עם הון מוערך של 11.1 מיליארד דולר, טילמן פרטיטה - נין למהגרים סיציליאנים - נחשב לאחד האנשים העשירים ביותר שכיהנו אי פעם כשגרירי ארצות הברית. כעת, הבעלים בן ה-69 של קבוצת ה-NBA יוסטון רוקטס, רשת המזון "באבא גאמפ שרימפס" ומלונות הקזינו "גולדן נאגט", הופך לפנים הבולטות של הדיפלומטיה הראוותנית בעידן דונלד טראמפ.
במסגרת "סיור דיפלומטי חופי" שנמשך חודשיים וחצי, יאכטת הענק של פרטיטה, ה-"Boardwalk", מארחת מנכ"לים, אנשי ספורט, מושלים, ראשי ערים ופקידי ממשל בכירים. האורחים הנוצצים מצטופפים בשלל הברים שעל הסיפון, ולוטשים עיניים לשני מנחתי המסוקים, שתי הבריכות, ארבעת מיתקני הג'קוזי, חדר הצלילה בסגנון ג'יימס בונד והספא וחדרי הכושר המאובזרים.
הפרט המעניין בכל החגיגה הזו: כל האירוע ממומן מכיסו הפרטי של השגריר האמריקאי, למעט הוצאות אבטחת המדינה. לפי מדד פורבס, פרטיטה הוא האדם ה-312 בעושרו בעולם, כך שמדובר בהוצאה קטנה עבורו.
מינוי תורמים עשירים לתפקידי שגרירים, בפרט במערב אירופה, אינו תופעה חדשה בדיפלומטיה האמריקאית. ואולם, בממשל טראמפ השני נרשם שיא כאשר כ-90 אחוז ממינויי השגרירים הם פוליטיים ולא דיפלומטים מקצועיים. המגמה הזו הביאה עמה מצעד של מיליארדרים ומקושרים פוליטית לשירות החוץ האמריקאי, בהם צ'ארלס קושנר (שבנו ג'ארד נשוי לבתו של טראמפ, איוונקה), הבנקאי וורן סטיבנס ואייקון מוצרי השיער ליאנדרו ריזוטו ג'וניור. אך גם בין המיליארדרים הללו, פרטיטה בולט במיוחד.
פרטיטה עצמו אינו מתנצל על הפאר, והוא משוכנע שהאיטלקים מעריכים את המפגן: "הם אוהבים את זה שיש שגריר עם יוקרה, שהם מספיק חשובים לנו כדי שתגיע לעיר שלהם בסירה הגדולה שלך, תארח אותם בבית שלך ותראה להם כבוד. זה מה שאני שומע מאנשים".
מנגד, מבקרים טוענים כי דיפלומטיית "ספינת האהבה" שלו מטשטשת את הגבולות בין עושר פרטי לתפקיד רשמי. ברברה בודין, חוקרת דיפלומטיה באוניברסיטת ג'ורג'טאון ושגרירת ארה"ב בתימן לשעבר, מציינת כי בעוד ששגרירים פוליטיים נוהגים לשדרג מכספם את מעון השגריר, ניקור עיניים בהיקף כזה הוא פשוט בלתי ראוי. פרטיטה משיב כי קשריו, מעמדו וגישתו הישירה לטראמפ הם נכסים ששום דיפלומט מן השורה לא היה יכול להביא עמו.
עבור פרטיטה, התפקיד הוא הגשמת החלום האיטלקי-אמריקאי. לדבריו, שירות כשגריר באיטליה ובעלות על קבוצת ספורט מקומית היו שתי השאיפות הגדולות של חייו. כבר עם נחיתתו ברומא בשנה שעברה, הוא השקיע 2 מיליון דולר מכספו בשיפוץ "וילה טברנה", מעון השגריר הרשמי, ובמשך שלושה שבועות הגיע לעבודה במסוק מיאכטת-על קודמת. כעת, כשה-Boardwalk החדשה והמשודרגת הגיעה במאי, הוא מעריך כי המסע החופי עולה לו כמיליון דולר נוספים מכיסו - הוצאה שסייעה לו גם להתחמק משיפוצים נוספים הנערכים במעון ברומא.
המסע הדיפלומטי של פרטיטה מתרחש על רקע מתיחות פוליטית. למרות שאיטליה נחשבת לידידותית לאמריקאים, מתקפותיו של טראמפ הובילו לקרע גלוי עם ראש הממשלה ג'ורג'יה מלוני. היחסים בין השניים התקררו בעקבות סירובה של איטליה לסייע במלחמה באיראן, אותה הגדירה מלוני כחורגת מהחוק הבינלאומי. כשהשניים החלו להחליף עקיצות פומביות, פרטיטה ניסה להרגיע את הרוחות ואמר לאיטלקים: "אתם לא רוצים להיכנס למשחק כדורעף מילולי עם טראמפ. הוא בלתי נדלה והוא ינצח". לדבריו, אין לטראמפ כעס אישי על מלוני והוא רק פורק תסכול מנאט"ו.
בצמרת הממשל האיטלקי יש מי שאימצו את השגריר בחום. שר הביטחון גואידו קרוסטו ציין כי יתרונו הגדול של פרטיטה הוא חיבורו העמוק לאיטליה והעובדה שטראמפ מכבד אותו: "הוא מהבודדים שיכולים להרים אליו טלפון ולדבר חצי שעה על כל דבר".
אולם לא כולם באיטליה התרשמו מאבקת הקסם של המיליארדר. איניאציו לה רוסה, נשיא הסנאט האיטלקי, נמנע מלהגיע ליאכטה הקיץ כדי לא ליצור מבוכה פוליטית. ברחוב האיטלקי, התגובות חריפות עוד יותר: כשה-Boardwalk עגנה בוונציה, קיבלו את פניה מאות מפגינים בקריאות "אין מקום למיליארדרים" ו"וונציה היא לא ארצות הברית".
פוליטיקאים מהשמאל וממלפגת הירוקים דרשו לדעת מהו המחיר שמשלם משלם המסים האיטלקי על אבטחת השרשרת, הספינות והמסוקים שמלווים את היאכטה. חבר הפרלמנט אנג'לו בונלי מעריך את העלות לאיטליה ב-3 עד 4 מיליון אירו, וכינה את המסע "מפגן עושר מקומם שלא עובד באירופה".
למרות הביקורת, פרטיטה מצליח לייצר באזז תקשורתי בלתי פוסק. בעיירה צ'פלו שבסיציליה, עיר אבותיו, העניק לו הבישוף המקומי מסמכים המתעדים את היסטוריית משפחתו עד לשנת 1566. בעיר ביביאונה, התקשורת המקומית אף התפייטה על "הקשר העמוק והכנה" שלו לאזור בעת שביקר בפארק שעשועים עם בתו.
כשנשאל ג'ון ויטמייר, ראש עיריית יוסטון הדמוקרטי שפרטיטה שימש בעבר כמנהל הכספים של קמפיין הבחירות שלו, מדוע שאדם עשיר כל כך יעזוב את נכסיו כדי לכהן כשגריר, הוא השיב בחיוך: "זו שאלה מצוינת. הופתעתי, אבל הוא איטלקי גאה ואמריקאי גאה. הוא ידע שזו כבוד גדול והבין שאולי לא תהיה לו הזדמנות נוספת".