81 ימים לבחירות, ובאופן חסר תקדים מתכוון ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתוח את תקציב המדינה. על הפרק עומדת תוספת נוספת של עשרות מיליארדי שקלים למערכת הביטחון, שכבר קיבלה סכומים גדולים בהרבה מאלה שאושרו לה בדצמבר, ולצדה מאות מיליארדי שקלים נוספים לעשור הבא.
אם המהלך ייצא לפועל, הממשלה היוצאת תקבל רגע לפני הבחירות החלטה שתשפיע על קופת המדינה עוד שנים קדימה ותגביל מאוד את הממשלה הבאה.
"בדיונים פנימיים של ראש הממשלה, הוא נוטה להגדיל את תקציב הבטחון גם לעשור הבא וגם לפתוח את תקציב 2026", אומר מקור המעורה בפרטים לוואלה. "עדיין לא ידוע בכמה תקציב זה יהיה ועדיין אין הנחיה מעשית. אבל זה נראה שזה הולך לשם".
תקציב 2026 כבר אושר ונמצא בחודש השמיני לביצועו, הכנסת בפגרה והבחירות בעוד פחות משלושה חודשים. כדי לפתוח אותו יהיה צורך להחזיר את הכנסת לפעילות ולשנות בחקיקה את המסגרת שכבר אושרה, וכל זה כדי להעביר תוספת נוספת למערכת הביטחון, אחרי שכבר קיבלה השנה עשרות מיליארדי שקלים מעבר לסכום המקורי.
ופתיחת התקציב היא רק חלק מהסיפור. נתניהו רוצה לקבוע כבר עכשיו גם את הוצאות הביטחון לשנים ארוכות קדימה, ולהשאיר לממשלה שתיבחר בעוד פחות משלושה חודשים התחייבויות של מאות מיליארדי שקלים שעליהן החליטה הממשלה היוצאת.
הבעיה היא לא בצורך להגדיל את ההוצאה על ביטחון. מאז 7 באוקטובר השתנו צורכי מערכת הביטחון באופן דרמטי וברור שצה"ל זקוק לכסף כדי להתחמש ולהיערך לשנים הבאות. השאלות הן כמה כסף צריך, מאיפה הוא יגיע ובעיקר מדוע צריך לקבל החלטה בסדר גודל כזה עכשיו, רגע לפני שהציבור הולך לקלפיות.
ערב המלחמה עמדה ההוצאה הביטחונית על כ-62 מיליארד שקל. בדצמבר האחרון, כשאושר תקציב 2026, הוקצו למערכת הביטחון 112 מיליארד שקל. מאז הסכום עלה ל-143 מיליארד שקל ולאחרונה נוספו עוד 15 מיליארד, מה שהביא אותו ל-158 מיליארד שקל. בנוסף קיבלה מערכת הביטחון עוד כ-25 מיליארד שקל בדרכים אחרות. באוצר לא פירטו אם מדובר בכסף חדש או בהעברות מתוך סעיפים קיימים. אם מדובר בכסף חדש, הסכום הכולל שמגיע השנה למערכת הביטחון מתקרב ל-183 מיליארד שקל, כמעט פי 3 לעומת ערב המלחמה.
וגם זה כנראה לא הסוף. לפי המידע שהגיע לוואלה, נתניהו נוטה להגדיל לא רק את הסכום שיועבר השנה, אלא גם את הכסף שתקבל מערכת הביטחון בשנים הבאות. התוכנית שעליה כבר סיכמו משרדי האוצר והביטחון עומדת על כ-350 מיליארד שקל: 250 מיליארד שקל מקופת המדינה, 50 מיליארד שקל שאמורים להגיע מהתייעלות ועוד 50 מיליארד שקל מהכנסות פנימיות. עכשיו עומדת על הפרק הגדלת הסכום לכ-400 מיליארד שקל.
אחת הבעיות הגדולות היא שאף אחד עדיין לא יודע מאיפה יגיע חלק משמעותי מהכסף. כמעט 8 חודשים מתחילת השנה, ועדיין אין תוכנית עדכנית שמסבירה איך יגיעו 50 מיליארד השקלים מהתייעלות ועוד 50 מיליארד שקל מהכנסות. גם הסכום הבסיסי שיוקצה לביטחון בשנים הבאות עדיין לא נקבע.
המדינה עשויה להתחייב למאות מיליארדי שקלים לשנים קדימה, עוד לפני שנקבע כמה כסף יקבל הביטחון בכל שנה, מאיפה יגיע חלק מהסכום ומה תהיה ההשפעה על הגירעון ועל החוב.
וזה בדיוק מה שמטריד את אנשי האוצר. כל תוספת לביטחון שלא מגיעה מקיצוץ במקום אחר או מהכנסה חדשה צריכה להגיע בסופו של דבר מאחד משלושה מקומות: הגדלת הגירעון, העלאת מסים או קיצוץ בתחומים אחרים. כשמדובר בעשרות מיליארדי שקלים, המשמעות היא פחות כסף שעשוי להישאר לחינוך, לבריאות, לרווחה ולתשתיות.
באוצר כבר הציעו במהלך החודשים האחרונים כמה אפשרויות למימון התוספות באמצעות התייעלות, קיצוצים ושינויים פנימיים. אבל בכל פעם שנמצא פתרון, הדרישה גדלה. לפי גורמים באוצר, מערכת הביטחון ביקשה בתחילה תוספת של 2 מיליארד שקל. אחר כך הדרישה עלתה ל-3 מיליארד, משם ל-8, אחר כך ל-12 ולבסוף ל-20 מיליארד שקל. כל פתרון הפך לנקודת הפתיחה של הדרישה הבאה.
ויש עוד בעיה גדולה: העיתוי. הבחירות בעוד 81 ימים. הממשלה הבאה תוכל לשנות החלטות שתקבל הממשלה הנוכחית, אבל אם המדינה תחתום עד אז על עסקאות והתחייבויות לשנים קדימה, הביטול שלהן עלול לעלות הרבה מאוד כסף. ויש גם מחיר פוליטי. ממשלה שתרצה לצמצם את הסכומים תצטרך להסביר לציבור מדוע היא מקטינה את ההשקעה בהתעצמות צה"ל אחרי 7 באוקטובר.
בדרך הזאת יכולה הממשלה הנוכחית לקבל, רגע לפני הבחירות, החלטות שיקשו מאוד על הממשלה הבאה לשנות אותן.
גם פתיחת תקציב 2026 בשלב הזה היא לא עניין טכני. השינוי מחייב חקיקה בכנסת, שנמצאת עכשיו בפגרה, ולכן יהיה צורך לכנס במיוחד את המליאה ואת ועדת הכספים. מעבר לשאלה אם ניתן יהיה להעביר את המהלך, הממשלה תצטרך להסביר מדוע צריך לעשות אותו בדחיפות עכשיו ומדוע אי אפשר לחכות לממשלה שתקום אחרי הבחירות.
אם לצה"ל חסר כסף לצורך ביטחוני מיידי, המדינה כבר הוכיחה במהלך המלחמה שהיא יודעת למצוא אותו. גם באוצר לא מציעים להשאיר את מערכת הביטחון בלי מענה. אבל החלטה על מאות מיליארדי שקלים לעשור הבא היא סיפור אחר. היא תקבע לא רק כמה כסף יקבל צה"ל, אלא גם כמה יישאר לחינוך, לבריאות, לרווחה ולתשתיות, מה יהיה גובה הגירעון וכמה חוב תשאיר הממשלה הנוכחית לזאת שתבוא אחריה.