תעשיית הנכסים הדיגיטליים מאמצת אסטרטגיה מוכרת ממגוון שוקי ההון המסורתיים: חברות וקבוצות קריפטו הוציאו מתחילת השנה כמעט 640 מיליון דולר על רכישה חוזרת (Buyback) של המטבעות (טוקנים) של עצמן. המהלך מגיע כחלק מניסיון להחיות את המחירים ולהפגין יציבות ואמון במהלך האטה ממושכת בשוק.
היקף הרכישות החוזרות העדכני, שעומד על 638 מיליון דולר, מציג קפיצה בהשוואה ל-545 מיליון דולר שהוצאו בתקופה המקבילה אשתקד, וזינוק דרמטי לעומת 366,000 דולר בלבד שהוצאו בכל שנת 2024 - כך על פי נתונים של קבוצת מחקר הבלוקצ'יין Allium Labs. מי שמובילות את המגמה הזו הן בורסת הנגזרים Hyperliquid והפלטפורמה ליצירת מטבעות המם pump.fun, שסכום ההוצאות המשותף שלהן מהווה כמעט 90 אחוזים מסך הרכישות החוזרות בשוק.
גלי הרכישות החוזרות מתרחשים על רקע תקופה מאתגרת במיוחד עבור שוק הקריפטו, כאשר חלק מהמשקיעים בוחרים לנטוש את הנכסים הדיגיטליים לטובת מניות הבינה המלאכותית שרושמות עליות חדות.
על אף שהמחירים חוו התאוששות קלה בעקבות התערבות מפתיעה של משרד האוצר האמריקאי בשוקי האג"ח שערערה את האמון בדולר, הביטקוין עדיין נמוך בכ-38 אחוזים משורת השיא שלו, בעוד מטבעות פופולריים אחרים, כמו XRP וסולאנה, מציגים צניחה של כ-60 אחוזים.
במשך עשרות שנים, חברות ציבוריות בארה"ב ובבריטניה משתמשות באופן קבוע במיליארדי דולרים לרכישת המניות של עצמן, כדרך לחזק את השערים ולהגדיל את התשואה לבעלי המניות. עם זאת, בעולם הקריפטו רכישות חוזרות של טוקנים - שבניגוד למניות רגילות אינם מעניקים בדרך כלל זכויות כלכליות או זכויות הצבעה - היו תופעה נדירה עד כה. הסיבה לכך נבעה בחלקה מכהונתו של גארי גנסלר כיו"ר רשות ניירות ערך האמריקאית, ימים שבהם מנהלים רבים נזהרו מכל מהלך שעלול היה לשוות לקריפטו אופי של נייר ערך ולחשוף אותם להליכים רגולטוריים.
התמונה הזו השתנתה תחת ממשל טראמפ, כשהרגולטורים בארה"ב החלו לנקוט עמדה ידידותית בהרבה כלפי התחום. השינוי הרגולטורי סייע למנהלים להרגיש בנוח בהשקת תוכניות לרכישה חוזרת. בורסת Hyperliquid, למשל, הובילה את המגמה כשהקצתה 99 אחוזים מהכנסותיה מעמלות מסחר לרכישה חוזרת וביטול של טוקן ה-HYPE שלה. מאז הושק בדצמבר 2024, קנתה וביטלה החברה טוקנים בשווי של 1.3 מיליארד דולר, מה שהוביל לזינוק של 70 אחוזים במחיר ה-HYPE בשנה האחרונה, בניגוד למגמה הכללית בשוק.
שחקנית נוספת במגמה היא פלטפורמת ה-DeFi (פיננסים מבוזרים) Sky Protocol, אשר רכשה בחזרה טוקנים בשווי 26 מיליון דולר. המייסד השותף רון כריסטנסן ציין כי הפלטפורמה הניבה הכנסות של יותר מ-400 מיליון דולר בשנה החולפת, וכי הרכישות החוזרות של טוקן ה-SKY נועדו להבטיח שמחזיקי הטוקנים, המובילים את קבלת ההחלטות וההצבעות בבלוקצ'יין, יפעלו בתיאום עם ההצלחה לטווח הארוך. מחיר המטבע שלה רשם עלייה צנועה של 5 אחוזים בשנה האחרונה. מנגד, פרוטוקול Lido הודיע באוגוסט על כוונה לבצע רכישות חוזרות קבועות כדי לקשור את מחיר המטבע להצלחת הפרוטוקול, וזאת לאחר הגעה להכנסות שנתיות של 40 מיליון דולר. עם זאת, המטבע של Lido צנח ב-71 אחוזים בשנה החולפת ונסחר ברמות שפלי כל הזמנים.
בדומה לשוק המניות, קיימת אי-ודאות רבה לגבי מידת ההשפעה של רכישות חוזרות על מחירי הטוקנים. הבורסה המבוזרת Jupiter הוציאה מתחילת השנה כמעט 14 מיליון דולר על רכישת הטוקנים שלה, אך מחירם צנח ב-55 אחוזים בשנה האחרונה. פלטפורמת Chainlink ביצעה אף היא רכישות חוזרות, אך ערך הטוקן שלה (LINK) נחתך בחצי. עקב חוסר האפקטיביות, פלטפורמת Helium אף החליטה להפסיק את התוכנית שלה בפברואר, כפי שהסביר המייסד השותף אמיר חלים: "נראה שלשוק לא אכפת ממהלכים כאלה, אז נפסיק לבזבז את הכסף".