הסיפור שהוביל את השווקים בשנתיים האחרונות מתחיל להראות סימני לחץ. מניות השבבים והבינה המלאכותית הובילו הבוקר את הירידות באסיה, לאחר שגם בוול סטריט נרשמה תגובה שלילית לדוחות ולתחזיות של כמה מהחברות המזוהות ביותר עם מהפכת ה-AI.
מדד KOSPI בדרום קוריאה נפל ביותר מ-4%, כאשר SK Hynix איבדה יותר מ-8% וסמסונג אלקטרוניקס ירדה ביותר מ-5%. ביפן נחלש מדד ניקיי, ומניות כמו Kioxia, Murata ו-TDK רשמו ירידות חדות.
הירידות אינן מעידות בהכרח שמהפכת הבינה המלאכותית הסתיימה. הן כן מצביעות על שינוי בשאלה שמעסיקה את המשקיעים. במקום לשאול כמה מהר התחום יצמח, השוק מתחיל לשאול כמה יעלה לממן את הצמיחה הזאת, ומתי ההשקעות העצומות יתחילו לייצר תשואה.
המשקיעים מתחילים לבחון את המחיר של מהפכת ה-AI
הטריגר האחרון הגיע מארצות הברית. מניית AMD ירדה לאחר שהתחזית שלה לא הצליחה להרשים את המשקיעים, למרות תוצאות רבעוניות טובות מהצפוי. גם ספייסאיקס איבדה גובה לאחר שהדוח הראשון שלה כחברה ציבורית המחיש את היקף ההוצאות הגבוה על תשתיות הקשורות לבינה מלאכותית.
במקביל, חולשה במניות הזיכרון האמריקאיות SanDisk ו-Western Digital התגלגלה במהירות ליצרניות השבבים באסיה.
זהו אותו מנגנון שפעל בכיוון ההפוך במהלך העליות. כאשר השוק האמין שהביקוש למרכזי נתונים, זיכרונות ושבבי AI ימשיך לצמוח כמעט ללא הגבלה, כל שרשרת הייצור נהנתה. כעת, כל סימן להאטה, שחיקה ברווחיות או הוצאות גבוהות מהצפוי פוגע בסקטור כולו.
יותר מטריליון דולר בהתחייבויות עתידיות
החשש אינו נוגע רק למחירי המניות. מיקרוסופט, מטא, אורקל, אמזון ואלפאבית התחייבו יחד לתשלומי שכירות עתידיים בהיקף של כ-1.09 טריליון דולר, בעיקר עבור מרכזי נתונים שעדיין לא החלו לפעול.
הסכום נפרס על פני שנים ואינו שווה לחוב בנקאי רגיל, אך הוא ממחיש את גודל ההימור. חברות הטכנולוגיה מתחייבות מראש למרכזי נתונים, חשמל ותשתיות מחשוב מתוך הנחה שהביקוש לשירותי AI יצדיק את העלויות בעתיד.
כל עוד ההכנסות גדלות במהירות, המודל יכול לעבוד. אם הצמיחה תאכזב ברגע שההיצע יצליח להדביק את הביקוש, החברות, היזמים והמלווים שמימנו את הבנייה עלולים להישאר עם מתקנים יקרים והתחייבויות ארוכות טווח.
ארתור הייז: זה דומה יותר ל-2008 מאשר לבועת הדוט-קום
כאן נכנסת התחזית החריגה של ארתור הייז, ממייסדי בורסת הקריפטו BitMEX. לטענתו, המשקיעים מתייחסים להקמת מרכזי נתונים כאילו מדובר בהשקעה טכנולוגית בעלת צמיחה מהירה, אך בפועל חלק גדול מהתחום דומה יותר לנדל"ן ממונף. צריך לרכוש קרקע, לבנות מתקנים, לחבר חשמל, להתקין מערכות קירור ולחתום על חוזים ארוכי טווח.
לכן הייז טוען כי הסיכון מזכיר את משבר האשראי של 2008 יותר מאשר את בועת האינטרנט של שנת 2000. לפי התרחיש שלו, המלווים ימשיכו להזרים כסף לבנייה כל עוד הביקוש נראה חזק. אם חברות הטכנולוגיה יאטו את ההשקעות, חלק מהפרויקטים יתקשו לשרת את החובות שלהם. משבר כזה עלול לפגוע בבנקים, בשוק האשראי ובכלכלה הרחבה.
איך משבר AI אמור לעזור לביטקוין?
בטווח הקצר, הוא לא בהכרח יעזור. ביטקוין מתנהג בתקופות לחץ כנכס סיכון, ולכן משבר אשראי עלול בתחילה להוביל למכירות גם בשוק הקריפטו. הייז מעריך שביטקוין עשוי להישאר באזור 60 עד 70 אלף דולר, ואף לרדת לכיוון 50 אלף דולר לפני שינוי כיוון.
השלב החיובי בתזה שלו מגיע רק לאחר מכן. אם משבר האשראי יהיה רחב מספיק, הבנקים המרכזיים והממשלות עשויים להגיב באמצעות הורדת ריבית, ערבויות, חילוץ גופים פיננסיים והזרמת נזילות למערכת. צעדים כאלה מגדילים את כמות הכסף ומחלישים לאורך זמן את כוח הקנייה של המטבעות המסורתיים.
בתסריט הזה, הייז מאמין שהביקוש לנכס מוגבל בהיצע כמו ביטקוין עשוי לגדול במהירות, עד למחיר של מיליון דולר ואף יותר.
לא כל ענקיות הטכנולוגיה נמצאות באותו מצב
חשוב לסייג את התחזית. לא כל החברות שמובילות את מהפכת ה-AI ממונפות באותה מידה. אלפאבית, אמזון, מיקרוסופט ומטא מחזיקות עסקים רווחיים, תזרימי מזומנים חזקים ויחסי חוב נמוכים יחסית.
אורקל, לעומתן, נחשבת חשופה יותר. חלק מחוזי השכירות שלה למרכזי נתונים נמשכים בין 15 ל-19 שנים, בעוד שהחוזים שלה עם לקוחות עשויים להיות קצרים בהרבה. הפער הזה יוצר סיכון אם הביקוש ייחלש בעתיד.
לכן, גם אם תגיע האטה בתחום, היא לא בהכרח תתפתח למשבר מערכתי דומה ל-2008. התחזית של הייז תלויה בשרשרת ארוכה של אירועים שצריכים להתרחש - השקעות יתר, כשלי אשראי, התערבות ממשלתית והעברת הנזילות לביטקוין.
הירידות באסיה הן עדיין בעיקר תיקון לאחר עליות חדות, ולא הוכחה שבועת AI כבר התפוצצה. עם זאת, הן ממחישות שהשוק הופך בררני יותר. הבטחות לצמיחה כבר אינן מספיקות. המשקיעים רוצים לראות הכנסות, רווחיות ויכולת לממן את ההשקעות האדירות מבלי לפגוע במאזני החברות.