במשך שנים, כשדיברו על המקום שבו הקריפטו יהפוך מתעשייה ספקולטיבית למערכת פיננסית אמיתית, העיניים הופנו בעיקר לארצות הברית. וול סטריט, קרנות הסל, ענקיות הטכנולוגיה והדולר העניקו לה יתרון שנראה כמעט בלתי ניתן לערעור.
אלא שב-2026 מתחילה להצטייר תמונה אחרת. בזמן שוושינגטון עדיין מתווכחת כיצד להסדיר את הענף, חלקים מאסיה כבר עוברים לשלב השימוש.
2.36 טריליון דולר בשנה
דוח חדש שפורסם לקראת Southeast Asia Blockchain Week על ידי Hashed Open Research ו-SCBX מצביע על קצב צמיחה חריג בפעילות הבלוקצ'יין באזור אסיה-פסיפיק.
לפי הדוח, היקף הפעילות על גבי רשתות בלוקצ'יין באזור זינק בתוך שנה בכ-68%, מכ-1.4 טריליון דולר לכ-2.36 טריליון דולר, קצב הצמיחה המהיר ביותר מבין האזורים שנבחנו בדוח.
בין הפעולות, נכללות העברות מטבעות יציבים, מסחר, הלוואות, השקעות ושירותים פיננסיים נוספים.
בחלקים מדרום-מזרח אסיה התרחש בשנים האחרונות מעין "דילוג טכנולוגי". במקום לעבור מסלול ארוך ממזומן, לצ'קים, לכרטיסי אשראי ורק לאחר מכן לאפליקציות, מאות מיליוני צרכנים עברו במהירות ממזומן ישירות לטלפון הנייד.
התוצאה היא אוכלוסייה שמורגלת הרבה יותר בתשלום באמצעות QR, ארנקים דיגיטליים ומערכות תשלום מיידיות. גם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מצביעה על ההתקדמות המהירה באזור: אסיה כבר אחראית לכ-32% מהתשלומים חוצי הגבולות בעולם, ושיעור זה צפוי להגיע לכ-37% עד 2032.
ובארה"ב? עוד הצבעה נדחתה
בצד השני של העולם, התמונה מורכבת בהרבה. ה-CLARITY Act, אחת מהצעות החוק החשובות ביותר להסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בארה"ב, הייתה אמורה לספק סוף סוף מסגרת ברורה לחלוקת האחריות בין הרגולטורים ולתת לחברות כללים ברורים לפעילות.
אלא שהסנאט יצא לפגרת אוגוסט מבלי לקדם את ההצעה להצבעה, והמהלך נדחה לפחות עד אמצע ספטמבר. מנהיג הרוב בסנאט, ג'ון ת'ון, קבע הצבעה פרוצדורלית ל-15 בספטמבר, שבה יידרשו 60 קולות כדי להתקדם.
הבעיה היא שהשעון הפוליטי מתקתק. הבחירות לקונגרס בנובמבר מתקרבות, מספר ימי העבודה שנותרו לסנאט מצומצם, ועדיין קיימות מחלוקות בנוגע להלבנת הון, סמכויות אכיפה, פעילות קריפטו של נבחרי ציבור והיחסים בין מטבעות יציבים למערכת הבנקאית.
אם החוק לא יעבור השנה, חלון ההזדמנויות עלול להיסגר לתקופה ארוכה יותר.
שני אזורים, שתי נקודות פתיחה שונות
עם זאת, יהיה מוגזם לקבוע שאסיה כבר "ניצחה" את ארצות הברית. ארה"ב עדיין מחזיקה בשוק ההון הגדול בעולם, בדולר, בחלק גדול מתעשיית הקריפטו המוסדית ובחברות שמנהלות מיליארדי דולרים בנכסים דיגיטליים. אסיה, מנגד, אינה שוק אחד: סין, יפן, סינגפור, תאילנד והפיליפינים נוקטות גישות שונות מאוד כלפי התחום.
בארה"ב הדיון עדיין מתמקד במידה רבה בשאלה מי יפקח על הקריפטו ואילו כללים יחולו עליו. בחלקים מאסיה השאלה כבר הופכת להיות כיצד משתמשים בתשתית הזאת כדי להעביר כסף, לבצע תשלומים ולחבר מערכות פיננסיות זו לזו.
המירוץ על עתיד הכסף, אם כן, לא בהכרח יוכרע במקום שבו נמצאות היום חברות הקריפטו הגדולות ביותר. הוא עשוי להיות מוכרע במקום שבו הטכנולוגיה הופכת הכי מהר ממשהו שמשקיעים קונים למשהו שאנשים פשוט משתמשים בו ביום-יום.