נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי הוא מקפיא לשלושה ימים את החלת המכסים החדשים בשיעור של 50% שהיו אמורים להיכנס לתוקף הלילה (בין שלישי לרביעי) על סחורות המגיעות מקנדה. טראמפ נימק את הצעד בכך ששתי המדינות הגיעו להסכם, וכתב בפוסט ברשת החברתית שלו Truth Social כי ההקפאה מבוצעת "על בסיס העובדה שקנדה וארה"ב, בכפוף להשלמת המסמכים, הגיעו להסכם".
כשעה לאחר מכן, ציין ראש ממשלת קנדה, מארק קארני, בהודעה מטעמו כי "הושגה התקדמות ניכרת, אך עדיין נותרה עבודה חשובה לעשות". קארני הוסיף: "בעודנו ממשיכים בעבודה זו, קנדה נשארת ממוקדת בבניית כלכלה חזקה, עצמאית ותחרותית יותר בבית".
ההודעות הגיעו לאחר שטראמפ וקארני שוחחו ביום שלישי אחר הצהריים - שיחתם השנייה השבוע - וברקע שבועות של שיחות אינטנסיביות ועמומות בין צוותי המשא ומתן. ממשרדו של נציג הסחר האמריקאי, ג'יימיסון גריר, נמסר כי העסקה תכלול "גישה מקיפה לשוק עבור כל הסחורות האמריקאיות, התחייבויות לביטחון כלכלי, התאמה בסחר הדיגיטלי", והוראות נוספות.
בהצהרה רשמית שפורסמה באתר הבית הלבן, אמר טראמפ כי קיבל את התחייבותה של קנדה לטפל בחששות האמריקאיים בנוגע למכסים על מוצרי חלב, משקאות אלכוהוליים וכלי רכב. עם זאת, גורמים אמריקאיים לא סיפקו פרטים נוספים, והממשלה הקנדית לא אישרה את תוכנו של הסכם כלשהו.
בנוסף, טראמפ ציין בפוסט שלו כי פרויקט צינור הנפט קיסטון XL - שבוטל ב-2021 על ידי הנשיא לשעבר ג'ו ביידן לאחר שנים של התנגדות מצד ארגוני סביבה - "עשוי לקום לתחייה", אך לא סיפק פרטים נוספים.
ברקע הדברים עומד האיום הכלכלי הכבד: המכסים האמריקאיים החדשים היו אמורים לחול על יבוא בשווי של כ-20 מיליארד דולר, ללא קשר לשאלה אם הסחורות זכאיות ליחס מועדף במסגרת הסכם הסחר ארה"ב-מקסיקו-קנדה (USMCA) שהגן עד כה על חלק גדול מהתעשייה הקנדית. מומחי סחר וגורמים בתעשייה הזהירו מבעוד מועד כי המכסים החדשים עלולים להוביל לאובדן מקומות עבודה ולסגירת עסקים במגזרים פגיעים בקנדה, בהם עץ, יין ומוצרי חלב, ואף לסבך את הדיונים הרחבים יותר על הסכם USMCA. טראמפ מצידו ממשיך להפוך את המכסים לעמוד תווך מרכזי במדיניות החוץ והסחר שלו, למרות מכשולים משפטיים וביקורת מצד אנליסטים.
מאחורי הקלעים, הלחץ הדיפלומטי היה בשיאו. השר הקנדי האחראי על הסחר עם ארה"ב, דומיניק לה-בלאנק, ונושאת ונותנת הסחר הראשית ג'ניס שארט, שוהים בוושינגטון מאז השבוע שעבר. ביום שני נועדו השניים במשך כמעט שעתיים עם נציג הסחר גריר ועם שר המסחר הווארד לוטניק. גריר ציין שוב ושוב את טענות ארה"ב, ובהן המכסים הנגדיים של קנדה, מערכת ניהול ההיצע של מוצרי החלב וסירובן של כמה פרובינציות להחזיק במלאי אלכוהול אמריקאי. בתגובה להתפתחויות, מועצת המשקאות החריפים של ארה"ב בירכה על ההודעה וקראה לפתרון שיחזיר את המשקאות האמריקאיים למדפים בקנדה, וישיב את המגזר למסגרת מכס של "אפס-תמורת-אפס".
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בשיחות נגעה למגזר הרכב ולמכסים הקיימים של ארה"ב. הצדדים דנו בהפחתת המכסים לפי סעיף 232 על רכבים קנדיים מ-25% ל-15%, עם הפחתות נוספות בהתאם להיקף הרכיבים האמריקאיים בכל רכב. המכשול העיקרי היה אופן חישוב ניכויי המכס: בעוד וושינגטון דרשה לספור רק רכיבים שיוצרו בארה"ב, קנדה דרשה להכליל את כל התוכן הצפון-אמריקאי, כולל חלקים קנדיים ומקסיקניים.
במקביל, משרד המסחר האמריקאי פרסם כללים חדשים ליצרניות רכב המייצאות מקנדה וממקסיקו, המקלים על הליך אישור רמות התוכן האמריקאי ומצמצמים אותו מפעמיים בשנה לפעם אחת בלבד. עם זאת, בהודעה ברשומות הפדרליות נקבע כי היצרניות מחויבות לאשר מחדש את התוכן האמריקאי ברכבים עד 30 בספטמבר כדי לדרוש ניכויים במחזור החדש שיתחיל ב-1 בדצמבר.
ההסכמות המסתמנות מגיעות לאחר שורת איומים מפורשים מצד אוטווה. גורם בממשלת קנדה הבהיר רק בשבוע שעבר כי כל האפשרויות נותרו על השולחן אם המכסים ייכנסו לתוקף - כולל תמיכה ממשלתית בתעשיות המקומיות ואף השעיה אפשרית של שיחות הסחר הדו-צדדיות, אך הביע תקווה כי הממשל בוושינגטון אכן מעוניין להגיע להסכם.