ועידת הגליל 2026: כך בונים את עתיד הצפון

מה צריך לקרות כדי שהגליל לא רק יתאושש מהשנים הקשות שעבר, אלא יהפוך לאזור שמושך אליו משפחות, מקומות עבודה והשקעות? זו הייתה אחת השאלות המרכזיות שעמדו במוקד ועידת הגליל 2026, שנערכה בצפת (ג') תחת הכותרת "מחזירים את הביטחון לצפון".

בכירי ממשל וביטחון, ראשי רשויות, אנשי החברה האזרחית ומובילי דעת קהל הגיעו להיכל התרבות בעיר כדי לדון בעתיד האזור. אבל לצד הביטחון, שהיה נקודת המוצא, חלק גדול מהשיח עסק דווקא ביום שאחריו: צמיחה דמוגרפית, מקומות עבודה, תשתיות, חינוך, בריאות, תיירות והיכולת להפוך את הגליל למרחב שאנשים בוחרים לחיות בו לאורך זמן.

מפארק ההייטק המתוכנן בנהריה, דרך מרכזי המחקר בגולן ועד המהלכים לחיזוק הקהילות בקריית שמונה, התמונה שעלתה מהוועידה הייתה רחבה: בלי ביטחון לא תיתכן צמיחה, אבל גם ביטחון לבדו לא יספיק.

יכין זיק, מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל, הציב במרכז את האתגר הדמוגרפי. לדבריו, המשימה פועלת בשני כיוונים במקביל: להשאיר באזור את מי שכבר חי בו, ולהביא אליו אוכלוסייה חדשה. "אנחנו מצד אחד צריכים להשאיר פה את התושבים ולהחזיר את הקהילות שהיו כאן לפני המלחמה", אמר. "הדבר השני הוא באמת להביא אוכלוסיות חדשות לגליל ולעבות את ההתיישבות".

מבחינתו, המעבר צפונה צריך לקבל גם ממד ערכי. "אנשים צריכים להבין שהגליל הוא השליחות הציונית היום. צריך לעשות כל מאמץ כדי לבוא ולהחזיק את הגליל, להתיישב בו עם קהילה, עם איכות חיים, עם נוף ועם תעסוקה. המילה שליחות היא לא מילה גסה. זו השליחות הציונית של 2026".

התשתיות הפיזיות הן רק חלק מהתמונה. יוחנן מאלי סימן גם את יצירת ההזדמנויות הכלכליות ואת הקמתה העתידית של אוניברסיטה בקריית שמונה כמהלכים שיכולים לייצר שינוי ארוך טווח. "ריכוז המאמץ סביב התשתיות ויצירת ההזדמנויות הכלכליות, והקמת אוניברסיטה בקריית שמונה, אלה המהלכים הגדולים שההשקעה בהם עכשיו תיתן את התוצאות בשנים הקרובות", אמר.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, לקח את התמונה צעד נוסף קדימה והציג יעד שאפתני יותר: גליל שמסוגל לעמוד בפני עצמו. "חיזוק הרשויות המקומיות הוא בראש סדר העדיפויות שלנו", אמר. "אם תשאל אותי מה החזון שלי לגליל כולו, אני רוצה את הגליל כמרכז עצמאי שלא תלוי במרכז הארץ. מי שרוצה תעסוקה, תהיה לו אותה פה. מי שצריך בריאות, לא יצטרך לנסוע למרכז. כל הפרמטרים שמאפשרים איכות חיים והזדמנויות צריכים להיות כאן בגליל".

אותו חזון עובר גם דרך תיירות וחיזוק הקשר בין הציבור הישראלי לצפון. השר וסרלאוף התייחס לפסטיבל "יאללה גליל", שבמסגרתו נערכה הוועידה, וקרא לציבור להגיע לאזור. "תבואו, תחוו, תכירו את התושבים, תטיילו פה ותיחשפו למה שיש לגליל להציע".

לדבריו, סביב הפעילות נוצרו גם חיבורים עם ארגונים הפועלים לעידוד מעבר לצפון. "אנשים מתעניינים. הרבה משפחות כבר עברו. הדברים פועלים בשקט, אבל הם קורים ומחלחלים מתחת לפני השטח".

גם העסקים המקומיים עמדו במרכז הדיון. יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי, סיפר כי הארגון בחן כיצד להשתמש בכוחו הכלכלי כדי לסייע לעסקים בצפון בתקופה שבה רבים מהם עדיין מתמודדים עם השלכות המלחמה. "הבנו שאנחנו לא יכולים להשקיע ישירות בתמיכה בעסקים, אבל אנחנו כן יכולים להשתמש בכוח שלנו כגוף רוכש משמעותי", אמר. המטרה, לדבריו, היא להפנות פעילות ורכש לעסקים באזור ולייצר עבורם הקלה תזרימית.

"שני הצעדים הללו הם לא צעדים מחוללי מפנה", הוסיף, "אבל הם אמירה סמלית משמעותית של קק"ל וגם תמיכה כלכלית בתוך היכולות שלנו, כדי לתת לעסקים בצפון את הכלים לצמוח בעת הזאת".

בוועידה השתתפו גם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, האלוף במיל' יעקב עמידרור, יו"ר פורום קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ', תא"ל במיל' ארז וינר, סא"ל במיל' אורנה מזרחי, ראש עיריית צפת יוסי קקון, שלומית שמש ראש מערך קשר לרשויות ולהתיישבות, מנהלת תנופה לצפון, ראש מועצת כסרא-סמיע יאסר גדבאן ואחרים.

במהלך האירוע הוענק לשר וסרלאוף אות "יקיר קו העימות" בשם רשויות קו העימות בצפון, כאות הוקרה על פעילותו בתקופת הלחימה. פרס "יקירת הגליל" הוענק לרעיה שטראוס על פועלה רב השנים למען האזור ועל תרומתה לכלכלה ולתעשייה בצפון.

המסר שחזר בין הדוברים היה דומה - החזרת הביטחון היא תנאי בסיס, אבל עתיד הגליל יימדד במה שייבנה עליו. במספר המשפחות שיבחרו להגיע, במקומות העבודה שייווצרו, בתשתיות שיחברו את האזור, וביכולת של תושבי הצפון לקבל כאן את מה שהם מחפשים היום במרכז.

או כפי שסיכם מנכל הרשות לפיתוח הגליל: "עכשיו זה הזמן לקחת את הגליל קדימה, להחזיר את התושבים, להביא תושבים חדשים, לחזק מקורות תעסוקה, בריאות ותיירות. להחזיר את הגליל למה שהיה, והרבה יותר מזה".