בגיל 45 רוב הישראלים רחוקים מאוד מהפנסיה. קצינים בצה"ל, לעומת זאת, כבר נמצאים בתחילתה של הקריירה השנייה, אחרי הפרישה מהשירות, מתוך ידיעה שהם מסודרים בחיים. כמה מסודרים? קצין שפורש מצה"ל מקבל קצבה חודשית ממוצעת של כ-20 אלף שקל, ושווי הפנסיה התקציבית שתשולם לו לאורך חייו מגיע בממוצע ל-9 מיליון שקל. לשם השוואה, הקצבה הממוצעת של פורש בשירות המדינה עמדה ב-2024 על 6,984 שקל בחודש.
הפנסיה הנדיבה היא רק אחת הכותרות שעולות מדוח השכר של מערכת הביטחון לשנים 2023-2024, שמפרסם אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. הדוח מספק הצצה לתלושי השכר של אנשי הקבע, השוטרים, הסוהרים, עובדי המוסד והשב"כ ואזרחים עובדי צה"ל, ומראה גם מה עשתה המלחמה לשכר ולכוח האדם במערכת הביטחון.
את טבלת השכר ב-2024 מובילות יחידות הסמך של מערכת הביטחון, ובהן הוועדה לאנרגיה אטומית, עם שכר ממוצע של 34,315 שקל בחודש. אחריהן נמצאים המוסד והשב"כ, שמופיעים יחד תחת "הגופים החשאיים", עם 32,225 שקל, והמכון למחקר ביולוגי עם 31,932 שקל. אזרחים עובדי צה"ל השתכרו בממוצע 22,926 שקל למשרה, השוטרים 20,562 שקל, הסוהרים 18,889 שקל וכלל משרתי הקבע בצה"ל 18,756 שקל.
אבל הממוצעים האלה מסתירים פערים גדולים מאוד בתוך המערכת. אלוף בצה"ל השתכר ב-2024 בממוצע 73,099 שקל בחודש, תא"ל 58,402 שקל, אל"ם 43,682 שקל וסא"ל 37,168 שקל. בקצה השני, סג"ם השתכר 10,409 שקל, סגן 13,526 שקל וסרן 17,925 שקל. גם במשטרה השכר מטפס במהירות עם הדרגה: ניצב השתכר בממוצע 66,084 שקל בחודש, תנ"צ 57,278 שקל ונצ"מ 47,406 שקל.
מי שנהנו מאחת מקפיצות השכר הגדולות ביותר הם דווקא אנשי הקבע הצעירים. השכר הממוצע בקבע הראשוני הגיע ב-2024 ל-13,845 שקל, לעומת 11,786 שקל ב-2022, עלייה של כ-17% בתוך שנתיים. באוצר מסבירים את הזינוק בתוספות השכר שניתנו במסגרת התוכנית הרב שנתית של צה"ל, בדגש על צעירים ולוחמים, ובעלייה ברמת הפעילות במהלך המלחמה.
במשטרה ובשב"ס התמונה שונה. השכר הממוצע במשטרה ירד ב-2024 ב-2.2% ובשב"ס ב-0.5%, אבל הנתונים עדיין לא משקפים את מלוא תוספות השכר המשמעותיות שניתנו למשרתים החל מאמצע 2024. אלה צפויות לבוא לידי ביטוי בדוח של 2025.
המלחמה שינתה גם את הפרופיל של האזרחים עובדי צה"ל. מספרם גדל מ-6,609 ב-2021 ל-8,043 ב-2024, לא כולל סטודנטים, כשחלק גדול מהגידול הגיע מתחומי המודיעין והטכנולוגיה. יחד עם העובדים החדשים ירד הגיל הממוצע מ-50 ל-43.8 והוותק הממוצע מ-15.8 ל-11.8 שנים. במקביל, השכר הממוצע שלהם עלה מ-21,845 שקל ב-2021 ל-25,746 שקל ב-2024. באוצר מייחסים את העלייה לשינוי בתמהיל העובדים, להסכם השכר שנחתם ב-2024 ולשעות הנוספות הרבות במהלך המלחמה.
יש גם יותר נשים במערכת הביטחון, אבל המשכורת שלהן נמוכה משמעותית מזו של מקביליהן הגברים. כשליש ממשרתי הקבע בצה"ל ב-2024 היו נשים, לעומת 26% ב-2017, ושיעור הנשים בקרב אזרחים עובדי צה"ל הגיע ל-25%. למרות העלייה בייצוג, פערי השכר דווקא התרחבו מעט ב-2024. באוצר מסבירים זאת בין היתר בתוספות הפעילות והלחימה שניתנות בעיקר לתפקידי שטח, שבהם יש רוב גברי.
הפער הבולט ביותר נמצא אצל האזרחים עובדי צה"ל. שכר הנשים עמד ב-2024 על 72% בלבד משכר הגברים, לעומת 80.5% ב-2020. במשטרה נשים השתכרו 83.5% משכר הגברים ובשב"ס 89.8%.
ובואו נחזור לפנסיות שמקבלים אנשי כוחות הביטחון. נגד בצה"ל פורש בגיל ממוצע של 50.3, עם קצבה חודשית של 15,281 שקל ושווי פנסיה מצטבר של 6.3 מיליון שקל. קצין במשטרה פורש בגיל ממוצע של 54.86, מקבל 22,150 שקל בחודש ושווי הפנסיה שלו מגיע ל-7.4 מיליון שקל. בגופים החשאיים הקצבה החודשית הממוצעת גבוהה עוד יותר, 23,295 שקל, ושווייה המצטבר נאמד ב-8.1 מיליון שקל.
באוצר לא מרוצים מהנתונים האלה, בלשון המעטה, בטח כשמערכת הביטחון דורשת עכשיו תוספת תקציב של עשרות מיליארדי שקלים. החוק קבע יעד שאליו אמורה להתכנס הקצבה הממוצעת של קצינים הפורשים מצה"ל, אבל המספרים עדיין רחוקים ממנו. ב-2024 עמדה הקצבה הממוצעת על כ-20 אלף שקל בחודש, לעומת יעד מעודכן של 15,717 שקל. אם גם ב-2025 הקצבאות לא יתכנסו ליעד שקבע החוק, שר האוצר יידרש לקבוע תקנות חדשות לתשלום הקצבאות.