בעקבות מיקי ברקוביץ': איך נערכים כלכלית למחלה קשה?

הפוסט המרגש של שלי יחימוביץ' על ההתמודדות שלה עם סרטן הלבלב, ובמקביל הפרסום המצער על מצבו הרפואי המורכב של מיקי ברקוביץ', הם תזכורת כואבת לכך שהחיים יכולים להשתנות בתוך זמן קצר. אדם שעבד, התפרנס וניהל שגרה רגילה יכול למצוא את עצמו בתוך שבועות בעולם של בדיקות, טיפולים, אשפוזים ושיקום.

ברור שברגע כזה הכסף הוא לא הדבר הראשון שחושבים עליו. אבל די מהר הוא נכנס לתמונה. המשכנתה ממשיכה לרדת, החשבונות מגיעים, החולה עשוי לצמצם או להפסיק לעבוד ולעיתים גם בן או בת הזוג מורידים היקף עבודה כדי ללוות לטיפולים. במקביל מופיעות הוצאות חדשות.

לכן הסיכון הכלכלי במחלה קשה אינו רק עלות הטיפול. במקרים רבים הבעיה הגדולה היא שההכנסה יורדת בדיוק כשההוצאות עולות.

אחת הסיבות לכך שמשפחות מגיעות לאירוע רפואי לא מוכנות כלכלית היא כשאנחנו בריאים, קל לדחות את העיסוק במחשבה שיום אחד לא נוכל לעבוד. הרבה יותר טבעי לתכנן חופשה, דירה או פנסיה מאשר לשבת ולחשב מה יקרה אם אחד מאיתנו יחלה. אלא שדווקא ההדחקה הזאת גורמת לכך שאת הבדיקות החשובות מתחילים לעשות בזמן הגרוע ביותר, אחרי שהאבחנה כבר התקבלה.

היערכות מראש לא אומרת לחיות בפחד ממחלה. להפך. היא מאפשרת לבדוק פעם אחת, בצורה עניינית, מה יקרה להכנסה, אילו כיסויים קיימים, כמה כסף זמין ומי יוכל לטפל בעניינים אם אנחנו לא נוכל לעשות זאת.

המספר החשוב אינו כמה כסף צברתם, אלא כמה כסף יחסר בכל חודש אם אחד המפרנסים לא יוכל לעבוד.

מתחילים מהוצאות החובה של המשפחה: דיור, מזון, רכב, ילדים, הלוואות וביטוחים. מוסיפים הוצאות חדשות שעלולות להיווצר בגלל המחלה, ובמקרה של עצמאי גם הוצאות עסק שלא ניתן לעצור. מהסכום מפחיתים את ההכנסה שתמשיך להיכנס.

נניח שמשפחה מוציאה 22 אלף שקל בחודש. אחד מבני הזוג מפסיק לעבוד, נשארת הכנסה של 12 אלף שקל ונוספות הוצאות של 2,000 שקל. הפער הוא 12 אלף שקל בחודש. אם במשך שלושה חודשים עדיין לא נכנס תשלום מכיסוי שמחליף הכנסה, צריך לגשר כבר על 36 אלף שקל.

מכאן בודקים כמה זמן המשפחה יכולה לסגור את הפער באמצעות כסף שזמין לשימוש מיידי. המטרה היא להחזיק קרן חירום, שתאפשר לעבור את תקופת הביניים, עד שהכנסה חלופית, קצבה או תגמולי ביטוח מתחילים להיכנס, בלי להיקלע לחובות או להיאלץ לממש חסכונות והשקעות בעיתוי לא מתאים.

לא מספיק לדעת שיש לכם כיסוי למקרה שלא תוכלו לעבוד. צריך לבדוק מהו השכר שעליו אתם מבוטחים, איזה שיעור ממנו עשוי להיות משולם, מהם תנאי הזכאות ומתי התשלום צפוי להתחיל.

בקרן הפנסיה בודקים את השכר הקובע לנכות, שיעור פנסיית הנכות במסלול, תנאי הזכאות ומה קורה להפקדות בזמן הנכות. במסלולים רבים הכיסוי המרבי יכול להגיע ל 75% מהשכר הקובע, אבל זה לא בהכרח 75% מהנטו שנכנס היום לחשבון.

בכיסוי אובדן כושר עבודה עשויה להיות גם תקופת המתנה. לכן כדאי לכתוב בפועל: כמה ייכנס בחודש הראשון, כמה בחודש השלישי וכמה בחודש השישי.

אצל עצמאים חשוב במיוחד לוודא שההכנסה המבוטחת התעדכנה עם העסק. הכנסה יכולה לצמוח במשך שנים בזמן שהכיסוי נשאר מאחור.

ביטוח בריאות, ביטוח מחלות קשות וכיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה נועדו לתת מענה לשלושה סיכונים שונים שנוצרים בעקבות מחלה, ולכן חשוב להבין מה כל אחד מהם מכסה ומה הוא אינו מכסה.

ביטוח בריאות נועד לתת מענה להוצאות ולטיפולים רפואיים בהתאם לכיסויים שנרכשו, כמו תרופות מחוץ לסל, השתלות או ניתוחים. ביטוח מחלות קשות פועל אחרת: אם אובחנה מחלה שעומדת בהגדרות ובתנאי הפוליסה, המבוטח עשוי לקבל פיצוי כספי חד פעמי שבו ניתן להשתמש לכל צורך. לעומתם, כיסוי לאובדן כושר עבודה או פנסיית נכות נועד לספק הכנסה חודשית חלופית כאשר מחלה או תאונה פוגעות ביכולת לעבוד ולהשתכר, בהתאם לתנאי הכיסוי.

לכן צריך לשאול שלוש שאלות: מי מממן את הטיפול, מי מחליף את המשכורת ומאיפה מגיע כסף בתקופת הביניים.

את הבדיקה אפשר להתחיל ב"הר הביטוח", אבל לא לסיים שם. לאחר איתור הפוליסות צריך לבדוק בחברות עצמן את סכומי הביטוח, תנאי הפוליסה, תקופות אכשרה והמתנה והחרגות אישיות. בקרן הפנסיה צריך לבדוק בנפרד את השכר המבוטח ואת מסלול הנכות.

מחלה של אדם אחד יכולה לפגוע בשתי משכורות. בן הזוג עשוי להיעדר בגלל אשפוזים, טיפולים והשגחה. במקרה של בן זוג שחלה בסרטן קיימת, בכפוף לתנאים, אפשרות להיעדר עד 60 ימים בשנה על חשבון ימי מחלה צבורים או ימי חופשה.

לכן בחישוב צריך לבדוק לא רק מה קורה להכנסת החולה, אלא כמה מההכנסה השנייה באמת תמשיך להיכנס.

אין בישראל קצבה שניתנת אוטומטית מעצם האבחנה במחלה קשה. הזכאות לנכות כללית, לשירותים מיוחדים או לגמלת סיעוד נקבעת לפי מסלולים ותנאים שונים, ובהם שיעור הנכות הרפואית, מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות או בתפקוד, הצורך בעזרת הזולת או בהשגחה, גיל ולעיתים גם הכנסה.

לכן אחרי אבחון משמעותי חשוב למפות ולהפעיל במקביל את כל מקורות הזכאות האפשריים: לבדוק את יתרת ימי המחלה והזכויות מול המעסיק, לבחון זכאות לפנסיית נכות בקרן הפנסיה או לתגמולי אובדן כושר עבודה, לבדוק אם קיימים ביטוח מחלות קשות וכיסויי בריאות רלוונטיים, ובמקביל לבחון זכויות בביטוח הלאומי. בבתי חולים המשתתפים בשירות "מחלקה ראשונה", העובד הסוציאלי יכול לסייע בהגשת תביעות מסוימות לביטוח הלאומי כבר במהלך האשפוז.

חשוב גם שהתיעוד הרפואי יתאר לא רק את האבחנה, אלא את ההשלכות שלה בפועל: האם האדם מסוגל לעבוד, באיזה היקף, האם הוא זקוק לעזרה בפעולות יומיומיות או להשגחה וכיצד השתנה התפקוד שלו. אלה עשויים להיות נתונים משמעותיים בבחינת הזכאות. במקרים שבהם נקבעת נכות רפואית בשיעור גבוה, כדאי לבדוק גם האם קיימת זכאות לפטור או להקלות במס הכנסה.

כדאי להכין מסמך אחד שמרכז חשבונות, פנסיות, ביטוחים, הלוואות, משכנתה ואנשי קשר, ולוודא שאדם נוסף במשפחה יודע היכן הוא נמצא. לצד זה כדאי להסדיר ייפוי כוח מתמשך, כדי לקבוע מראש מי יוכל לטפל בעניינים במקרה של אובדן יכולת לקבל החלטות.

פעם בשנה כדאי להקדיש שעה ולענות במספרים על חמש שאלות: כמה עולה לנו חודש, מה פער המחלה שלנו, לכמה זמן הנזילות מספיקה, כמה ומתי נקבל אם לא נוכל לעבוד, והאם אדם נוסף יודע להפעיל את המערכת.

המטרה אינה לבטח כל סיכון אפשרי. המטרה היא שביום שבו הבריאות דורשת את כל תשומת הלב של המשפחה, לא נצטרך להתחיל להבין מאפס איך ממשיכים לשלם את החשבונות.

הכותבת סוכנת ביטוח ומתכננת פיננסית