מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שלכסף של תורמים יש השפעה גדולה בהרבה מכפי שנהוג לחשוב על שילוב חשיבה מגדרית בסיוע הומניטרי - וכי השאלות שהם שואלים עשויות לעצב את הדרך שבה ארגונים מתכננים ומפעילים את תוכניות הסיוע שלהם.
המחקר, שנערך עבור סיד ישראל - ארגון הגג של קהילת ארגוני הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבינלאומי בישראל - מצביע על כך שאחד הגורמים המשמעותיים ביותר לשילוב חשיבה מגדרית בתוכניות סיוע אינו המדיניות הפנימית של הארגונים, אלא דווקא הציפיות והדרישות של התורמים.
המחקר התבסס על ראיונות עומק עם 17 גופים, ובהם ארגוני סיוע, תורמים, גוף ממשלתי, סטארט־אפ בתחום החדשנות החברתית ורשת מקצועית. מתוכו עלה כי למרות מודעות גבוהה לחשיבות הנושא, שילוב החשיבה המגדרית עדיין אינו נעשה באופן שיטתי. כמו כן, ארגונים רבים אינם מבחינים באופן ברור בין שוויון מגדרי בתוך הארגון לבין שילוב חשיבה מגדרית בתכנון ובהפעלת תוכניות סיוע, ונמצאו פערים בשימוש בכלים כמו ניתוח מגדרי, איסוף נתונים מפולחים לפי מגדר ומדידת השפעה, לצד מחסור בהכשרות ובמומחיות מקצועית.
הפרטים הקטנים שמכשילים את הסיוע
לפי המחקר, להחלטות תכנוניות קטנות לכאורה עשויה להיות השפעה משמעותית על הצלחת התוכניות: מרפאה עשויה לפעול בשעות שבהן נשים אינן יכולות להגיע; שירות דיגיטלי עשוי להתבסס על טלפונים חכמים שבקהילת היעד נמצאים בעיקר בידי גברים; ותוכנית חקלאית עלולה לחלק ציוד מבלי להביא בחשבון שלנשים אין גישה לקרקע או לאשראי. המסקנה היא שחשיבה מגדרית אינה רק שאלה של ייצוג או שוויון - אלא של אפקטיביות התוכנית.
הארגונים שהתראיינו ציינו שוב ושוב כי דרישות התורמים ומסגרות הדיווח שהם מציבים הן בין הגורמים המשמעותיים ביותר המעודדים שילוב חשיבה מגדרית. עם זאת, אחד הממצאים המרכזיים הוא ששיקולים מגדריים מקבלים כיום פחות דגש אצל רבים מהתורמים היהודיים והישראליים בהשוואה לחלקים מהמערכת ההומניטרית הבינלאומית. מכאן עולה כי לפילנתרופיה יש הזדמנות לחזק את איכות הסיוע - לאו דווקא באמצעות הגדלת היקף התרומות, אלא באמצעות שינוי השאלות והדרישות שהיא מציבה.
הממצאים מגיעים בתקופה שבה חשיבה מגדרית הופכת לחלק מרכזי בעולם הפיתוח הבינלאומי. בשנים 2021-2022 הופנו 60.4 מיליארד דולר - 42% מהסיוע הבילטרלי של מדינות ה-OECD-DAC - לתוכניות שכללו יעדים של שוויון מגדרי. עם זאת, לפי המחקר, רק כ-28% ממימון הפיתוח בעולם מציב את קידום השוויון המגדרי כיעד מרכזי, נתון הממחיש את הפער בין שילוב היבטים מגדריים לבין הפיכת השוויון המגדרי ליעד מרכזי.
ערכת כלים חדשה והנצחת ויויאן סילבר ז"ל
המחקר אינו מבקר את ארגוני הסיוע הישראליים, אלא מצביע על שורה של פרקטיקות מתקדמות שכבר מיושמות בקהילה, כמו תכנון תוכניות בשיתוף הקהילה, מודלים שבהם נשים מובילות את העשייה, התאמת השירותים לצורכי נשים ומדיניות ארגונית המעודדת גיוון והכלה. האתגר כעת הוא להפוך את הדוגמאות הללו לסטנדרט מקצועי רחב יותר.
כדי לסייע בכך, פרסם סיד ישראל ערכת כלים מעשית לארגוני סיוע, קרנות, תורמים ויזמים חברתיים. הערכה, שפותחה על ידי החוקרת אופלי נמיאש (Mindset-PCS), כוללת כלים מעשיים לניתוח מגדרי, תכנון תוכניות, שיתוף קהילות ומדידת השפעה.
המחקר פותח במסגרת פרויקט מיוחד להנצחת מורשתה של ויויאן סילבר ז"ל, פעילת השלום והשוויון המגדרי הישראלית-קנדית שנרצחה ב-7 באוקטובר, ופעלה במשך שנים לקידום מנהיגות נשים, שיתוף קהילות ושינוי חברתי מכליל.
אילת לוין-קארפ, מנכ"לית סיד ישראל: "פילנתרופיה עושה הרבה יותר מאשר לממן ארגוני סיוע - היא מעצבת את הדרך שבה הם פועלים. החלטות מימון משדרות מהו סטנדרט מקצועי ראוי. המחקר שלנו מצביע על כך שכאשר תורמים משלבים חשיבה מגדרית בדרישות המימון שלהם, ארגונים מגיבים ומשנים את אופן עבודתם. זו הזדמנות עבור הפילנתרופיה לא רק לתמוך בסיוע הומניטרי, אלא גם להפוך אותו לאפקטיבי יותר, מכליל יותר ובעל השפעה גדולה יותר".