הכנסת כבר יצאה לפגרת הבחירות, אבל הכסף הקואליציוני המשיך לזרום. באישור שנוי במחלוקת של היועצת המשפטית של הכנסת ויו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, התכנסה ועדת הכספים ב-4 באוגוסט ואישרה, לפי חדו"ש, כ-462 מיליון שקל בכספים קואליציוניים. הכסף יועד, בין היתר, למוסדות תורניים, לחינוך החרדי, לתרבות יהודית, לחטיבה להתיישבות ולגרעינים משימתיים.
ביום שלישי יתקיים דיון בבג"ץ בעתירה שהגישו עמותת חדו"ש וח"כ נעמה לזימי נגד כינוס ועדת הכספים ואישור ההעברות. הדיון יתקיים בפני השופטים דוד מינץ, חאלד כבוב ורות רונן. בינתיים, ביצוע ההעברות מעוכב בצו ארעי של בג"ץ. לקראת הדיון הגישה הכנסת את תגובתה המקדמית, שבה היא מבקשת לדחות את העתירה וטוענת שהישיבה כונסה כחוק ושלא נפל בהליך פגם שמצדיק את התערבות בית המשפט.
בלב העתירה עומדת הדרך שבה כונסה ועדת הכספים במהלך פגרת הבחירות. ועדת ההסכמות, שבה חברים ח"כ אופיר כץ מטעם הקואליציה וח"כ מירב בן ארי מטעם האופוזיציה, לא אישרה את קיום הדיון בעקבות התנגדותה של בן ארי. לאחר מכן פנה יו"ר ועדת הכספים ליו"ר הכנסת וביקש ממנו לאשר את כינוס הוועדה במסלול אחר שמאפשר תקנון הכנסת.
לפי תגובת הכנסת, התקנון מאפשר ליו"ר הכנסת לאשר כינוס של ועדה בפגרה ב"מקרים מיוחדים", גם כשלא התקבלה הסכמת ועדת ההסכמות. לטענתה, לא מדובר במהלך תקדימי וגם בפגרות בחירות קודמות נעשה שימוש בסמכות הזאת. בפגרת הבחירות של הכנסת ה-24, למשל, אישר יו"ר הכנסת 3 ישיבות של ועדת הכספים אחרי שוועדת ההסכמות לא אישרה אותן. בישיבות האלה נדונו גם העברות שכללו כספים קואליציוניים.
הדיון היה המשך לישיבת ועדת הכספים שהתקיימה ב-29 ביולי. על שולחן הוועדה הונחו עשרות פניות תקציביות, אבל בעקבות עמדת היועצת המשפטית לכנסת הסתיימה הישיבה בשעה 19:30. עד אז הספיקה הוועדה לדון ב-23 פניות ולאשר 22 מהן.
לאחר הישיבה ביקש יו"ר ועדת הכספים לקיים דיון נוסף ב-13 פניות שנותרו. משרדי הממשלה התבקשו להסביר אילו מהן דחופות, ולאחר קבלת התשובות קבע הייעוץ המשפטי לכנסת שניתן לקיים דיון ב-6 מהן בלבד.
בתגובת הכנסת מפורטות 6 הפניות שאושרו, שחלקן כוללות לצד תקציבים שוטפים גם כספים קואליציוניים. אחת מהן כוללת שינויים פנימיים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל בתקציב הביטחון.
בפנייה למשרד החינוך נכללו כ-268 מיליון שקל של כספים קואליציוניים למוסדות תורניים, למינהל החינוך הדתי, לפעילויות ופרויקטים, להארכת יום הלימודים במוסדות מוכש"ר ופטור ולתגבור פעולות בסמינרים לעובדי הוראה. בפנייה נוספת נכללו 16.49 מיליון שקל של כספים קואליציוניים למימון בית הספר של החופש הגדול במוסדות הפטור.
בפניות הנוגעות למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות נכללו, לפי תגובת הכנסת, כ-78 מיליון שקל של כספים קואליציוניים לתרבות יהודית, לחטיבה להתיישבות ולסיוע לרשויות מקומיות בשמירה על שטחי C ביהודה ושומרון. בנוסף נכללו כספים לגרעינים משימתיים, לחיזוק הזהות היהודית ולתוכניות נוספות ביהודה ושומרון.
משרדי הממשלה טענו שההעברות דחופות. משרד הביטחון מסר שהכספים נדרשים לצרכים ביטחוניים. משרד החינוך טען שהם הכרחיים לפתיחת שנת הלימודים במועד ולתשלום שכר, ובמשרד לשירותי דת הזהירו שחוב לספק מחשוב עלול להביא להשבתת מערכות המחשוב של בתי הדין הרבניים. משרד ההתיישבות טען שהכספים נדרשים לתשלום התחייבויות שכבר ניתנו ולמניעת פגיעה בפעילות המשרד.
אחרי שוועדת ההסכמות סירבה לאשר את הישיבה, קבע הייעוץ המשפטי לכנסת שניתן לקיים דיון רק ב-6 ההעברות האלה. אוחנה אימץ את העמדה וקבע שמדובר ב"מקרה מיוחד" שמאפשר לו לאשר את כינוס ועדת הכספים.
עם זאת, בנקודה אחת פעל אוחנה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת. היא קבעה שאין הצדקה לקצר את תקופת ההודעה המוקדמת על הישיבה מ-4 ימים, בעוד שאוחנה אישר לקצר אותה ל-3.
בישיבה עצמה טענו חברי האופוזיציה שהכינוס לא חוקי ומנוגד להחלטת ועדת הכנסת ולכללי הריסון שחלים בתקופת בחירות. עוד נטען שרק חלק מהכספים הכלולים בפניות דחופים, בעוד שחלק אחר מורכב מכספים קואליציוניים.
היועצת המשפטית של ועדת הכספים השיבה שלא ניתן לפצל פנייה תקציבית ולהצביע רק על חלק ממנה. לכן, גם כשבאותה פנייה נמצאים כספים שהממשלה הגדירה כדחופים לצד כספים קואליציוניים, הוועדה נדרשת להצביע על הפנייה כולה. בסיום הדיון אושרו כל 6 ההעברות.
בתגובה לבג"ץ נדחית גם הטענה שהעברת הכספים מנוגדת לכללי הריסון שחלים בתקופת הבחירות. לפי העמדה שהוגשה, כל הפניות עברו את ההליך הממשלתי המלא, כולל אישור גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ולכן חזקה שהן עומדות בכללים החלים בתקופה הזאת.
עוד נטען שאישור העברה תקציבית בוועדת הכספים לא מעניק לממשלה סמכות לבצע פעולה שאסורה על פי דין. אם קיימת בעיה בשימוש בכספים עצמם בתקופת הבחירות, יש להפנות את הטענות לממשלה ולייעוץ המשפטי שלה, ולא לפסול את עצם אישור ההעברה בוועדת הכספים.
במקביל מזכירה הכנסת את הכלל שלפיו בג"ץ ממעט להתערב בהחלטות שנוגעות להתנהלות הפנימית של הכנסת. לדבריה, החלטת יו"ר הכנסת לאשר את כינוס ועדת הכספים בתקופת הפגרה היא החלטה פנים-פרלמנטרית, ולכן מתחם ההתערבות של בית המשפט מצומצם מאוד.
"בהחלטה זו לא נפל כל פגם המצדיק התערבות שיפוטית בהחלטה פנים-פרלמנטרית", נכתב בתגובה. הכנסת מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה ואת הבקשה לצו ביניים.