פסק דין שפורסם בשבוע שעבר על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים חושף צוהר לדרמה שהתחוללה בין כתליו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים - דרמה שהחלה בסכסוך גירושין, המשיכה בטענת בגידה והסתיימה בהפסד כתובה בסך 180 אלף שקל.
בני הזוג, שנישאו בשנת 2017 ולהם ילדה משותפת, נפרדו לאחר מספר שנות נישואין. הבעל עזב את הבית והגיש תביעת גירושין כשהוא מעלה טענות קשות כלפי האישה, ובהן אלימות מילולית ופיזית, הקנטות והשפלות וכן הימנעות מקיום יחסי אישות. מנגד, האישה טענה כי הבעל עזב את הבית מרצונו החופשי, לאחר שלא סייע במטלות הבית והעדיף לישון ולעשן.
בדיון הראשון דרשה האישה לקבל את מלוא כתובתה בסך של 180,000 שקלים חדשים. אלא שהבעל העלה טענה דרמטית הרבה יותר: לדבריו, במהלך הנישואין ניהלה האישה קשר עם גבר אחר, שכונה בפסק הדין "מר א'".
בהתחלה הכחישה האישה אפילו שהכירה את אותו מר א'. אלא שבהמשך התברר כי א' הגיע לביתה כדי לטפל במזגן, וכי היה ביניהם קשר מסוים. הדברים קיבלו תפנית כאשר א' זומן למסור עדות בפני הרכב הדיינים, בראשות הרב אוריאל לביא.
א' התחמק בתחילה מהשאלה המרכזית בדבר הקשר האינטימי עם האישה ואף ביקש להתייעץ עם עורך דין. לאחר שבית הדין הבהיר לו כי עליו להשיב לשאלות, הוא הודה כי קיים עם האישה יחסי אישות בזמן שהייתה נשואה - "נראה לי פעמיים". האישה, מנגד, המשיכה להכחיש את הדברים.
במהלך הדיונים בבית הדין, נשאלה האישה ישירות על ידי הדיינים לגבי אותו אדם, והשיבה כי "לא מכירה אף בחור כזה". ואולם בהמשך הדיונים השתנתה הגרסה. האישה הודתה כי אותו אדם הגיע לביתה מספר פעמים על מנת לתקן מזגן, ואף ביקשה ממנו להחזיר את בתה מהגן. כשנשאלה על כך בחקירה, סיפרה כי "הוא היה אצלי בבית, תיקן מזגן, לא ידעתי את השם שלו, לא היה לי מספר טלפון שלו".
לדבריה, בעלת הדירה היא שהפנתה אותו אליה. בהמשך הדיון הודתה האישה גם כי העד הגיע לביתה בהזדמנות נוספת, וציינה כי "פעם אחת הוא בא עם הבת שלו, פעם אחת הוא לא נכנס".
במהלך הדיונים סירבה האישה להצעות להיבדק במכשיר פוליגרף או להציג פירוט שיחות וואטסאפ.
מנגד, לבית הדין הוזמן לעדות מר א' עצמו, לצד גרושתו. בחקירתו נשאל העד האם קוים קשר אינטימי בינו לבין האישה. לאחר שהוזהר על ידי הדיינים כי עדות שקר היא עבירה פלילית, השיב העד:
"כן, היה... נראה לי פעמיים".
כאשר פנה בית הדין אל האישה ושאל ל תגובתה לדברים, אמרה כי "לא מאשרת, לא היה". כשנשאלה מה האינטרס של העד לשקר, אמרה כי "הציעו לו כסף".
אבל כאן הסיפור הסתבך עוד יותר, שכן גם גרושתו של א' זומנה לבית הדין. היא אמנם לא טענה שראתה את השניים יחד, אך העידה כי בתה סיפרה לה שאביה נמצא בקשר עם אישה בשם ש' מאותה העיר שבה מתגוררת האישה, ואף ניסתה לאתר את בעלה של אותה האישה כדי להזהיר אותו.
מבחינת הדיינים, הפער בין ההכחשה הראשונית לבין הדברים שהתבררו בחקירה פגע באופן משמעותי במהימנותה עד כדי שפסק הדין מטיח באישה ביקורת נוקבת בשל חוסר האמינות מצדה, שמבוסס גם על התרשמותם האישית של הדיינים מהתנהלותה בדיונים ובעת שמיעת העדויות.
פסק הדין עוסק גם בשאלה הלכתית מורכבת: האם ניתן להסתמך על עדותו של אדם שמודה בעצמו שהיה שותף למעשה אסור. אלא שבמקרה הזה, הדיינים מצאו כי מעבר לעדותו של א', התנהלות האישה עצמה בבית הדין הייתה בעלת משמעות. היא הוחזקה כ"כפרנית" - מונח הלכתי המתאר מי שנתפס כמי שאינו דובר אמת - והדבר שימש כחיזוק למסקנה שאליה הגיע בית הדין.
עו"ד דניאל פרידנברג ועו"ד אוהד הופמן ממשרד "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה, מסבירים כי חשיבותו של פסק הדין חורגת משאלת הכתובה: מעבר לשלילת זכאותה של האישה לכתובה, פסק הדין ממחיש עד כמה להתנהלות הצדדים ולהתרשמות הדיינים ממהימנותם עשויה להיות משמעות מכרעת. במקרה זה, ההתרשמות שהאישה לא מסרה אמת לא רק עמדה בפני עצמה והובילה לקביעות מפורשות כי שיקרה לבית הדין, אלא שימשה כחיזוק לעדותו של טכנאי המזגנים - עדות שבפני עצמה עוררה שאלות הלכתיות מורכבות.
בסופו של דבר, לאחר בחינת העדויות והטענות, קבע בית הדין כי האישה אינה זכאית לגבות את הכתובה שלה. מאה ושמונים אלף השקלים שהיו אמורים להיות אחת התוצאות הכספיות של הגירושין, ירדו מהפרק - והכול בעקבות תיק שהתחיל בסכסוך בין בני זוג והסתיים בטכנאי מזגנים שהגיע לבית הדין וסיפק את העדות ששינתה את התמונה.