בשבוע שעבר קיימו סעודיה ומדינות המפרץ מגעים שקטים בוושינגטון לקידום מסדרון הסחר IMEC ("מסדרון השלום"). המיזם, שנועד במקור לחבר את הודו לאירופה דרך חיפה כזרז לנורמליזציה, שינה את פניו מאז פרוץ המלחמה והתרחב למסגרת רב-תחומית הכוללת תשתיות סייבר, בינה מלאכותית וכבלי נתונים תת-ימיים.
קטר "רכבת השלום" הטכנולוגית והכלכלית ממשיך לדהור קדימה, אך על מסילה שעוקפת לחלוטין את ישראל. הנזק העצום לכלכלה המקומית נאמד במיליארדים. לכאורה, המלחמה היא שחיסלה את סיכויי הנורמליזציה מול ריאד, אולם המציאות בשטח מורכבת בהרבה; מתברר כי אפילו בשיא הקרבות, גובש מתווה מדיני שנועד לאפשר להסכם היסטורי זה לצאת אל הפועל.
אם כך, מה הוביל לקריסת המהלך? עד כמה סעודיה באמת זקוקה לשיתוף הפעולה הכלכלי איתנו, והאם התפיסה הישראלית היהירה כבר גבתה מאיתנו מחיר כבד ביחסי הסחר מול מדינות האזור, ואיך ישראל נתפסה בעיניים סעודיות?
"סעודיה ראתה בישראל מודל לחיקוי ושחקנית מרכזית בהבטחת היציבות האזורית", אומרת ד"ר מיכל יערי, מזרחנית מאוניברסיטת בן גוריון ומומחית 'הקתדרה' במוזיאון ארץ ישראל. " זאת, בזכות מאבקה הנחוש בארגונים מערערים, דוגמת איראן וארגונים ג'יהאדיסטים שונים. כמו כן, הפיתוחים הטכנולוגיים והצבאיים המתקדמים של ישראל תורמים ישירות לביסוס הביטחון באזור כולו, משום שהם מאפשרים לישראל להלחם לא רק נגד אויביה, אלא נגד אויבי העולם הערבי הפרגמטי. מבחינת סעודיה, יציבות ביטחונית היא הדבר החשוב ביותר, משום שבלעדיה לא ניתן לקדם את חזון 2030 ופרויקטים כלכליים משמעותיים".
יצאנו למלחמת אין ברירה בעזה לאחר טבח נורא. איך בכל זאת הפכנו בעיני הסעודים ממדינה שנלחמת על זכותה להתקיים, לגורם שלילי אזורי?
"לשיטתה של סעודיה, ישראל מבצעת טבח בפלסטינים. בנוסף, ישראל נתפסת כמי שמשתמשת במלחמה באזור כדי לקדם מטרות שאינן קשורות לביטחון מדינת ישראל, כמו התיישבות יהודית בעזה, בגדה המערבית, בלבנון ובסוריה. כתוצאה מכך, התפיסה הסעודית את ישראל השתנתה במהלך 3 השנים האחרונות: ישראל הפכה מגורם מייצב, ששואפים לשתף איתו פעולה, לגורם מערער - מעין 'בריון שכונתי' שמתחרה באיראן מי מסב יותר נזק למדינות ערב. התהליך הזה החל במלחמה בעזה, והמתקפה הישראלית על איראן רק העצימה אותו, שכן מי שנפגעו יותר מכל מהתגובה האיראנית למתקפה הישראלית-אמריקאית, הן מדינות ערב".
סעודיה צריכה את הכסף הישראלי? מה הרווח הגדול שיצמח לסעודים מנורמליזציה עם ישראל?
"עבור סעודיה, התרומה הגדולה של הסכמי אברהם היא לא ההיבט הכלכלי. המטרה המרכזית שלה בהסכם מול ישראל היא העצמת היציבות האזורית. בעת הנוכחית, הסכמי אברהם לא יכולים להתקיים בגלל חוסר הגמישות בצד הסעודי והישראלי. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שגם אם אין התקדמות לעבר נורמליזציה, שתי המדינות ממשיכות לשתף פעולה ברמה הביטחונית והאסטרטגית. בשורה התחתונה, ריאד וירושלים חולקות אינטרס משותף: פגיעה בגורמים רדיקליים ודגש על שיתופי פעולה כמנוף לפיתוח הכלכלה".
מה זה חזון 2030, ואיפה ישראל נכנסת לתמונה הזו?
"Vision 2030 היא תוכנית לאומית שהשיקה ערב הסעודית ב-2016, בהובלת יורש העצר מוחמד בן סלמאן, כדי להפחית את תלות הממלכה בנפט, לגוון את מקורות הצמיחה הכלכליים ולבסס את סעודיה כמרכז אזורי ועולמי להשקעות, טכנולוגיה, תיירות ושירותים מתקדמים. מבחינת ישראל, המשמעות היא בעיקר פוטנציאל לשיתופי פעולה עקיפים או ישירים בתחומי סייבר, מים, חקלאות ועוד".
עד כמה ישראל ייחודית במה שהיא מציעה לסעודים? יש מי שיספק להם את זה במקומה?
"אני לא חושבת שישראל מחפשת את 'הכסף הסעודי'. היא חותרת לשיתופי פעולה במגוון תחומים. צריך לזכור שהיתרונות עבור ישראל הם עצומים לא רק בגלל גודלו של השוק הסעודי, אלא בגלל שהוא יכול לאפשר לישראל ליצור קשרים עם מדינות נוספות שכרגע לא מנהלות יחסים עם ישראל, כמו אינדונזיה".
האם הנזק התדמיתי והפוליטי מול דעת הקהל הסעודית והאזורית הוא הפיך? האם מדובר רק ב'מכה קטנה בכנף' עבור יורש העצר שניתן יהיה לתקן אם ישראל תשנה כיוון?
"זה ממש לא 'מכה קטנה בכנף', אלא אירוע טראגי ומסוכן מאוד לישראל. אם פעם עוד אפשר היה לשכנע את העולם הערבי וסעודיה בחשיבות היחסים איתנו, היום ישראל היא מדינה מנודה - גם במקומות שפעם גילו רצון לקשר. התפיסה כיום היא שישראל פועלת באכזריות רבה כלפי הפלסטינים ומקדמת מדיניות הרסנית במדינות ערביות נוספות. לאור זאת, אין כיום שום היתכנות לשינוי גישה כלפינו".
אבל טראמפ הציב התניה ברורה: הסכם גרעין אזרחי תמורת הצטרפות סעודית להסכמי אברהם. מהם התנאים שחייבים להתקיים כדי שסעודיה באמת תיכנס להסכם כזה מולנו?
"הסעודים אינם מוכנים להיכנס לנורמליזציה מול ישראל, ללא הסכמה, ולו חלקית, על אופק מדיני בסוגיה הפלסטינית. זהו תנאי ראשי, מרכזי, והוא מהווה את הסף התחתון של המשא ומתן. כך שכרגע אין היתכנות להתקדמות המהלך".