במשך עשרות שנים הדרך להשקיע במניות כמעט לא השתנתה. פותחים חשבון השקעות בבנק או בבית השקעות, מפקידים כסף, מחכים לשעות המסחר וקונים מניה דרך הבורסה.
עכשיו תעשיית הקריפטו מנסה לבנות מסלול נוסף. במקום שהמניה תישאר רק בתוך התשתיות המסורתיות של שוק ההון, חברות מתחילות ליצור ייצוגים דיגיטליים שלה על גבי בלוקצ'יין. קוראים לזה "מניות שעברו טוקניזציה", והנתונים האחרונים מראים שהרעיון מתחיל לצבור תאוצה משמעותית.
לפי נתוני RWA.xyz, מספר המחזיקים במניות שעברו טוקניזציה יותר מהוכפל בתוך חודש והגיע לכ-1.31 מיליון.
במקביל, היקף ההעברות החודשי זינק בכ-179% והגיע ל-23.13 מיליארד דולר. מספר הכתובות הפעילות עלה בכ-35% לכמעט 572 אלף, והשווי הכולל של המניות שהופצו בצורה הזו הגיע לכ-2.38 מיליארד דולר.
במילים אחרות, עדיין מדובר בשוק זעיר ביחס לשוק המניות העולמי, אבל מקצב הצמיחה שלו כבר קשה להתעלם.
מהי בכלל מניה שעברה טוקניזציה?
הרעיון דומה במידה מסוימת לדרך שבה מטבעות יציבים כמו USDC או USDT מייצגים דולרים על גבי בלוקצ'יין.
במקום דולר, לוקחים נכס פיננסי כמו מניה ומנפיקים טוקן שאמור לייצג חשיפה אליו. כך, באופן תיאורטי, אפשר להעביר את הנכס בין ארנקים, לשלב אותו באפליקציות מבוססות בלוקצ'יין ובחלק מהמקרים גם לסחור בו מחוץ לשעות הפעילות הרגילות של הבורסות.
אבל כאן נמצאת גם אחת הנקודות החשובות ביותר עבור המשקיעים: "מניה שעברה טוקניזציה" היא שם כללי למוצרים שיכולים להיות שונים מאוד זה מזה.
בחלק מהמקרים הטוקן מגובה במניה אמיתית שמוחזקת אצל גוף פיננסי. במקרים אחרים מדובר במוצר שמעניק חשיפה למחיר בלבד. גם הזכויות הנלוות, כמו הצבעה, דיבידנדים או בעלות משפטית על המניה, יכולות להשתנות בין מוצר למוצר.
לכן קנייה של טוקן שעוקב אחר אפל לא בהכרח זהה לקנייה ישירה של מניית אפל דרך ברוקר.
המרוץ על וול סטריט הדיגיטלית כבר התחיל
אחת החברות שמובילות כרגע את התחום היא Ondo, עם נכסים מופצים בשווי של כ-872 מיליון דולר. אחריה נמצאות xStocks של Kraken עם כ-558 מיליון דולר ו-bStocks של Binance עם כ-522 מיליון דולר.
הנתון האחרון בולט במיוחד משום ש-bStocks הושקה רק ביוני וכבר התקרבה מאוד ל-xStocks מבחינת היקף הנכסים.
והשאיפות של התעשייה לא מסתיימות במניות שכבר נסחרות בבורסה. מוקדם יותר השנה החלו פלטפורמות קריפטו להתחרות גם על האפשרות להציע למשקיעים חשיפה לחברות פרטיות לפני הנפקתן. SpaceX הפכה לאחת הדוגמאות הבולטות לכך לקראת הנפקתה ביוני.
Binance, Coinbase, Kraken, Bybit, Bitget ו-Blockchain.com הציעו בדרכים שונות מוצרים שנועדו לספק חשיפה לחברה עוד לפני כניסתה לשוק הציבורי.
הביקוש היה עצום. קמפיין אחד של Binance משך ביקושים בהיקף של כ-557 מיליון דולר.
אלא שכאן נחשפה גם הבעיה. מספר פלטפורמות נאלצו לבטל תוכניות הקשורות להנפקה ולהחזיר כספים ללקוחות לאחר שלא הושגו מספיק מניות אמיתיות כדי לגבות את הביקוש לטוקנים.
זו תזכורת חשובה לכך שהבלוקצ'יין יכול להפוך את המסחר למהיר ונגיש יותר, אבל הוא לא יכול להעלים את המגבלות של הנכס שנמצא מאחוריו.
למה בכלל להעביר מניות לבלוקצ'יין?
הפוטנציאל הגדול של הטוקניזציה אינו בהכרח יצירת סוג חדש של השקעה. מניית אפל נשארת בסופו של דבר חשיפה לאפל.
השינוי הגדול נמצא בתשתית. ניירות ערך דיגיטליים יכולים, בהתאם למבנה ולרגולציה שלהם, לעבור בין משתמשים במהירות, לאפשר מסחר בשעות רחבות יותר, להתחלק ליחידות קטנות ולהתחבר ישירות לאפליקציות פיננסיות אחרות.
בטווח הארוך, המשמעות יכולה להיות טשטוש הגבול שבין חשבון ההשקעות לבין ארנק הקריפטו.
במקום מערכת אחת למניות, מערכת אחרת לאג"ח, אפליקציה נוספת להעברת דולרים וארנק נפרד לקריפטו, תשתיות בלוקצ'יין מציעות חזון שבו נכסים מסוגים שונים יכולים להתקיים ולעבור על גבי אותה מערכת.
וזה כבר סיפור גדול בהרבה ממניות שעברו טוקניזציה.
שוק של טריליוני דולרים?
מניות הן רק חלק ממה שמכונה RWA, או Real World Assets, נכסים מהעולם האמיתי שמיוצגים על גבי בלוקצ'יין.
אג"ח ממשלתיות, קרנות כספיות, אשראי פרטי, נדל"ן ונכסים פיננסיים נוספים עוברים בהדרגה תהליך דומה. Standard Chartered העריך כי שוק הנכסים שעברו טוקניזציה עשוי להגיע לכ-4 טריליון דולר עד סוף 2028.
התחזית הזו כמובן רחוקה מלהיות מובטחת, והדרך לשם עדיין עוברת דרך רגולציה, נזילות, אבטחה ובעיקר השאלה אילו זכויות מקבל בפועל מי שמחזיק בטוקן.
אבל הנתונים האחרונים מספקים הצצה מעניינת לכיוון שאליו שוק ההון עשוי להתפתח. המהפכה הפעם אינה בהכרח במה שאנחנו קונים, אלא בדרך שבה אנחנו מחזיקים, מעבירים וסוחרים בו.
יכול להיות שבעתיד הלא רחוק, השאלה "באיזה ברוקר אתה משקיע?" תתחלף בשאלה אחרת לגמרי: "על איזו רשת נמצאות המניות שלך?"
