דורי כהן, בן 25, איבד לאחרונה את משרתו כבודק תוכנה בחברת הייטק. שלושה חודשים קודם לכן פוטר גם אביו אברהם, שכיהן כמנהל תפעול אדמיניסטרטיבי בחברת הייטק אחרת. הבוקר של שניהם נראה כעת זהה: שליחת קורות חיים. אבל כאן נגמר הדמיון. דורי נרשם לכמה קורסים בתקווה לשמור על רלוונטיות, והוא נשמע אופטימי. אברהם, שנושק לגיל 60, מספר סיפור אחר: "שילמו לי 30 אלף שקלים בחודש עבור יכולות התפעול הגבוהות והניסיון שלי. החליפו אותי בג'וניור שמרוויח שליש, עובד עם בינה מלאכותית ועושה עבודה מעולה. אני מבין למה פוטרתי, ומבין עוד דבר: אין ביקוש לפרקטיקה שלי".
המקרה של אברהם רחוק מלהיות סיפור פרטי. חדירת הבינה המלאכותית מאתגרת גם עובדים צעירים, אך עבור הוותיקים ההסתגלות לרוב מורכבת הרבה יותר: הם לא נדרשים רק ללמוד כלי חדש, אלא לאמץ דפוסי עבודה, מיומנויות והרגלי עבודה שמתעדכנים בקצב מהיר ביותר. לבני דור Y ודור Z, שגדלו עם סמארטפון ורשתות חברתיות, הכלים החדשים הם המשך טבעי של סגנון חייהם, והם הפכו אצלם במהירות לחלק שגרתי ומובן מאליו מיום העבודה.
דו"ח שוק העבודה לשנת 2025 שפורסם לפני מספר שבועות משרטט תמונת מצב בעייתית מאוד בכל הנוגע לשילוב מבוגרים בשוק העבודה הישראלי. התחזית לשנת 2030 מעריכה שיעור של 12% בקירוב ללא תעסוקה בקרב בני 50 ומעלה.
הבינה המלאכותית לא רק מחליפה עבודות, היא משנה במהירות את סל המיומנויות בכל מקצוע. עובדים בני 40 עד 60 שאינם עוברים הכשרה מתעדכנת, נותרים עם מיומנויות שאינן תואמות את דרישות השוק החדש. מחקרים בישראל ובעולם מראים שעובד שמפוטר אחרי גיל 50 חשוף לאבטלה ממושכת וליציאה סופית ממעגל התעסוקה. ככל שחולפים חודשים ללא עבודה, סיכויי ההשמה צונחים בחדות, מעסיקים מעדיפים עובדים צעירים וזולים יותר, והאבטלה הזמנית הופכת לפרישה כפויה.
בדיקה מעלה שהמדינה אכן מציעה כמה מסלולי הכשרה, רובם ברמת מבוא. בקמפוס IL, הפלטפורמה של מערך הדיגיטל הלאומי, זמינים קורסי היכרות עם בינה מלאכותית בחינם, בעברית ובלמידה עצמית מקוונת. משרד העבודה מפעיל מסלולים ממוקדים יותר, ובהם קורס "מטמיע מערכות AI" שמכשיר לשילוב הטכנולוגיה בארגונים, ושירות התעסוקה מריץ מעת לעת תוכניות הכשרה משתנות בשיתוף תעשיית ההייטק.
"על הנייר זה נשמע מענה רציני, אבל המספרים חושפים תמונה הפוכה", אומר הכלכלן רם בן אבי, מומחה למדיניות ציבורית של הגיל השלישי. "ישראל משקיעה בהכשרה מקצועית 0.07% מהתוצר בלבד, לעומת ממוצע של 0.11% במדינות ה OECD".
אלא שהחיסכון הזה מדומה: את מה שהמדינה לא משלמת על הכשרות, היא משלמת ביוקר במקום אחר. לדבריו, "מובטל מבוגר עולה למדינה בין 80 ל-100 אלף שקל בשנה בדמי אבטלה בלבד, עוד לפני השלמת הכנסה, קצבאות נלוות ואובדן הכנסות ממס. עשרות אלפי מבוגרים מחוץ לשוק העבודה מצטברים בתוך עשור לעשרות מיליארדי שקלים. ומולם? הכשרה משמעותית אחת לעובד מבוגר עולה 15 עד 20 אלף שקל. הכשרת 50 אלף מבוגרים תעלה כמיליארד שקל, פעם אחת. מחקרים רשמיים על תוכניות משרד העבודה מצאו שברוב מסלולי ההכשרה נרשמה עלייה של 6% ומעלה בהכנסה לאורך זמן. כלומר, המדינה יודעת שההשקעה מחזירה את עצמה, ובוחרת לא להשקיע".
למה עובדים מבוגרים לא נכנסים בקלות להכשרה ממשלתית מסובסדת? קודם כל כי המערכת לא נבנתה סביבם: הזכאות לשוברי הכשרה מוגדרת ברובה סביב מעמד של דורש עבודה, לא סביב גיל, ולכן עובד בן 58 שרואה את הקרקע נשמטת יגיע למסלול רק אחרי הפיטורים. גם אז, ימי ההכשרה נספרים בתוך תקופת האבטלה, כך שהכשרה מלאה עלולה להימשך מעבר לרשת הביטחון. אבל הכשל העמוק יותר הוא בהגדרת המוצר עצמו. ההכשרה הממשלתית בנויה להסבה, להפוך אדם לבעל מקצוע חדש: רתך, חשמלאי, מנהל חשבונות.
"עובד כמו אברהם אינו זקוק להסבה מקצועית אלא לעדכון של המקצוע הקיים: להמשיך ולנהל תפעול, הפעם באמצעות הכלים החדשים. אלא שרוב ההיצע אינו בנוי כך. קורסי ה-AI ברובם מקנים מיומנות טכנולוגית ללא אופק תעסוקתי מוגדר, בעוד ההכשרות המקצועיות מובילות למשרה, אך לרוב במקצוע אחר. מסלולים שמחברים בין השניים, עדכון מקצועי בתוך תחום העיסוק הקיים, עדיין מעטים ביחס לצורך, והעובד המבוגר הוא הראשון שנופל בפער הזה", מוסיף בן אבי.
ולצד אלה פועל שוק פרטי שלם: מכללות, בתי ספר דיגיטליים ומדריכים עצמאיים. קורס AI הפך למוצר מדף שמיועד לכל שכבות שוק העבודה, מסטודנטים ועד מנהלים, והשוק הפרטי מתמחר אותו בשתי ליגות. בליגה הזולה, קורסים בסיסיים למתחילים, לרוב הדרכות מוקלטות ללמידה עצמית או מפגשי זום בודדים, בכמה מאות שקלים ועד 1,500 שקלים. בליגה השנייה, תוכניות מעמיקות עם ליווי אישי, פרויקטים מעשיים והתמחות בנישות מבוקשות, במחירים שמטפסים מ-2,500 שקלים לקורס מקוון ועד 15,000 עד 20,000 שקלים למסלול מקיף
ואיך מתמודדות מדינות אחרות עם האתגר? בסינגפור, כל אזרח שחוצה את גיל 40 מקבל קרדיט הכשרה של 4,000 דולר סינגפורי שאינו פג תוקף, המדינה מסבסדת עד 90% משכר הלימוד, ומי שיוצא ללימודים באמצע הקריירה מקבל קצבת מחיה של מחצית השכר, עד שנתיים. השנה הצטרפה לכך הטבה חדשה: חצי שנה של גישה חופשית לכלי AI בתשלום לכל מי שנרשם לקורס בתחום. בריטניה מציעה הכשרות דאטה ובינה מלאכותית בנות 16 שבועות, בחינם, עם ריאיון עבודה מובטח בסיום. והאיחוד האירופי כבר עיגן זאת בחוק: מאז 2025, ארגון שמפעיל מערכות AI מחויב להכשיר את עובדיו לעבוד איתן.
מבקר המדינה, בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה סימנו את הכשרת המבוגרים ככלי קריטי להגדלת תעסוקה ולשיפור הפריון. "רבים רואים בסוגיית לימודי הליבה את האיום המשמעותי ביותר על ההשכלה והכלכלה הישראלית בעשורים הבאים, איום שיחליש את הפריון ואת הלכידות החברתית. אבל זו גם בעיה שצפויה להתפוצץ לנו בפנים בעוצמה לא פחותה", מסכם בן אבי.