המשך ההתאוששות של שוק העבודה, לצד עלייה עונתית במספר דורשי העבודה, כך מפרסם היום (ראשון) בשירות התעסוקה לגבי נתוני חודש יולי.
מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה עלה מכ-169 אלף ביוני לכ-173.5 אלף ביולי - תוספת של כ־4.6 אלף.
עם זאת, העלייה החודשית אינה מצביעה בשלב זה על שינוי בכיוון שוק העבודה, והיא מוסברת במידה רבה בתופעת "מפוטרי הקיץ".
במהלך יולי נרשמו כ-40 אלף דורשי עבודה חדשים, מתוכם כ-8.1 אלף מפוטרי קיץ - כ־20% מכלל הנרשמים החדשים.
בשירות התעסוקה מציינים כי נתוני החודשים האחרונים עדיין מושפעים מהזינוק החריג שנרשם במרץ-אפריל בעקבות מבצע "שאגת הארי", ולכן יש לבחון את המגמה לאורך זמן ולא על בסיס השינוי החודשי בלבד.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, הוסיפה: "התמונה הכוללת היא של שוק עבודה שממשיך בתהליך התאוששות, גם אם הדרך חזרה לשגרה אינה אחידה בין אוכלוסיות ואזורים. תפקידו של שירות התעסוקה הוא לוודא שההתאוששות הזו מתורגמת להזדמנויות תעסוקה בפועל עבור דורשי עבודה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במאי 2026 עמד מספר המשרות הפנויות על כ-150.2 אלף- עלייה של כ-8.4 אלף משרות לעומת החודש הקודם.
בהתאם לכך, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה עמד על כ־0.81, כלומר כארבע משרות פנויות על כל חמישה דורשי עבודה.
השילוב בין ירידה בנתון המגמה של דורשי העבודה לבין התאוששות במספר המשרות הפנויות מצביע על חזרה הדרגתית של שוק העבודה למאפיינים של שוק עבודה הדוק יותר, לאחר הזעזוע שנרשם באביב.
לצד השינוי במספר דורשי העבודה, נמשך בשנים האחרונות שינוי בהרכב שלהם. ביולי 2026 כ-20.4% מדורשי העבודה השתייכו לאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים 8-10 - שיעור הגבוה בכ-3.4 נקודות אחוז בהשוואה ליולי 2023.
בעלי משלח יד אקדמי עלה והגיע לכ־20.3% מכלל דורשי העבודה. עם זאת, בשירות התעסוקה מדגישים כי אין לפרש את העלייה החודשית במספר האקדמאים כהרעה רוחבית בתעסוקת האקדמאים: חלק ניכר מהגידול ביולי נובע (מפיטורי הקיץ) במערכת החינוך.
דורשי העבודה מקרב המורים בחינוך העל־יסודי עלה בין מאי ליולי בכ-43.7%, מכ-2.3 אלף לכ-3.3 אלף.
נרשמה עלייה גם במספר דורשי העבודה מקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים ובקרב בעלי משלחי יד בתחום מסדי הנתונים והרשתות. מספר דורשי העבודה בתחום ההייטק עמד ביולי על כ-17 אלף- עלייה של כ-3% בחודשיים.
לדבריהם, ההשפעה העונתית של הקיץ ניכרת במיוחד בהרכב דורשי העבודה. שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה עלה מ־54.1% ביוני ל־55.5% ביולי, ובקרב הנרשמים החדשים היוו נשים כ־58%. העלייה קשורה במידה רבה לפיטורי הקיץ במערכת החינוך ובמקצועות נוספים המושפעים מעונתיות.
במקביל, מספר דורשי העבודה מהחברה החרדית עלה ביולי בכ־24.4%.
העלייה ניכרה במיוחד ביישובים חרדיים שבהם שיעור דורשי העבודה עלה באופן משמעותי: במודיעין עילית מ-2.6% ביוני ל-4.1% ביולי, בביתר עילית מ-3.2% ל-4.4%, באלעד מ-2.3% ל-3.7% ובבית שמש מ-3.5% ל-4.3%.
שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נרשמו ברהט (כ-6.0%), אום אל־פחם (כ-5.6%), עכו ועפולה (כ-4.7%), קריית גת (כ-4.6%) ונצרת (כ-4.5%).
מנגד, שיעורים נמוכים יחסית נרשמו ברמת השרון, ראשון לציון וכפר סבא כ-2.3% בכל אחת - וברעננה, חולון, אילת ונס ציונה, עם כ־2.5%.
השינוי בשוק העבודה ניכר בהרכב מקבלי הקצבאות: משקלם של תובעי דמי האבטלה עלה באופן עקבי, בעוד שמשקלם של תובעי הבטחת ההכנסה ירד. במונחי ממוצע שנתי, שיעור תובעי דמי האבטלה רשם עלייה חדה מכ־55.3% בשנת 2022, לכ־73.5% בשנת 2025, והגיע לשיא של כ־78.2% בתקופת ינואר-יולי 2026.
במקביל למגמה זו, שיעור תובעי הבטחת ההכנסה צנח מכ־40.8% בשנת 2022, לכ־22.7% בשנת 2025, ועד לשפל של כ־18.7% בלבד בשבעת החודשים הראשונים של 2026.
לדברם, שוק העבודה כיום מאופיין בשיעור גבוה יותר של עובדים המגיעים אליו בשל תנודות זמניות או מחזוריות בלבד, אשר אינו משקף היחלשות אמיתית של שוק העבודה, אלא נובע מתופעות חולפות (כמו חופשת הקיץ או משבר ביטחוני) שבסיומן רוב העובדים הללו צפויים להשתלב מחדש במהירות בשוק התעסוקה. זאת, במקביל לירידה מתמשכת במספרם של דורשי העבודה שנותרו מחוץ למעגל התעסוקה לאורך זמן ושרויים באבטלה ממושכת וכרונית.