השבוע התפרסם סיפורו של יחיאל אוהב-עמי, עובד מעון ראש הממשלה, בן 61 ואב לילד עם מוגבלות, שטען להתעמרות מילולית ופיזית מצד אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. אף שבמקרה זה מדובר בטענות להתנהגות חמורה, חריגה וקיצונית מאוד, מדובר לצערנו בתופעה רחבה, שסביר להניח כי גם חלק לא קטן מאלו שנחרדו מהצפייה בראיון עמו סובלים ממנה.
על פי מחקר שפרסם המוסד לבטיחות וגיהות, רמת ההתעמרות בעבודה במשק הישראלי גבוהה מאוד. הנתונים מצביעים על כך ש-64% מהעובדים חוו בעבודתם התנהגות תוקפנית כלשהי: 12.9% חוו זאת ברמה חודשית, 9.2% ברמה שבועית ו-4.4% ברמה יומיומית. על פי מחקר נוסף שנערך על ידי משרד הכלכלה, לא רק שכל עובד שני בישראל סבל או סובל מהתעמרות או התנכלות בעבודה, אלא שבעקבות זאת חלה ירידה במוטיבציה אצל מחצית מהנפגעים, ואצל 11% מהם הובילה ההתעמרות לחוסר תפקוד מוחלט.
הפסיכולוג התעסוקתי איתן מאירי, מחבר הספר "התעמרות בעבודה" ומבכירי החוקרים של התחום, מסביר כי התעמרות בעבודה הינה שימוש בפרקטיקות שנועדו להשפיל, לפגוע בבטחון, לבודד ולהכשיל עובדים בתפקידם, וזאת על ידי הפעלת כוחניות ישירה או מניפולטיבית. היא חד-צדדית, לא מקיימת ולא מאפשרת דיאלוג - והמטרה של הצד הפוגע היא להתעמר באחר מטעמים לא ענייניים. במילים אחרות, התעמרות בעבודה לא נועדה לקדם ולהיטיב עם העסק, אלא להשפיל ולרמוס את האחר. חשוב להדגיש כי התעמרות בעבודה נחשבת ככזו כאשר הפגיעה חוזרת ומתמשכת באירועים נפרדים ולאורך שבועות וחודשים.
על פי נתוני ההסתדרות הלאומית, שהוצגו בכנסת במסגרת דיון שנערך בוועדת העבודה והרווחה, תופעה זו מביאה לאובדן של כ-2 מיליון ימי עבודה בשנה ונזק של כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה למשק. לדבריו, הנזק הנגרם למשק הישראלי מידי שנה עולה על 25 מיליארד שקלים.
על פי נתונים מחקריים בעולם וכך גם בארץ, גברים פוגעים בגברים ונשים, אם כי יותר בגברים (60%) מאשר בנשים. מנגד, נשים פוגעות יותר בנשים (65%) מאשר בגברים (35%). עוד עולה כי ב-75% מהמקרים הפוגען הוא הממונה הישיר או מי מטעמו. לעומת זאת, ב-5% מהמקרים מדובר בעובד שהופך את חיי הממונה שלו לבלתי אפשריים. בשאר המקרים יכול המתעמר להיות כל אחד אחר במקום העבודה.
התופעה והשלכותיה השליליות לא נסתרו מעיני המחוקק, אולם הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, אשר אושרה בקריאה טרומית בשנת 2015, מתגלגלת מאז בין ועדות הכנסת ליועצות המשפטיות של משרדי הממשלה. בה בעת, חרף אי השלמת החקיקה, בתי הדין לעבודה אימצו בפועל את ההצעה ומשתמשים בה בפסקי הדין.
באופן מפתיע, דווקא בקרב מסדרונות ביטוח לאומי - הגורם שאמון על ביטחונם הסוציאלי של נפגעי עבודה, תופעת זו גם קיימת. השופטת דפנה חסון-זכריה קבעה לפני מספר ימים כי מנהלת מחלקה מצטיינת בביטוח הלאומי סבלה מהתעמרות והדרה מצד מנהלת הסניף. זו הגיעה לשיאה באירוע של התעלמות מופגנת, ולפיכך תיחשב כ"אירוע מיוחד" המהווה תאונת עבודה. השופטת מתחה ביקורת על המוסד לביטוח לאומי ששימש כ"מעסיק פוגעני" בחצריו שלו.
לב התיק עסק באירוע מיום 9.6.2020, אותו הגדירה התובעת באמצעות באת כוחה - עו"ד רומי הוניג, כ"קש ששבר את גב הגמל". במהלך קבלת קהל, מנהלת הסניף וגורמי הנהלה נוספים ניהלו שיחה מקצועית עם עובדת הכפופה לתובעת, תוך שהם מתעלמים מהתובעת באופן מוחלט למרות נוכחותה הפיזית ולמרות שהנושא היה באחריותה הישירה.
בית הדין קיבל את הטענה כי מדובר ב"אירוע שיא" של השפלה וביטול מקצועי, שחרג משגרת העבודה הרגילה וגרם לעובדת סערת רגשות קשה. בעקבות מסכת האירועים והאירוע המכונן, החלה העובדת לסבול מנדודי שינה, התפרצויות בכי ותסמינים פיזיים של תסמונת פיברומיאלגיה (כאב כרוני מפושט בכל הגוף ועייפות קשה).
בהמשך לפסיקתה, הורה בית הדין על מינוי מומחים רפואיים בתחומי הנפש והראומטולוגיה כדי לבחון את הקשר הסיבתי בין ההתעמרות לבין מצבה הבריאותי של העובדת.
עו"ד הוניג, אשר ייצגה את העובדת הבכירה בתביעה נגד הביטוח הלאומי, מסבירה כי ייחודו של המקרה, טמון באופייה של ההתעמרות: "בשונה מהתדמית המוכרת של מנהלים צועקים או אגרסיביים, כאן תוארה 'התעמרות שקטה' - כזו המבוססת על הקטנה, עקיפת סמכויות והדרה מקצועית".
לדבריה, "פסק הדין שולח מסר ברור למעסיקים, ובפרט לגופים ציבוריים: התעמרות אינה חייבת להיות רועשת כדי להיות מוכרת כפגיעה בעבודה. התעלמות מכוונת והדרה מקצועית הן כלים פוגעניים שעלולים להוביל לנזקים בריאותיים קשים, ובמקרים אלו, בתי הדין לא יהססו להעניק לעובדים את ההגנה המגיעה להם".
"הבעיה לא תיפתר מעצמה", מסביר מאירי, "אלא יש לנקוט בשורה של צעדים על מנת לטפל בה: יש להשלים את חקיקת החוק למניעת התעמרות בעבודה, לייצר לו תקנות ולקדם קמפיין ארצי ממושך להעלאת המודעות לתופעת ההתעמרות בעבודה ולנזקיה. כשם שהחוק למניעת הטרדה מינית שינה את השיח ואת הגישה במקומות העבודה לנושא, כך גם החוק למניעת התעמרות בעבודה ישנה לטובה פרקטיקות ניהוליות ומנהיגותיות במקומות העבודה, ויביא לצמצום דרמטי של אירועי התעמרות. מכך יצאו נשכרים העובדים והמעסיקים כולם".
עוד הוא מציע לקדם גם ביצוע של מחקרי עומק בתחומי הרפואה, רפואת הנפש, הכלכלה ולימודי עבודה על הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך במטרה לפתח גישות מתקדמות לניטור ומניעת התעמרות.