בית משפט השלום בירושלים דחה תביעה במעל לרבע מיליון שקלים שהגישו בני זוג ממסילת ציון נגד חברת "שמיים בריכות שחייה", שבנתה עבורם בריכת גלישה יוקרתית בחצר ביתם בעלות של מאות אלפי שקלים.
בני הזוג טענו - שבע שנים לאחר התקנת הבריכה - כי החברה הציגה עצמה כמומחית בתחום והתחייבה לספק ליווי, פיקוח וביצוע מלא של עבודות הבריכה, אך בפועל ביצעה את העבודות ברשלנות, באופן שגרם לליקויי פילוס חמורים ולנזילות מים קבועות. לטענתם, לאחר שהחברה לא תיקנה את הליקויים, הם נאלצו לבצע בעצמם עבודות שיקום ותיקון נרחבות ולשאת בעלויות גבוהות.
מנגד טען עו"ד ארניאס ממשרד לאור ושות', בא כוחה של החברה שהתקינה את הבריכה, כי תפקידה הוגבל לעבודות גמר בלבד, ובהן איטום, פסיפס ומערכות הבריכה, בעוד ששלד הבריכה, היציקות וקירות התמך בוצעו על ידי קבלנים אחרים.
לטענתו כל הליקויים מקורם מכשל קונסטרוקטיבי שנוצר בשלב יציקת הבריכה והמדרגות שנוצרו כבר בשלב יציקת הבריכה, ולא בעבודות שביצעה. עוד נטען כי התביעה הוגשה כשבע שנים לאחר סיום העבודות, מה שגורם נזק ראייתי כבד, זאת, לאחר שביצעו עבודות הריסה ושיפוץ בבריכה לפני שנבדקה על ידי מומחה מטעם בית המשפט.
השופט הבכיר נאיל מהנא קיבל את עמדת בא כוח החברה ודחה את התביעה במלואה. בפסק הדין נקבע כי בני הזוג לא הצליחו להוכיח שחברת "שמיים בריכות שחייה", הייתה אחראית לכלל בניית הבריכה, ולא הביאו לעדות עדים מרכזיים ובהם האדריכל, קבלן השלד והקונסטרוקטור, אשר יכלו לשפוך אור על היקף אחריותה. בית המשפט הדגיש כי הימנעות מהבאת עדים אלה פועלת לחובת בני הזוג.
עוד נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין עבודות של החברה שהתקינה הבריכה לבין הליקויים הנטענים. השופט הסתמך בין היתר על עדות מומחה בית המשפט, שאישר כי חלק מהכשלים עשויים לנבוע מאופן ביצוע המדרגות והחיבורים הקונסטרוקטיביים בשלד הבריכה.
בנוסף, ביהמ"ש קיבל את טענת בא כוחו של החברה שהתקינה את הבריכה, לפיה הזמן שחלף מסיום התקנת הבריכה ועד למועד הגשת התביעה, וביצוע תיקונים מהותיים לפני בדיקת מומחה אובייקטיבי, שינו את "זירת האירוע" ויצרו נזק ראייתי משמעותי, שמנע אפשרות לקבוע מהו מקור הליקויים.
השופט ציין כי מומחה בית המשפט עצמו הודה שהבדיקה נערכה לאחר עבודות שיקום נרחבות וכי לא ניתן לשלול שהשיפוץ השפיע על ממצאיו. בנסיבות אלה נקבע כי בני הזוג לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש במשפט אזרחי, ולא הצליחו להראות כי הליקויים נגרמו דווקא עקב עבודות מתקין הבריכה.
בסיכומו של דבר נדחתה התביעה במלואה. בני הזוג לא קיבלו כל פיצוי, ונקבע כי עליהם לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 35,000 שקל.
ממשרד לאור ושות' שייצגו את החברה שהתקינה את הבריכה, מסרו בתגובה כי, "פסק הדין ממחיש כי בתביעות הנדסיות מורכבות אין די בהעלאת טענות כלליות או בהצגת נזקים. נדרשת הוכחה ברורה של אחריות, קשר סיבתי ותשתית ראייתית מספקת. במקרה זה קבע בית המשפט כי בני הזוג לא עמדו בנטל ההוכחה, בין היתר נוכח הקשיים הראייתיים שהצבענו עליהם, הזמן הרב שעבר עד להגשת התביעה והיעדר הוכחה כי מקור הליקויים הוא בעבודות שביצעה הלקוחה שלנו. אנחנו שמחים על ההכרעה השיפוטית המדויקת אשר גם עשתה צדק וגם שמרה על השם הטוב וההולך לפניה של חברת שמיים".