ביטחון, תעסוקה וצמיחה: חיזוק הצפון כבר מזמן אינו מסתכם בתיקון נזקים, אלא בשאלה איזו מציאות תיבנה כאן לשנים הבאות. רגע לפני שוועידת הגליל 2026 תתכנס ב-11 באוגוסט בצפת ותדון במענה הביטחוני והכלכלי הנדרש, יצאנו לקריית שמונה ולנהריה כדי לפגוש את האנשים שמנסים להפוך תוכניות, תקציבים ורעיונות לשינוי שניתן לראות בשטח.
במרגלית סטארטאפ סיטי בקריית שמונה פגשנו את דני קוטן, מנהל המיזם לצמיחה דמוגרפית בעיר מטעם משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. משם המשכנו לשמוע על התוכניות הממשלתיות, על מרכז מחקר חדש בגולן ועל המהלכים שאמורים להפוך את נהריה לעוגן כלכלי גדול עוד יותר בגליל המערבי.
"הילדים התנגדו, והיום הם לא רוצים לעזוב"
הסיפור של דני התחיל בהחלטה שנראתה כמעט מנוגדת לכיוון התנועה. אחרי ה-7 באוקטובר הוא ומשפחתו עזבו את תל אביב ובחרו לעבור דווקא לקריית שמונה. "הבנו שאי אפשר להמשיך את החיים שחיינו כרגיל", הוא מספר. "ראינו עיר מדהימה, עיר של נחלים, טבע ושקט. הילדים התנגדו בהתחלה, אבל עברו שינוי. היום הם אוהבים את העיר, יש כאן חינוך מצוין והם כבר לא רוצים לעזוב".
לדבריו, דיור והטבות כלכליות לבדם אינם מספיקים כדי לשכנע משפחה לשנות את חייה. המפתח הוא החיבור למקום. "הבנו שהדבר החשוב ביותר למשפחות בהחלטה לאן לעבור הוא קהילה. קהילה הפכה לסיבה לעבור, והיא גם הסיבה להישאר".
המיזם מפעיל בעיר כ-10 קהילות קולטות, המותאמות בין היתר לרופאים, לאנשי הייטק, לציבור הדתי ולמשפחות חילוניות. משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי תומך במהלך, שנועד להפוך את הצמיחה הדמוגרפית מתוכנית כללית לקליטה ממשית של משפחות.
מבחינתו, המעבר עצמו הוא רק ההתחלה. המבחן האמיתי הוא לבנות סביב המשפחות קהילה, חינוך, תעסוקה ואיכות חיים שיגרמו להן לבחור בקריית שמונה גם לטווח הארוך.
איך מודדים צמיחה? מסתכלים על כיתות א'
יוחנן מאלי, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, מסביר כי צמיחה דמוגרפית היא "שאלת מערכת". לדבריו, כל מרכיבי החיים צריכים להתחבר עד שאדם או משפחה יכולים לומר בפשטות: טוב לי לגור כאן.
"אנחנו רוצים להביא לצפון את האנשים המוכשרים ביותר מכל הארץ ולגרום להם להבין שדווקא כאן נמצאת ההזדמנות", הוא אומר. "אפשר לשלב קהילה וחיים חברתיים עם תעסוקה איכותית".
המשרד פועל, לדבריו, בקריית שמונה וגם בקצרין, בטבריה, בכרמיאל וביישובים נוספים ליצירת אקו-סיסטם של חדשנות, הייטק ומקצועות חופשיים. אבל מבחן ההצלחה שלו אינו נשאר רק במספר החברות או המיזמים.
"אני רוצה לראות משפחות חדשות ואת מספר הילדים בכיתות א' גדל בכל שנה לאורך קו העימות", אומר מאלי. "זה המדד שמספר לנו שהאוכלוסייה באמת צומחת ושהחיים חוזרים".
המעבדות שיחברו בין המחקר לשדה
באותו מרחב פגשנו גם את דינה גלעד, מנכ"לית מכון שמיר למחקר. המכון מוביל בימים אלה פרויקט להקמת מרכז חדשנות ומו"פ יישומי בגולן, בתמיכת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי.
לדבריה, מתוכנן מבנה מעבדות חדש בשטח של כ-2,000 מ"ר, שיחבר בין חוקרים, חברות, סטארטאפים, חקלאים ותעשיות מקומיות. "השינויים מתחילים כבר עכשיו במעבדות שלנו", היא אומרת. "הם יצאו לשטח כשהחברות והסטארטאפים יגיעו ויטמיעו את הפיתוחים עם החקלאים ועם התעשייה".
האתגר אינו רק לייצר טכנולוגיה, אלא לבנות סביבה שתגרום לאנשים להישאר. "הם צריכים תשתיות וציוד מתקדם, לצד ליווי עסקי וחיבור לתעשייה המקומית. ובאותה נשימה, צריך לדאוג שגם למשפחות שלהם יהיו כאן התנאים להישאר", היא מוסיפה.
נהריה רוצה להיות עיר האם של הגליל
התחנה הבאה הייתה נהריה, שם פגשנו את מנכ"ל העירייה דודו אלחיאני, שסיפר על פארק ההייטק המתוכנן, המרינה, התשתיות והשאיפה להקים בעיר מוסד אקדמי משמעותי. "החזון הוא לעבוד על הגיים צ'יינג'רים הבאים של הצפון", הוא אומר. "להביא לכאן חברות הייטק, יזמים ומחקר, לקדם את המרינה ולחבר את העיר בעתיד לכביש 6".
לדבריו, נהריה כבר משמשת מרכז עבור מרחב גדול בהרבה מגבולותיה, במסחר, בתרבות, בבילוי ובשירותים רפואיים. העיר מתקרבת לכ-80 אלף תושבים, אך הגידול מחייב תשתיות מתאימות.
"חסרה לנו אקדמיה איכותית שתשאיר את הצעירים ללמוד כאן ולא תשלח אותם למרכז", הוא מסביר. "אנחנו רוצים שאנשים לא רק יגיעו לנהריה לקבל שירותים או לבלות, אלא גם יבחרו לגור כאן. בשביל זה צריך תעסוקה איכותית, חינוך איכותי ותרבות טובה".
בין הקהילות בקריית שמונה, המעבדות בגולן והתוכניות בנהריה, מתגבשת אותה תמונה: הצפון אינו מבקש רק לחזור למה שהיה. הוא מבקש לבנות לעצמו יתרון חדש, כזה שימשוך משפחות, חוקרים, יזמים וחברות גם שנים אחרי שהכותרות יתחלפו.
ועידת הגליל 2026 תתקיים ב-11.8.2026 בהיכל התרבות ע"ש יגאל אלון בצפת, תחת הכותרת "מחזירים את הביטחון לצפון".
לפרטים ולהרשמה לוועידה >>