ההייטק הישראלי זוכה למינוף ממשלתי שיכניס לקופות הסטארט-אפים כ-2-3 מיליארד שקל מצרפי עד סוף השנה להתמודדות עם היחלשות הדולר מול השקל. כך על פי הודעת משרד האוצר ורשות החדשנות היום (ראשון).
מדובר בתוכנית חירום ייעודית במסגרתה רשות החדשנות תעמיד כ-1 מיליארד שקל לטובת הקצאת 33% עד 50% מהסכום הנדרש לחברות הזנק וחברות צמיחה מוקדמת (Early Growth) להארכת אופק פעילותן (Runway) בשישה חודשים.
כך למרות שההיקף הרשמי של התוכנית עומד על 1 מיליארד שקל, מנגנון המאצ'ינג מעלה את הסכום האפקטיבי שיוזרם להיי-טק לכ-2 עד 3 מיליארד שקל.
הכסף יועמד רק לחברות שאופק פעילותן קצר מ-12 חודשים ואשר יאפשר הארכתו בחצי שנה, כאשר קבלתו, כאמור, מותנה בקבלת המחצית עד שני השליש הנותרים ממימון משלים מגורם פרטי.
תנאי הסף על פי התוכנית כוללים גיל חברה שאינו על 15 שנה, הוצאות שנתיות של בין 1.5 ל-100 מיליון שקל שלפחות מחציתן על מחקר ופיתוח ומתבצעות בישראל ובשקלים, ושאינן עולות על הכנסות החברה ב-12 החודשים שקדמו למועד ההגשה.
חברות שלא גייסו הון בשלוש השנים האחרונות אך ממומנת מהכנסות, תידרשנה להראות שלפחות מחצית מהכנסותיהן הן במטבע זר.
לשאלה אם סכום התוכנית מספיק ביחס להיקף הפגיעה בענף ההיי-טק השיבו ברשות, כי התוכנית לא נועדה לכסות את כלל הפגיעה בענף כתוצאה מייסוף השקל, אלא רק את פלח החברות שבסיכון שרידות מיידי.
מי ייהנה, ומי לא יראה שקל
הנתונים מראים כי כל סטארט-אפ שפונה לשוק הגלובלי ומגייס בדולרים חווה ירידה ממוצעת של כ-20% בתזרים, אך המסלול שהרשות משיקה אינו מסלול "ירוק" ולא כל חברה שעומדת בתנאי הסף תקבל מענק אוטומטית.
כרם נבו, סמנכ"לית ומנהלת חטיבת צמיחה ברשות החדשנות, מסרה לוואלה כסף כי "הרשות תבחן כל בקשה ואת מאפייניה הייחודיים בוועדה, ואם נעריך כי הסיבות למצוקת החברה אינן ייסוף השקל אלא אובדן היתרון התחרותי, ונעריך את פוטנציאל השרידות שלה כנמוך - החברה לא תקבל מימון. מאידך, חברות מצוינות עם מוצרים פורצי דרך ושוק פוטנציאלי חזק הן בדיוק מה שאנחנו מחפשים במסלול זה."
רשות החדשנות כבר הפעילה מסלול מהיר דומה בעבר, מיד לאחר ה-7 באוקטובר, אז קיבלה כ-800 בקשות ונענתה ל-250 מהם - כשליש מהפונים. כלומר רוב החברות שיפנו למסלול צפויות לצאת ממנו בידיים ריקות - עם Runway שממשיך להתכווץ.
לא מענק - הלוואה עם ריבית
יש לציין כי לא מדובר במענק ללא תמורה. הרשות דורשת החזר הכסף מההכנסות העתידיות של החברה - ובריבית. אם החברה לא תשרוד ולא תייצר הכנסות, הכסף לא יוחזר.
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא מה יקרה בעוד חצי שנה בהנחה והשקל יישאר חזק אל מול הדולר גם לתוך 2027?
ברשות מודים כי מדובר במהלך זמני שנועד לקנות זמן ולא לפתור את הבעיה המבנית. נבו: "מדובר במסלול חירום שנועד להאריך את ה-Runway של החברות בחצי שנה בדיוק כדי להתמודד עם חוסר הוודאות של המציאות הנוכחית. זאת גישה של ניהול סיכונים אל מול מציאות משתנה.
"לצד זאת, עתיד לקום צוות של משרד האוצר בהשתתפות רשות החדשנות שייבחן אמצעים ארוכי טווח להגדלת התחרותיות של ישראל בעבור סקטור ההייטק כולו".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, הוסיף כי "גם חברות מצוינות עלולות להיפגע משינויים מאקרו כלכליים שאינם תלויים בהן. הייסוף המהיר של השקל יצר שחיקה משמעותית בכספי הגיוסים וההכנסות דווקא בשלב בו החברות הצעירות נדרשות להמשיך להשקיע במחקר, בפיתוח ובהאצת הצמיחה.
"המסלול החדש נועד לתת לאותן חברות בעלות פוטנציאל גבוה את הזמן והוודאות הדרושים להן כדי להמשיך לצמוח, להשלים אבני דרך טכנולוגיות ועסקיות ולהגיע חזקות יותר לסבב הגיוס הבא, או להמשיך לממש את התוכנית העסקית שלהן. שמירה על רציפות פעילותן של חברות חדשנות בשלבי הצמיחה נחשבת בעלת חשיבות אסטרטגית למשק הישראלי, שכן אלו החברות שמהן צפויות לצמוח חברות הטכנולוגיה הגדולות של השנים הבאות".