בנק לאומי הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך של כ-26 מיליון שקלים נגד חברת מטא, מפעילת הרשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם. במוקד כתב התביעה עומדת הטענה כי מטא מאפשרת במשך תקופה ממושכת, באופן שיטתי, הפצה של פרסומי הונאה ממומנים שמתחזים לבנק, ובכך מאפשרת פגיעה כספית בלקוחות הבנק ובציבור הרחב - תוך שהיא גורפת רווחים כספיים גדולים.
לפי כתב התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עופר פליישר, סיוון ברש ויהונתן שולמן ממשרד גורניצקי, "מדובר בפרסומים ממומנים, שבגינם גרפה הנתבעת לכיסה כספים רבים והתעשרה מהם, תוך מודעות בפועל לכך שמדובר בפרסומים בלתי-לגיטימיים ומזיקים". בבנק מחדדים את המצב ואומרים כי "בעוד שהבנק ולקוחותיו (ואחרים בציבור) נפגעים וניזוקים מתופעה פסולה זו, הרי שדווקא מטא מרוויחה מהם". בכתב התביעה אף מוטחת האשמה ישירה לפיה "מטא, ביודעין ומתוך שיקולי בצע כסף, משתפת פעולה בהונאת לקוחות הבנק".
בבנק לאומי מציינים כי התביעה הוגשה כעת בעקבות החמרה דרמטית שנרשמה בתופעת פרסומי ההונאות במהלך חודש יולי 2026. על פי הנתונים המופיעים בתביעה, בחודש יולי לבדו אותרו 243 מקרים של פרסומי הונאה - נתון הגבוה בלמעלה מ-100 מקרים מסך כל המקרים שאותרו במהלך כל המחצית הראשונה של שנת 2026. מדובר בעלייה של מאות אחוזים במספר המקרים החודשי בהשוואה לממוצע בחודשים שקדמו ליולי. התופעה נמשכה גם במהלך המחצית הראשונה של חודש אוגוסט, כאשר בבנק מציינים כי בפעולות שונות שננקטו באותה תקופה הצליחו למנוע נזקים בהיקף מצטבר של כ-9.2 מיליון שקלים.
בכתב התביעה מתואר כשל מכוון ומתמשך מצד מטא בטיפול בתופעה, אשר לטענת הבנק אינה נסתרת מעיניה. "מטא מודעת היטב לתופעה זו", נכתב בתביעה. עוד נטען כי "חרף מודעותה של מטא לתופעה וחרף הפניות החוזרות שהופנו אליה, מטא לא העמידה פתרון מספק למניעת הישנותם של פרסומי ההונאה". בנסיבות אלה, נטען כי הבנק עמד לבדו בחזית לטובת הציבור ולקוחותיו וטיפל בעצמו בהורדת הפרסומים, ללא עזרה מצד מטא.
לפי כתב האישום האזרחי, למטא עומדים האמצעים והמידע הדרושים כדי לזהות חלק ניכר מהפרסומים הבעייתיים עוד לפני שהם עולים לאוויר. בבנק טוענים כי "רוב (אם לא כל) פרסומי ההונאה הינם כאלה שברור, כבר על פניהם, שהם אינם פרסומות לגיטימיות", וכי "אין צורך בעבודת 'בילוש' מיוחדת על מנת לזהות את הסימנים המחשידים המופיעים בהם". לבקשה צורפו דוגמאות רבות מפרסומי ההונאה שהופיעו בפלטפורמות של מטא, והבנק טוען כי "הדבר היה חייב להדליק נורה אדומה אצל מטא, טרם שניתן האישור לפרסום", בייחוד לאור העובדה כי "למטא היה, ועודנו, מידע שמאפשר לה להבחין בין פרסומים לגיטימיים מטעם הבנק לבין פרסומים שאינם לגיטימיים".
על פי התביעה, מטא "הסתפקה - לכל היותר - בטיפול חלקי, נקודתי ומאוחר, שאינו מספק כלל וכלל", דבר המהווה "כשל מתמשך בטיפול בתופעה ידועה ומוכרת". בשל כך, נטען כי "הנתבעת מאפשרת המשך פרסומם והפצתם של פרסומי ההונאה המזיקים, תוך הפקת רווח משירות הפרסום הממומן והחצנת הסיכונים והנזקים הנגרמים מהם על הבנק, על ציבור לקוחותיו ועל הציבור בכלל". עוד מדגישים בבנק כי מטא "הוסיפה לאפשר את פרסומם והפצתם של פרסומי ההונאה, תוך הותרת נטל האיתור והדיווח כמו גם הנזקים المמוניים והלא-ממוניים על כתפי הבנק".