הנחיות מבצע "שאגת הארי" והשבתת מוסדות החינוך אילצו מאות אלפי הורים להישאר בבתיהם, גם כאשר מקום עבודתם היה ממוגן והם נדרשו להשגיח על ילדיהם. מאחר שהיעדרות חירום לרוב אינה מזכה בשכר, העובדים מצאו עצמם נאבקים למנוע פגיעה בהכנסתם ונאלצו לרוקן את ימי החופשה שלהם או להיכנס ליתרה שלילית באישור המעסיק. היקף התופעה נחשף בעיבוד שביצעה חברת עוקץ מערכות ל-9,923 תלושי שכר מראשית חודש יולי, המצביע על כך שיותר ממחצית מהעובדים (53.7%) נותרו ללא ימי חופשה צבורים.
יש להזכיר כי מתווה החל"ת אושר בכנסת בסוף חודש מרץ 2026, בתחולה רטרואקטיבית מ־28 בפברואר. הזכאות הותנתה תחילה ב-10 ימי חל"ת רצופים לפחות ובתקופת אכשרה של שישה חודשי ביטוח מתוך 18; בהמשך קוצר תנאי משך החל"ת ל-5 ימים. המתווה נועד למי שהוצאו לחופשה ללא תשלום, ולא הסדיר תשלום שכר בגין כל היעדרות כשלעצמה. מאחר שלא הוטלה חובה כללית לשלם שכר בגין היעדרות עקב המצב הביטחוני, מעסיקים היו רשאים, בכפוף לדיני החופשה, לזקוף את ההיעדרות על חשבון ימי חופשה צבורים, ובכך למנוע פגיעה מיידית בשכר.
במגזר הציבורי גובשו הבנות בין ההסתדרות לממונה על השכר במשרד האוצר לגבי היעדרויות מ־28 בפברואר ועד 31 במרץ 2026: המעסיק השתתף בתשלום השכר, יתרת ההיעדרות נזקפה למכסת החופשה, ונקבעה אפשרות להיכנס ליתרת חופשה שלילית עד לתקרה שנקבעה בהסכם. מחוץ להסדר ייעודי כזה, אין למעסיק סמכות לכפות על עובד יתרת חופשה שלילית ללא הסכמתו.
חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, מסדיר את זכותם של עובדים בישראל לחופשה בתשלום. היקף הזכאות נקבע בעיקר לפי ותק: בחמש השנים הראשונות 16 ימים ברוטו לשנה; בשישית 18; בשביעית 21; ומהשנה השמינית נוסף יום לכל שנת עבודה, עד תקרה של 28 ימים. עד סוף 2016 עמדה המכסה בארבע השנים הראשונות על 14 ימים, ותיקון מספר 15 העלה אותה בשתי פעימות. המספר ברוטו כולל יום מנוחה שבועית אחד לכל שבעה ימי חופשה, ולכן בפועל 16 ימים ברוטו הם 14 ימי עבודה בשבוע של שישה ימים ו-12 בשבוע של חמישה. הכנסת עובד ליתרה שלילית נראית כפתרון טכני, אך בפועל היא מעבירה אליו את העלות: יום חופשה הוא זכות בעלת ערך כספי, והוא נשרף במועד שנכפה על ידי הנסיבות ולא נבחר על ידי העובד.
בנוגע למי המחלה - לפי ברירת המחדל בחוק דמי מחלה, ובהנחה שיש לעובד יתרת ימי מחלה צבורה, יום ההיעדרות הראשון אינו מזכה בתשלום; עבור היום השני והשלישי משולמים דמי מחלה בשיעור 50% מהשכר. השנה, המחסור בימי חופשה הוביל למגמה בולטת: בחודש יולי האחרון נרשמה עלייה של 15% בניצול ימי מחלה בקרב הורים לעומת ממוצע 5 השנים האחרונות.
לדברי חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שמספקת פתרונות טכנולוגיים לניהול עובדים, בהם מערכת שכר, שעוני נוכחות ופנסיה: "לקראת המערכה הבאה חובה להפיק לקחים ולפתור את האבסורד שבו הורים עובדים נופלים בין הכיסאות. כיום, הורים מוגנים מפיטורים אך נותרים ללא שכר ואינם זכאים לדמי אבטלה, בעוד שפתרון החופשה השלילית נותר מסורבל ודורש הסכמה פרטנית מכל עובד. הפתרון המערכתי מחייב ארבע פעולות: קביעת עילת חל"ת עצמאית להורים, הסדרת כללי חופשה שלילית בצו הרחבה, מתן שיפוי למעסיקים על הפרשות פנסיוניות בגין היעדרות בחירום. בנוסף, על המדינה למצוא מנגנון פיצוי כספי להורים שנעדרו בשל סגירת מוסדות החינוך, כך שלא יישאו לבדם בעלות של החלטה שהתקבלה במישור הלאומי".