עידית סילמן הבטיחה, ועכשיו צריך למצוא מאיפה לשלם. השרה להגנת הסביבה פיזרה בשנים האחרונות הבטחות במיליארדי שקלים על חשבון קרן הניקיון, עד שהכסף בקופה נגמר. עכשיו מתברר שגם ההכנסות העתידיות לא יספיקו, והבור עשוי להגיע לכ-4 מיליארד שקל.
קרן הניקיון היא אחת הקופות הגדולות שעומדות לרשות המשרד להגנת הסביבה. מאז 2007 משלמות הרשויות המקומיות היטל על הטמנת פסולת, שנועד לצמצם את כמות האשפה שנקברת באדמה ולממן הקמת מתקנים מתקדמים לטיפול בה. אלא שלמרות מיליארדי השקלים שנגבו לאורך השנים, כ-80% מהפסולת בישראל עדיין מוטמנים בקרקע.
במשך שנים הצטבר בקרן סכום עצום שלא נוצל. ב-2024 עמדו לרשותה כ-8 מיליארד שקל. הכסף הפך עם השנים לקופה נוחה גם עבור המדינה, ומשרד האוצר השתמש בו להלוואות. במקביל, המשרד להגנת הסביבה השתמש בחלק ממנו למטרות נוספות. החוק מאפשר להפנות כ-25% מהכנסות הקרן לנושאים שאינם הקמת מתקנים לטיפול בפסולת.
ב-2024 התמונה התהפכה. אחרי שנים שבהן הכסף הצטבר בקופה, הקרן החלה לשריין מיליארדים לשנים קדימה להקמת מתקני פסולת. אליהם נוספו התחייבויות למימון החלטות ממשלה וצרכים אחרים של המשרד, בהם תקציבי דוברות והסברה ורכישת אוטובוסים מאופסי פליטות. בתוך זמן קצר, קופה שהחזיקה מיליארדים התרוקנה, לפחות על הנייר, עד השקל האחרון.
אבל ההתחייבויות לא נעצרו שם. מפרוטוקולים של דיוני הקרן לשנת 2025, שפורסמו באיחור, עולה שנציג אגף התקציבים באוצר, עידו מור, כבר התריע שאין יתרות זמינות בחשבון ההטמנה. לדבריו, הקרן קיבלה החלטות מעבר ליתרה הקיימת, מתוך הנחה שבעתיד תקבל הרשאה תקציבית נוספת על בסיס סיכום עם האוצר, שנמצא גם הוא במחלוקת.
וכאן מתחילה הבעיה הגדולה באמת. היקף המימון שעליו החליטה הקרן ללא כיסוי עשוי להגיע לכ-4 מיליארד שקל, סכום השווה בערך להכנסותיה במשך 8 שנים. במילים אחרות, לא רק שהכסף שנצבר בקופה כבר שוריין, גם חלק ניכר מהכסף שאמור להיכנס אליה בשנים הבאות כבר מיועד להתחייבויות שניתנו היום.
קשה לדעת מה מצבה המדויק של הקרן, גם מפני שהמשרד להגנת הסביבה לא מפרסם את הנתונים הכספיים כנדרש. הדוח האחרון פורסם ביוני 2024. מאז לא פורסמו הדוחות השנתיים והחצי שנתיים שאמורים לפרט את פעילות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.
המחסור בכסף כבר מגיע לפעילות השוטפת של המשרד. בין היתר, המשרד ביקש ממשרד החינוך להשתתף בכ-5 מיליון שקל במימון פרויקטים משותפים. במשרד החינוך הבהירו שיתקשו להעמיד את הסכום. במשרד להגנת הסביבה אומרים שאם לא יימצא כסף בקרן הניקיון, יפנו לאוצר לקבלת תקציב ייעודי. אלא שבאוצר לא מתכוונים להעמיד למשרד מימון נוסף, והוא יידרש למצוא את הכסף באמצעות קיצוץ פנימי בתקציבו.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד דוחה בתוקף את הטענות שלפיהן הקרן לשמירת הניקיון קיבלה החלטות תקציביות החורגות מהמסגרת שעמדה לרשותה. הקצאות הקרן נבחנות ומאושרות בהתאם לנהלים ובסיכום עם משרד האוצר, על בסיס תמונת המצב התקציבית העדכנית במועד קבלת ההחלטה. הטענה בדבר חריגה כביכול בהיקף של כ-4 מיליארד שקל נדחית מכל וכל על ידי גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה החברים בהנהלת הקרן. לעמדתם, טענה זו אינה משקפת את נתוני הקרן, את המקורות שעמדו לרשותה במועדים הרלוונטיים או את אופן ניהול תקציבה, ואין לה בסיס.
"בשנים האחרונות מוביל המשרד תנופת פיתוח חסרת תקדים במשק הפסולת בישראל, תוך האצה משמעותית של מימוש כספי הקרן למטרותיה העיקריות. במסגרת זו מקודמים מתקן השבת האנרגיה מפסולת הראשון מסוגו בישראל בנאות חובב, מתקני מיון וטיפול בפסולת אורגנית, מפעלי מיחזור וכלכלה מעגלית, מערכי פסולת אזוריים, מרכזי מיחזור ברשויות המקומיות ופעולות נוספות לפיתוח משק הפסולת. לאחר שנים שבהן הועלתה ביקורת על הצטברות כספי הקרן ועל קצב מימושם, הכספים מופנים כיום בהיקפים משמעותיים לתשתיות שלשמן נועדה הקרן - לצמצום ההטמנה, להגדלת המיחזור וההשבה ולשינוי משק הפסולת בישראל.
"המשרד מקיים דיונים עם משרד האוצר במטרה להבטיח את המשך פעילות הקרן ואת יכולתה להעמיד תקציבים ארוכי טווח למימוש מטרותיה על פי חוק ולהמשך הפיתוח המואץ של משק הפסולת בשנים הבאות.
"הדוח השנתי של קרן הניקיון לשנת 2024 פורסם, והדוח השנתי של הקרן לשנת 2025 נמצא בשלבי אישור סופיים, ולאחר מכן יועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת".