התעשייה האווירית רושמת שיא של על הזמנים בצבר ההזמנות וברווח הנקי. הצבר של יצרנית החץ, מל"טי ההרון ולווייני האופק עמד בתום הרבעון השני של 2026 על 35 מיליארד דולר, זינוק של יותר מ-35% בתוך שנה. הרווח הנקי ברבעון זינק ב-47% ל-229 מיליון דולר והמכירות ב-35% ל-2.189 מיליארד דולר.
אבל במקביל בולט לרעה בדוח של התע"א תזרים מזומנים שלילי חריג בסך 795 מיליון דולר לעומת תזרים חיובי בסך 170 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הבעיה: הלקוח הכי גדול שלה, משרד הביטחון, לא משלם לה בגלל המחלוקת מול האוצר על תקציב הביטחון ומקורותיו הכספיים. בתע"א מסרבים לפרסם את גודל החוב, אבל התזרים השלילי בסך 2.4 מיליארד שקל מרמז על הגידול המואץ שבו. לחברה יתרות מזומנים בסך 4 מיליארד דולר.
כל חטיבות החברה הציגו גידול במכירות וברווח, כולל חטיבת התעופה. 67% מהמכירות ברבעון היו לייצוא, גידול של כ-40%, כאשר היחס בין המכירות בארץ ובעולם נשמר, למרות הגידול הרב במכירות למשרד הביטחון בגלל המלחמה.
"התוצאות העסקיות מעידות כי החברה עושה כל שנדרש על מנת להבטיח את יתרונן האיכותי של מדינת ישראל ובעלות בריתה, בכלל הזירות, הן בהגנה והן בהתקפה", אמר גיא בר לב, מ"מ מנכ"ל התעשייה האווירית. "הנתונים הכספיים משקפים את האמון הגובר בטכנולוגיה הישראלית ואת פעילותה ההדוקה של החברה למול מערכת הביטחון הישראלית ושותפינו ברחבי העולם. לנוכח המציאות הביטחונית, הגדלנו את ההשקעה במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות, המספקות מענה לצרכים המבצעיים הנוכחיים ואשר יהוו גם מענה לאיומים עתידיים".
"זה היה רבעון מוצלח, כאשר מעבר לתוצאות העסקיות קיבלנו עוד 3 פרסי ביטחון ישראל, ביצענו ניסוי מוצלח בחץ ויש זינוק בפעילות כל החטיבות", אומר יו"ר התע"א, בועז לוי.
דווקא על רקע התוצאות בולט העיכוב בהנפקת החברה. מתי זה יקרה?
"התעשייה האווירית תונפק ותונפק בישראל. רשות החברות והרשות לניירות ערך איתנו ומשרד הביטחון עושה מה שנדרש כדי להגן על כל מה שנדרש. החלטת הממשלה נלקחה וההפרטה תקרה. יכול להיות בסוף השנה ויכול יותר מאוחר, אבל החלטת הממשלה התקבלה ותיושם".
אולי כשתהיו חברה בורסאית הלקוח הכי גדול שלכם לא יוכל שלא לשלם.
"משרד הביטחון כרגע לא משלם, החובות שלו הולכים וגדלים. אין לנו ספק שהוא ישלם, אבל המצב הזה מטיל עלינו עומס גדל והולך ונהיה רגיש ככל שזמן עובר והחוב גדל. המדינה לא במצב טריוויאלי ואנחנו תומכים בה כל יכולתנו. יתרות המזומנים שלנו מוגבלות. יגיע הזמן שבו נצטרך לקחת הלוואה אם לא ישלמו לנו. מישהו יצטרך לממן את ההלוואה הזאת, אז עדיף שישלם".
ביצעתם ניסוי חשוב בשבוע שעבר בחץ. מה המשמעויות מבחינת התעשייה האווירית?
"הרחבנו את היכולות של החץ, שכל מי שמשתמש בו יזדקק להן".
יוון אישרה באחרונה עסקה שטרם נחתמה לרכש ב-4 מיליארד דולר של מערכות הגנה אווירית מהתעשייה האווירית ומרפאל. יש עוד עסקאות ענק כאלה בקנה?
"מעבר לזה שמוכרים למדינה נוספת יש פה ברית שנרקמת בין שתי המדינות, שאותן מערכות יגנו עליהן. אנחנו ממשיכים לספק לגרמניה ואין לי ספק שיהיו שמם עוד הזמנות. יש עוד מדינות שמתעניינות בחץ, אבל כאן מלבד אישור משרד הביטחון יש גם צורך באישור ממשלת ארה"ב. בכל מקום שאני מגיע אליו שואלים אותי על החץ בעקבות ביצועיו במלחמה".
אונדס האמריקנית ממשיכה לגייס בארץ בכירים, לרכוש חברות דיפנסטק ישראליות ומתחילה לזכות בחוזים ממשרד הביטחון. איך זה משפיע על התע"א?
"אנחנו חיים בעולם של תחרות. מתמודדים במכרזים, לפעמים זוכים ולפעמים לא. אנחנו פועלים במצב נתון. מי שצריך חייב לזכור כל הזמן שבמדינה כמו ישראל חייבים לשמר את התעשיות הביטחוניות ולהבטיח את היציבות שלהן לאורך שנים. תעשיות שב-7 באוקטובר ידעו לתת תמיכה גם במערכות שהייצור שלהן הסתיים מזמן. מקווה שמשרדי האוצר והביטחון ערים לזה".
שר הביטחון ישראל כץ הציג חזון מאוד מתקדם ויקר להרחבת היכולות של צה"ל בחלל, כולל פעילויות שאפילו לארה"ב אין.
"שר הביטחון סימן את הנושא כאחד ממנועי הצמיחה הגדולים של מערכת הביטחון. התעשייה האווירית היא בית החלל של מדינת ישראל, תחום שצומח גם בעולם בעקבות מה שנעשה מהחלל במלחמות באיראן ובאוקראינה. יש לנו כמה פרויקטים התחום בחלל בתהליכי אישור בארץ ובעולם. יש צורך הולך וגובר בתחומים האלה לתצפית, לתקשורת וללוחמת חלל. אנחנו יודעים לשגר לוויינים, לבנות אותם ולשלוט בהם לכל תקופת החיים שלהם. נוכל להיכנס לכל תחום בחלל".