משרד המלחמה האמריקני העניק לנורת'רופ גרומן האמריקנית חוזה בסך 1.84 מיליארד דולר לרכש פודי לייטנינג לחיל האוויר של ארה"ב, ולשיפור והאחזקה של הקיימים. מדובר בחוזה מסגרת שיהיה בתוקף עד 2035, ושעל בסיסו יבצע החיל הזמנות בפועל.
הלייטנינג הוא פוד תקיפה שפותח בידי רפאל, ושנורת'רופ מייצרת אותו בארה"ב בשותפות עם החברה הישראלית, עבור זרועות הצבא האמריקני ועבור לקוחות זרים. פוד תקיפה נראה כמו טיל ומותקן בעמדת נשיאה מיוחדת מתחת לגוף המטוס, מצויד במצלמה ובחיישנים נוספים ובלייזר להנחיית חימוש ומאפשר לטייסים ונווטים לאתר מרחוק מטרות על הקרקע ביום ובלילה ובכל מזג אוויר.
בשנים האחרונות עלתה חשיבותו בסיוע במשימה החשובה לא פחות של זיהוי כטב"מים ורחפנים, כלי טיס זעירים שמכ"מי מטוסים לעתים מתקשים לאתר.
צחוק הגורל: רפאל פיתחה את הלייטנינג לפני 40 שנה במימון משרד הביטחון, אחרי שארה"ב סירבה למכור לחיל האוויר הישראלי את הפוד האמריקני המקביל, לנטירן, הרבה לפני עידן ה"עצמאות החימושית". מאז פיתחה רפאל חמישה דורות של הפוד, עם טווחים ורזולוציה משופרים, ואופציה לשלב בו מכ"ם מתוצרת התעשייה האווירית, בשיתוף פעולה בין שתי התעשיות הישראליות המתחרות.
מאז 1996 רכש הפנטגון 900 פודי לייטנינג שהתגלו כזולים ויעילים יותר מהלנטירן. המערכת משמשת בארה"ב מטוסי אף-15 אי, אף-16 ו-אי-10 של חיל האוויר, אף-18 של הצי, מטוסי הארייר של המארינס, ואפילו מפציצי בי-52 ומטוסי הרקולס.
לאף-35 שרוכשים חיל האוויר, הצי והמארינס יש מערכת הנחיית חימוש אינטגרלית שמייתרת את השימוש במערכות כמו לייטנינג, וכניסתו לשירות עוררה חשש שהלייטנינג תאבד לקוח חשוב, אבל האמריקנים ימשיכו להשתמש במערכת לשאר המטוסים שלהם.
נורת'רופ גרומן דיווחה כי הזמינות המבצעית של המערכת עומדת על 95%, נתון אמינות גבוה.
החוזה לא מפרט כמה פודים ומאיזה סוגים ירכוש הפנטגון, והאם ישדרג לדור החמישי של הלייטנינג, שנרכש בשנה שעברה בידי ממשלת גרמניה למשל עבור מטוסי הטייפון של הלופטוואפה, בעסקה בשווי 350 מיליון יורו. בינתיים קיבלה החברה חוזה בסך 43 מיליון דולר כהוצאה ראשונית.