ללא מכס או בתנאי מס מועדפים.
הערכות השפעה מסוג זה בוחנות בין היתר את ההשלכות הכלכליות והחברתיות של שינויים במדיניות הסחר, ונחשבות לכלי שנעשה בו שימוש תכוף. עם זאת, לפי הפרסום, הבדיקה נערכה גם כחלק מהצעדים ששקלה בריטניה בתגובה לפעולות ממשלת ישראל ברצועת עזה ובגדה המערבית.
במאי 2025 השעתה ממשלת בריטניה את המשא ומתן על הסכם סחר חופשי חדש עם ישראל. ההחלטה התקבלה לאחר ששר החוץ דאז, דייוויד לאמי, הגדיר התבטאויות של שר הביטחון הישראלי בנוגע ל"טיהור" עזה ול"הרס של מה שנותר" כ"דוחות ומפלצתיות".
למרות זאת, הסכם הסחר הקיים בין המדינות נותר בתוקף. הממשלה לא סיפקה הסבר רשמי לכך, אולם שר הסחר דאז, כריס בראיינט, אמר באוקטובר בבית הנבחרים כי "היצוא לישראל תומך באלפי מקומות עבודה בבריטניה". לדבריו, השעיית תנאי הסחר המועדפים עלולה לגרום ל"השלכות בלתי צפויות ולשיבוש כלכלי משמעותי לעסקים בריטיים".
חברי הפרלמנט והציבור לא עודכנו על עריכת הערכת ההשפעה, וגם כאשר הממשלה נשאלה בפרלמנט על מעמדו של ההסכם, היא לא חשפה כי נשקלת האפשרות להשעותו. רק בתגובה לבקשת חופש המידע שהגישה "גלובל ג'סטיס נאו" הודיע החודש משרד העסקים והסחר כי פתח בבדיקה כמעט שנה קודם לכן.
המשרד סירב למסור מידע על היקף הבדיקה, המועד המדויק שבו הוזמנה והושלמה, וכן על החלטות שהתקבלו בעקבותיה.
הבדיקה נערכה כאמור באוגוסט 2025, בתקופה שבה הוכרז רעב ברצועת עזה והאיחוד האירופי ניצב תחת לחץ להשעות חלקים מהסכם ההתאגדות שלו עם ישראל. בחודש שלאחר מכן הציע האיחוד להשעות חלק מהטבות הסחר שהוענקו לישראל.
המהלך נבחן גם יותר משנה לאחר חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק, שלפיה מדינות מחויבות למנוע פעולות או סחר המסייעים לשימור מדיניות ההתנחלויות הישראלית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בתגובה לחוות הדעת כי "העם היהודי אינו כובש בארצו, כולל בבירתנו הנצחית ירושלים, ולא ביהודה ושומרון, מולדתנו ההיסטורית".