שר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, מזהיר כי תנודות חד-צדדיות ולא מסודרות במטבע היפני (יין) עלולות להוביל ל"פירוק פוזיציות בכפייה". לדבריו, תהליך כזה מסכן את יציבות השווקים הפיננסיים הגלובליים, ובסופו של דבר עלול לייקר את עלויות ההלוואות והמשכנתאות עבור משקי בית ועסקים בארצות הברית.
דבריו של בסנט נכתבו במכתב מתאריך 27 באוגוסט, שפורסם בחשבון ה-X שלו יום לאחר מכן. המכתב נשלח בתגובה לדרישתה של הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן לקבל הסבר על התערבות המטבע המשותפת שביצעו וושינגטון וטוקיו בחודש שעבר.
המהלך הנדיר של יפן וארצות הברית, במסגרתו בוצעו רכישות ין משותפות ב-31 ביולי, נועד לאותת על נחישותן של שתי המדינות למנוע מגל המכירות ביין ובאיגרות החוב של ממשלת יפן לזלוג לעבר השווקים הגלובליים.
הפרסום מגיע ברקע חזרתו של היין למגמת היחלשות מול הדולר, וזאת למרות הציפיות כי בנק יפן עשוי להעלות את ריבית הטווח הקצר בזמן הקרוב.
אף על פי שהמטבע היפני התאושש משפל של 40 שנה (כ-164 ין לדולר בחודש שעבר) וזינק לרמה של 155.20 ין לדולר זמן קצר לאחר ההתערבות המשותפת, הוא חזר ונחלש לכיוון רמת ה-160. ביום שישי אף ירד לזמן קצר מתחת לרף זה - גבול שנחשב בעיני רבים ככזה שמגדיל את הסבירות להתערבות נוספת - וזאת בעקבות דבריו של יו"ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, שהציתו מחדש את הציפיות להעלאת ריבית קרובה בארה"ב.
במכתבו הבהיר בסנט כי משרד האוצר האמריקאי ביצע את ההתערבות באמצעות החלפת נכסים במטבע חוץ המוחזקים בקרן לייצוב החליפין שלו בתמורה ליין. הקרן היא רזרבת חירום המנוהלת על ידי משרד האוצר האמריקאי במטרה לייצב את שווקי מטבע החוץ והשווקים הפיננסיים המקומיים.
בסנט השווה מהלך זה לפעילות עבר של המשרד, וציין כי אותו עיקרון בדיוק פעל בארגנטינה, שם השתמש משרד האוצר בקרן כדי לייצב את המדינה ברגע של חוסר נזילות חריף לטווח קצר ולמנוע מהבעיה להפוך למשבר אזורי רחב יותר.
כזכור, בשנה שעברה השתמש משרד האוצר האמריקני בקרן כדי לתמוך בשוק הפסו בארגנטינה ולספק קו עסקת חליפין בהיקף של 20 מיליארד דולר במטרה לייצב את המטבע.
כשהוא מגן על החלטת וושינגטון להצטרף למאמציה של טוקיו לבכור את הירידות הבלתי מסודרות בערך היין, סיכם בסנט את עמדתו בקביעה כי "המשבר המנוהל ביותר הוא זה שמעולם לא קורה".