כמה עולה למשק חודש אחד שבו מילואימניק לא מגיע לעבודה? לפי נתונים חדשים שמפרסם היום (שלישי) הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, הרבה יותר ממה שחשבו בתחילת המלחמה. העלות הכלכלית של חודש מילואים של גבר יהודי לא חרדי בגיל 31 עד 39 מגיעה היום לכ-68 אלף שקל, לעומת 54 אלף שקל באומדן שנערך במרץ 2024. אצל בני 22 עד 30 עלתה העלות מ-33 אלף שקל לכ-39 אלף שקל בחודש.
הפער המשמעותי בין שני האומדנים נובע בעיקר מנתון שלא נלקח בחשבון בחישוב הקודם. מתברר שהמילואימניקים שנעדרו מהעבודה מרוויחים הרבה יותר מעמיתיהם שלא גויסו. ההכנסה החודשית הממוצעת שלהם עומדת על כ-18.8 אלף שקל, לעומת כ-13.3 אלף שקל בקרב מי שלא נעדרו, פער של 42%, שהם כ-5,500 שקל בחודש. באומדן הקודם הניחו באוצר שהשכר שלהם דומה לשכר הממוצע של בני גילם, מה שהוביל להערכת חסר של העלות למשק.
לצורך החישוב החדש השתמשו באוצר בנתוני ההכנסה של 2023, כדי לא לכלול את המענקים וההטבות שניתנו בעקבות שירות המילואים הממושך. השכר הגבוה יחסית הוא רק חלק מהסיפור. הנתונים מראים עד כמה נטל המילואים מרוכז בקבוצה מצומצמת יחסית בשוק העבודה הישראלי.
83% מהעובדים שנעדרו מעבודתם בגלל שירות מילואים הם גברים יהודים לא חרדים, אף שהם מהווים רק כ-36% מהמשתתפים בכוח העבודה. גם הגיל משחק תפקיד. כ-75% מהנעדרים הם בני 25 עד 44, לעומת כ-43% מחלקם בכוח העבודה.
והמחיר לא מסתכם בעובד שלא מגיע למשרד, למפעל או לעסק. כ-70% מהנעדרים בגלל מילואים חיים במשקי בית עם ילדים, לעומת 56% בקרב מי שלא נעדרו. ל-63% מהם יש ילדים קטנים עד גיל 9, לעומת 51% בקבוצת ההשוואה. כשאחד ההורים נמצא תקופה ממושכת במילואים, גם בן או בת הזוג עלולים לצמצם את שעות העבודה, כך שהפגיעה הכלכלית מתרחבת למשפחה כולה.
גם שיעור הסטודנטים בקרב המילואימניקים גבוה יחסית ועומד על 13%, לעומת 7% בקרב מי שלא נעדרו. שירות מילואים ממושך עלול לפגוע במהלך הלימודים, לדחות אותם ולהגדיל את המחיר האישי והכלכלי גם מעבר לתקופת השירות עצמה.
אצל העצמאים התמונה הפוכה. רק כ-8% מהנעדרים בגלל מילואים הם עצמאים, לעומת 14% בקרב הגברים היהודים הלא חרדים בגילים שנבדקו. באוצר מעלים את האפשרות שהפער קשור לפגיעה הכלכלית הגדולה יותר בעצמאים, שהיעדרות ממושכת שלהם עלולה לפגוע ישירות בהכנסות העסק.
חשוב להדגיש שה-68 אלף שקל בחודש אינם תגמולי המילואים שמשלמת המדינה. מדובר באומדן של המחיר הכלכלי למשק, שכולל את התפוקה שהעובד היה מייצר אם לא היה מגויס, את אובדן הוותק וההשפעה שלו על השכר והפריון בהמשך, ובמשפחות עם ילדים קטנים גם את הפגיעה בהיקף העבודה של בן או בת הזוג.
מאז פרוץ המלחמה, מספר העובדים שנעדרים בגלל מילואים עולה ויורד בהתאם להתפתחויות הביטחוניות. בנובמבר 2023 הוא הגיע לשיא של כ-154 אלף מועסקים, ירד לכ-28 אלף באוגוסט 2024, זינק שוב לכ-70 אלף עם ההסלמה בצפון ובסוף 2025 ירד לכ-16 אלף. במרץ 2026, עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי", המספר קפץ שוב לכ-71 אלף.