קהילת הביטקוין מתמודדת עם אחד מאירועי האבטחה החמורים שנרשמו בתחום הארנקים הקרים. במהלך מספר גלי תקיפה נגנבו יותר מ-1,367 מטבעות ביטקוין, בשווי של כ-88 מיליון דולר, מתוך 4,585 כתובות שונות שנוצרו באמצעות ארנקי החומרה Coldcard של חברת Coinkite הקנדית.
האירוע לא נבע מפריצה לרשת הביטקוין עצמה, אלא מפגם בתוכנה הפנימית של הארנק, שגרם לחלק מהמכשירים לייצר מפתחות פרטיים ברמת אקראיות נמוכה מדי. במילים פשוטות, הקוד שאמור היה ליצור סוד שכמעט בלתי אפשרי לנחש, יצר בחלק מהמקרים סוד צפוי יותר, שאותו ניתן היה לשחזר בעזרת כוח מחשוב וסריקה אוטומטית.
הנזק ממשיך להתרחב, ובחברות המחקר מזהירים כי משתמשים שיצרו ארנקים באמצעות גרסאות פגיעות עדיין עלולים להיות חשופים, גם אם הכספים שלהם טרם נגנבו.
מאות ארנקים רוקנו בתוך 25 דקות
גל התקיפה הראשון היה מהיר ומתואם במיוחד. בתוך כ-25 דקות בלבד נגנבו מאות מטבעות ביטקוין מתוך ארנקים נפרדים, כאשר העסקאות נדחסו למספר קטן של בלוקים ברשת. התוקף ככל הנראה סרק מראש כתובות שהיו עשויות להיות פגיעות, חישב את המפתחות המתאימים והפעיל תהליך אוטומטי לריקון הארנקים.
בשלב הראשון, מרבית הכספים שנגנבו רוכזו במספר קטן של כתובות, מה שהקל יחסית על חוקרי הבלוקצ'יין לעקוב אחריהם, אך בהמשך השתנתה שיטת הפעולה.
בגל השלישי של התקיפה נגנבו כ-208 ביטקוין נוספים מתוך 1,912 כתובות, אך הפעם סכום הגניבה הממוצע מכל קורבן היה קטן בהרבה. לפי חברת Galaxy Research, הדבר עשוי להעיד כי התוקף כבר רוקן את הכתובות העשירות יותר וכעת מפעיל סורקים על כל יתרה אפשרית, גם אם מדובר בשברירי ביטקוין.
איך פגם בתוכנה הפך ארנק קר לפגיע?
כדי להבין את הכשל, צריך להבין כיצד נוצר ארנק ביטקוין. בעת הקמת ארנק חדש, המכשיר מייצר ביטוי גיבוי, המכונה Seed phrase. מתוך צירוף המילים הזה נגזרים המפתחות הפרטיים שמאפשרים לשלוט במטבעות.
הביטחון של המערכת תלוי באקראיות גבוהה מאוד. ככל שמרחב האפשרויות גדול יותר, כך קשה יותר לתוקף לנחש את צירוף המילים או את המפתח.
לפי הניתוח הטכני שפורסם, תקלה בהגדרות של Coldcard גרמה לכך שמחולל האקראיות החומרתי לא פעל כפי שתוכנן. במקום זאת, המערכת נשענה על מחולל תוכנתי חלש יותר, שקיבל כנקודת התחלה נתונים כמו המספר הסידורי של השבב והשעון הפנימי.
הנתונים האלו אינם סודיים באמת. תוקף בעל ידע מתאים יכול לצמצם את טווח האפשרויות, לבצע חישובים רבים ולחפש התאמה לכתובות קיימות על גבי הבלוקצ'יין. לפי הדיווחים, הבאג נכנס לקוד בגרסת 4.0.0, ששוחררה במרץ 2021, ונשאר בגרסאות נוספות במשך שנים.
לא כל הדגמים נחשפו באותה רמה
עוצמת החשיפה משתנה בין דגמי Coldcard השונים. בדגמי Mk2 ו-Mk3, רמת האקראיות האפקטיבית ירדה לפי ההערכות בצורה חריפה במיוחד. בדגמים חדשים יותר, בהם Mk4, Q ו-Mk5, קיים רכיב אבטחה נוסף שמוסיף אקראיות לתהליך.
Coinkite טוענת כי רכיב זה משפר משמעותית את ההגנה. עם זאת, חוקרים הציגו ניתוח זהיר יותר, שלפיו גם בדגמים החדשים קיימת מגבלה באופן שבו המערכת מעבדת את האקראיות הנוספת.
המשמעות אינה שכל מכשיר חדש נפרץ או שכל משתמש ב-Coldcard יאבד את כספו. אך היא כן מצביעה על כך שהיקף החשיפה עדיין אינו ברור לחלוטין, ולכן משתמשים אינם יכולים להסתפק בהנחה שהדגם שלהם בטוח בלי לבדוק כיצד ומתי נוצר הארנק.
לא פריצה לביטקוין, אלא כשל במוצר שאמור להגן עליו
למרות היקף הגניבה, חשוב להבהיר כי רשת הביטקוין עצמה פועלת באופן שגרתי. העסקאות נחתמו באמצעות מפתחות פרטיים תקפים, לאחר שהתוקף הצליח ככל הנראה לשחזר אותם בשל החולשה באופן שבו נוצרו. מנקודת מבטה של רשת הביטקוין, מדובר בעסקאות חוקיות לחלוטין.
האירוע ממחיש כי משמורת עצמית אינה מסתיימת ברכישת ארנק חומרה. היא מחייבת גם אמון ביצרן, בקוד, בתהליך יצירת המפתחות וביכולת המשתמש לעקוב אחר אזהרות ולעבור במהירות לארנק חדש במקרה הצורך.
במובן הזה, מתקפה זו היא לא רק גניבה של עשרות מיליוני דולרים. היא תזכורת כואבת לכך שגם ארנק קר אינו פתרון קסם, וכי בעולם שבו המשתמש הוא הבנק של עצמו, האחריות על האבטחה אינה נעלמת. היא פשוט עוברת לידיים שלו.