הלאונג': לניר והאלטלנה

לאחר הדיווחים על איתורה של האלטלנה במצולות הים לאחר 78 שנים, שיתף נועם לניר: "גם בבוקר זה רעש הווטסאפ שלי ... שרידי האנייה אלטלנה נמצאו במצולות. אבא שלי היה בן 8.5 כששמע ביוני 1948 שדודו אליהו הגיע בראש ספינה גדולה לחופי ישראל. הוא רץ אל חוף ימה של תל אביב נרגש וצפה בדרמה שהתחוללה. אבי לא ידע בעת ההיא שזה עתה היה סירוב פקודה של טייסי חיל האויר לביצוע המשימה. אותם טייסים שרתו בטייסת הקרב הראשונה של חיל האויר טייסת 101. כעבור 23 שנים היה למפקדה של אותה טייסת ובמסגרת תפקידו זה נפל בשבי סוריה במלחמת יום הכיפורים ושם סיים את חייו בעינויים קשים. האלטלנה הופצצה וטבעה לא הרחק מחוף הים. רבים קפצו ממנה, אחרים שילמו בחייהם מול עיני הציבור הנדהם. אליהו - הדוד שלא ידע לשחות, קפץ אחרון על גבו של הקברניט מונרו פיין שנשא אותו לחוף. הם ברחו לבית אבי במאזה 60 ... בערב הקיפו חיילי צהל את הבית בנשקים שלופים עצרו את הדוד אליהו ורב החובל ושלחו אותם לכלא שאטה שבעמק בית שאן. היום כלואים שם מחבלים. חודשיים לאחר מכן בתיווך איסר הראל שוחרר אליהו לנקין (לניר עוברת בהמשך על-ידי סבי) הצטרף לקורס קצינים ראשון, ומשם לכנסת הראשונה כח"כ מטעם תנועת החרות. אז היו עוברים מבית האסורים לכנסת ולא ההפך.. נקווה לימים טובים יותר".

חתן פרס ישראל והיזם החברתי רוני דואק קיבל את אות יקיר העיר קריית שמונה, שהוענק לו על ידי ראש העיר אביחי שטרן, כהוקרה על פעילותו רבת השנים למען ילדי העיר ותושביה ועל תרומתו לחיזוק הקהילה במהלך המלחמה. האות הוענק לדואק בין היתר על פרויקט "חוסן לילדינו" ועל שיתופי הפעולה שקידם בקריית שמונה, במטרה לחזק את החוסן האישי והקהילתי של ילדים ומשפחות. פעילות זו קיבלה משנה חשיבות בשנים האחרונות, על רקע המלחמה, הפינוי הממושך והאתגרים שחוו תושבי העיר. דואק הודה לראש העיר אביחי שטרן ולתושבי קריית שמונה על ההוקרה ואמר כי קבלת האות מסמלת עבורו מחויבות להמשך הדרך: "קריית שמונה ותושביה הם סמל לעוצמה, לחוסן ולערבות הדדית. הזכות שלנו היא להיות לצידם, ובעיקר לצד הילדים, ולסייע ככל שניתן בבניית העתיד שלהם".

רשות הטבע והגנים ושגרירות פולין בישראל קיימו אירוע לציון השקתה הרשמית של "המערה הפולנית" בגן הלאומי בית גוברין, במסגרתו הוסר הלוט מעל שלט חדש שהוצב בכניסה למערה. "המערה הפולנית" היא מערת פעמון שבה חרטו חיילים פולנים את סמל הנשר הפולני ואת המילים "ורשה, פולין" בשנת 1943, בשיאה של מלחמת העולם השנייה. החיילים היו חלק מ"צבא אנדרס", כוח צבאי של 100,000 חיילים פולנים ששוחררו משבי ברית המועצות ועברו דרך ארץ ישראל בדרכם לחזית האיטלקית. בין החיילים היו גם אלפי חיילים יהודים, שקיבלו במהלך שהותם בארץ את הדיווחים הראשונים על שואת יהודי אירופה ועל גורל משפחותיהם וקהילותיהם. החריטות השבריריות שהותירו אחריהם הפכו עם השנים לעדות היסטורית למסעם ולמקום שעם הזמן קיבל את השם "המערה הפולנית". הגן הלאומי בית גוברין-מרשה הוא אתר מורשת עולמית - לב לבה של "ארץ אלף המערות" - הקולט בשנה כ-200 אלף מבקרים. הגן מציג פלא אדריכלי קדום, אינספור מערות שנועדו למגוון רחב של שימושים, אמפיתאטרון שלם מהתקופה הרומית ושרידים מרשימים של מבצר ושל כנסייה מהתקופה הצלבנית. באירוע השתתפו: שגריר פולין בישראל - מאצ'יי הוניה; מנכ"לית רשות הטבע והגנים - רעיה שורקי; סמנכ"לית אירופה במשרד החוץ - סימונה הלפרין; ונציגי הקהילה הפולנית בישראל.