בהיסטוריה חלופית כבר היינו עכשיו במהלך בנייה של שדה תעופה גדול ומודרני נוסף בישראל, ברמת דוד. זאת הייתה התוכנית שאישרה הממשלה ב-7 באוקטובר 2014.
שדה תעופה בעלות של 10 מיליארד שקל שתגיע מהכיס של החברה הפרטית שתזכה במכרז להקמתו ולהפעילו למשך 25 שנה, ולא יהיה כפוף לוועד של פנחס עידן. שדה שאליו אפשר יהיה להגיע דרך תחנת הרכבת שכבר קיימת בכפר ברוך, אליה תתחבר גם מסילה ישירה מאזור המרכז, מסילת מנשה. שדה שיפעל בצמוד לשדה הצבאי הקיים ברמת דוד, במתכונת שחיל האוויר כבר אישר אז, שתותיר לו תמיד מסלול נפרד להזנקות מטוסי קרב.
אבל אז הגיעה מרב מיכאלי, מתחנפת למצביעי העבודה בעמק יזרעאל, ובממשלת בנט-לפיד ביטלה את החלטת הממשלה. מירי רגב, מנסה לקושש תמיכה של פעילי הליכוד בדרום, ומאוימת בידי פנחס עידן יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה שחשש משדה תעופה שלא יהיה לו בו יד על השאלטר, הביאה להחלטה של הקמה במקביל של שדות בצפון ובדרום.
החלטה ששוב נתקעה כי הוצאה מחוק ההסדרים בעקבות לחצים של עידן על חברי הכנסת של הליכוד, אפילו אחרי שנוסף לה סעיף שיאפשר לרשות שדות התעופה להתמודד במכרז על הקמת שדות התעופה מול חברות פרטיות.
אחת המשימות התחבורתיות הדחופות ביותר של הממשלה הבאה תהיה להוציא סוף סוף לדרך את פרויקט השדה המשלים, ולא רק בגלל השביתה האיטלקית של העובדים בנתב"ג ביום חמישי.
כמו שמרגיש כל מי שטס ממנו בקיץ, נתב"ג כבר קרוב לשיא הקיבולת שלו, 30 מיליון נוסעים בשנה.
קיבולת שמוגבלת בעיקר בגלל גודל השדה ובעיקר מגבלות הרעש שמסדירות את מספר וכיווני ההמראה מהשדה בגלל הקרבה ליישובים. הוספת תשתיות ועובדים לקליטה בעלות של 7 מיליארד שקל וטיפול בנוסעים וריכוך מסוים של מגבלות הרעש יעלו את המגבלה ל-40 מיליון נוסעים, שצפויים בשדה ב-2034.
ברגע שזה יקרה תורים ארוכים בעמדות הצ'ק אין ומסועי המזוודות יהיו תמונה קבועה ברבות משעות הפעילות של השדה. חברות תעופה שירצו להוסיף טיסות, או חברות חדשות שירצו לטוס לנתב"ג יסורבו. התוצאה: החברות יעדיפו לטוס ליעדים רחוקים ורווחיים יותר ומחירי כרטיסי הטיסה ליעדים הקרובים יעלו. לטוס לכרתים, לשלם כמו היום על טיסה לפריז.
הדגמה להתנהגות של מחירי הכרטיסים בתקופה של מחסור בטיסות קיבלנו מאז ה-7 באוקטובר. בשנתיים וחצי האחרונות, בשל המלחמה ועזיבת חברות התעופה הזרות, הישראלים חווים עליית מחירי טיסות בשיעור של עשרות אחוזים. כך למשל, מחירי הטיסות לפריז עלו ב-47%, לדובאי ב-51% ולניו יורק ב-33%.
כך שהאצת בניית השדה המשלים לנתב"ג תהיה אחד הדברים הראשונים שהממשלה הבאה תצטרך לקדם בדחיפות, כי לוח הזמנים כבר עכשיו לא יאפשר להשלים אחד עד 2034. ההערכות הן שנתיים להשלמת תכנון, כשנתיים למכרז בין לאומי מורכב וראשוני לשדה פרטי וכ-6 שנים לבנייה עד להשלמת הקמת השלב הראשון בשדה והפעלתו. כלומר כבר עכשיו מדובר על שדה נוסף ב-2036 לכל המוקדם.
אופציית נבטים ירדה מהשולחן בגלל התנגדות חיל האוויר ומשרד הביטחון. שדה אזרחי-צבאי משותף שם ישב ממילא על נתיבי הכניסה שמשמשים את נתב"ג ויהיה מוגבל במספר הטיסות שיוכל להוסיף, יחצה נתיבי אימונים מבצעיים ובית הספר לטיסה בחצרים ויהיה קרוב למתקנים ביטחוניים רגישים.
רגב הובילה לאישור שדה בצקלג, על שם העיר המקראית. כרגע מדובר על אופציה באיזור רהט, איזור נטול תשתיות ובסיס תכנוני, לשדה של 10 מיליון נוסעים בלבד בשנה. רמת דוד לעומת זאת יכול להיבנות בשלב הראשון ל-20 מיליון נוסעים וגדול ל-35 מיליון, מה שיעניק פתרון למספר הטסים הצפוי ב-2080. בהקמת השדה תומכים ראשי הרשויות בעפולה, נוף הגליל, הקריות ואחרות, שמבינים את התנופה הכלכלית שהוא יעניק לצפון. השדה הזה יהנה מנתיב כניסה נפרד למרחב האווירי הישראלי, יוסיף טיסות ולא ייגרע מנתב"ג.
הפעלה פרטית תחת פיקוח מקצועי של משרד התחבורה אינה תקדימית. את הרכבות הקלות בנו ומפעילות חברות פרטיות תחת פיקוח רגולציה ממשלתית. גם המטרו, פרויקט התשתית הגדול במדינה, ייבנה באותה מתכונת. וגם הנמלים החדשים והיעילים יותר בחיפה ובאשדוד. אין סיבה שגם השדות המשלימים לא יפעלו באותו אופן, וייצרו גם תחרות לשדה התעופה הממשלתי. כל גוף צריך תחרות כדי לשמור על יעילות, אחרת אנחנו מקבלים את רמת השירות שמחכה לנו בנתב"ג.
שכר יותר מכפול אשר אינו משקף כישורים ותרומה
ולא רק שירות: השכר ברש"ת גבוה משמעותית מהשכר במשק. עלות ההעסקה החודשית הממוצעת לעובד ברשות שדות התעופה עומדת על כ-38 אלף שקל, לעומת 17 אלף שקל בממוצע במשק. מדובר בשכר יותר מכפול אשר אינו משקף כישורים ותרומה לפעילות הרשות והכלכלה, אלא פעמים רבות משקף קשרים, לפעמים משפחתיים. עלויות השכר ברשות מגיעות לכ-60% מהוצאות הארגון, משאירות פחות כסף להשקעות בשיפורים טכנולוגיים ותשתיתיים.
הוצאות השכר גדלו בעשור האחרון פי שלושה משיעור הגידול בכמות הנוסעים ופי ארבעה משיעור הגידול בהכנסות ברשות. כסף שאנחנו משלמים מתוך אגרות הנוסע ותעריפי החנייה שגובה מאיתנו רשות שדות התעופה. הרשות הקימה ומפעילה את שדה רמון, שעומד בשיממונו ומפסיד מאות מיליוני שקלים בשנה. גוף פרטי היה מתאמץ יותר להביא לשדה טיסות ולשפר את מצב התחבורה הבעייתי אליו, כמו שאטלים חינמיים ישירים שיכללו במחיר הטיסה.
היום החוק מתיר רק לרשות שדות התעופה להפעיל שדות תעופה בארץ. משרדי האוצר והתחבורה גיבשו הצעת חוק ששולבה במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 ועברה בקריאה ראשונה. בעקבות לחצים שהפעיל וועד עובדי רש"ת על ח"כים, היא פוצלה להליך חקיקה רגיל בוועדת הכלכלה, כדי לעקבה ולמנוע בינתיים פרסום מכרזים לשדות בהפעלה פרטית. את המשמעות הרגיש כל אחד ממאות אלפי הישראלים שעבר בנתב"ג ביולי-אוגוסט הנוכחיים.