הקריסה הכלכלית באיראן מעמיקה, כאשר המטבע המקומי, הריאל, צלל לשפל היסטורי בשוק החופשי והגיע לרמה של 2 מיליון ריאל לדולר אמריקני אחד. מדובר בפיחות של פי 47 משיעור של כ-42 אלף ריאל לדולר לפני שנתיים בלבד. בשוק החופשי בטהראן נסחר הדולר ברמה של מעל 200 אלף טומאן (כאשר טומאן אחד שווה ל-10 ריאל). הנפילה משקפת פיחות של יותר מ-7% בערך המטבע בתוך פחות משבוע, מול שער של כ-1.865 מיליון ריאל לדולר בתחילת השבוע הקודם.
ההידרדרות החדה בערך המטבע מגיעה על רקע המלחמה והחרפת הלחץ הכלכלי והסנקציות מצד ארצות הברית, לצד סגר ימי שמשפיע על נתיבי המסחר. הנתונים הכלכליים מצביעים על אינפלציה שהגיעה ל-87.9% לפי נתונים מסוף יולי 2026, ואבטלה שעלתה ל-9.1% באביב.
בנוסף, התוצר המקומי הגולמי של איראן צפוי להתכווץ ב-5.4% בשנת 2026. כתוצאה מקריסת המטבע והאינפלציה, מחירי המזון עבור פריטים מסוימים זינקו בכאלו שעלו מעל 400% נכון לדיווחים מיוני 2026, דבר שפוגע קשות בתקציבי המשפחות ומעורר מחאות.
על פי דיווח ב-AP, מחיר האורז גבוה כיום ב-60% לעומת התקופה שלפני המלחמה, ומחיר הבשר שעלה בכ-150%. בעיתון המזוהה עם מתנגדי המשטר האיראני דווח כי עוד טרם ההכרזה של טראמפ תועדו באיראן ההשפעות של עליות המחירים במדינה. הבנק המרכזי באיראן אישר עבודה מסביב לשעון בשחרור של תבואה ותרופות מהמכס בנמל בנדר עבאס.
באיראן ממשיכים להכחיש את הדיווחים על משבר כלכלי. נגיד הבנק המרכזי של איראן, עבד א־נאצר המתי, מתעקש שהמשבר נמצא תחת שליטה: "חלק חשבו שתיווצר היפר-אינפלציה, אך זה לא קרה", הוא טען במשדר מיוחד ביום רביעי האחרון.
כפי שמומחה לאיראן במכון INSS, בני סבטי, אמר לענת דוידוב בתוכנית "איפה הכסף" ב-103fm: "אי אפשר לעשות כלום בכסף האיראני, זה הופך להיות סמלי כי איראן מייבאת הכל. זה הסיבה שמחיר מטבע החוץ עולה ועולה מאז המהפכה. ככל שהמדינה לא מייצרת שום דבר לעצמה, כלומר מטילה את עצמה לסנקציות וחרם, אז אתה נתקל במחירים יותר ויותר גבוהים בהכול - שוקולד, מוצרי יסוד וכל מה שמייבאים".
עוד הוסיף סבטי כי "המצור הימי על איראן עובד, היא הכריזה, מתוך בריונות, שאם רוצים להשתמש במיצר הורמוז אז היא צריכה לפקח ולגבות עמלה, אם לא אז אף אחד לא מייצא נפט". לדברי סבטי, "יוצא שאותה מדינה היא חד מוצרית, כלומר אין להן מה לייצא למקום אחר חוץ מחומר הגלם שהם מפיקים מהאדמה. זה אומר שהמדינה נחשלת ואין לה כלום. לנו יש הייטק ודברים נוספים, וישראל לא יכולה להגיע למצב כזה. כך כשאיראן לא מייצאת נפט היא לא מקבלת אף דולר".
בהתייחסותו לשערי המטבע ששוברים שיאים, הסביר סבטי כי "2 מיליון ריאל זה רף פסיכולוגי, כמו שפעם הדולר קפץ ל-4 או 5 שקלים והייתה פאניקה. זה מספר עגול שלא נראה טוב, אבל גם בקרב הבכירים יש הרבה תלונות ופלג אחד של המשטר מתחיל לריב עם פלג אחר. אני חושב שהציבור האיראני ממש רותח, והם יכולים להשתמש בכלים שלהם אבל זו אופציה מוגבלת". הוא ציין בנוסף לגבי תגובת המשטר והזירה הצבאית כי "אני חושב שבסוף גם הגנרלים, שהם ותיקים וזקנים, יבינו שזהו, ממש כמו ב-88', הגענו לתחתית ולא יכולים יותר - בטח ובטח כשהם מורתעים מישראל. בסבבים שהם ירו למדינות ערב הם נמנעים מלתקוף את ישראל".
בזירה המדינית, השיחות בין טהראן לוושינגטון נותרו ללא התקדמות, לאחר שתקופת 60 הימים שנקבעה במזכר מה-17 ביוני חלפה ללא הסכם מורחב על תוכנית הגרעין והקלת סנקציות. כפי שאמרו גורמים רשמיים באיראן לדיווחים, שנים של סנקציות כבר אילצו את המדינה להסתגל.
ב-23 באוגוסט הבהירה ממשלת איראן כי מדינות שיצטרפו למה שכינתה "המלחמה הכלכלית של ארה"ב" יטופלו כאויבות. כפי שאמר נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, לדיווחים, הוא קרא לסיום העימות מ"עמדה של כוח".
מנגד, כפי שאמר נסיך הכתר האיראני לשעבר בגולה, רזא פהלווי, בפוסט ברשתות החברתיות, הוא מתח ביקורת על הניהול הכלכלי של הרפובליקה האסלאמית וקרא לאזרחים ולעובדי מדינה להחליש את השלטון.