בדצמבר 2002 הסתכם סך האשראי שנתנו שבעת הבנקים הגדולים לעסקאות ממונפות בכ-29 מיליארד שקל שהם כ-5% מסך נכסי הסיכון של הבנקים, זאת ללא שינוי מהותי לעומת מארס 2002. כך עולה מדו"ח שמפרסם היום בנק ישראל.
בבנק ישראל מציינים כי כ-55% מהאשראים היו בשיעורי מימון הגבוהים מ-80% וכ-16% מהאשראים היו בשיעורי מימון גבוהים מ-100%. המצב בו שיעור המימון מגיע לרמה הגבוהה מ-100% נובע מהצטברות ריביות ומהשפעת הפיחות בשער השקל על הלוואות שניתנו במקור בשיעורי מימון נמוכים מ-100%.
נזכיר כי בשנים האחרונות השתתפו הבנקים במימון מספר רכישות שליטה בחברות שונות שהבולטות בהן היו רכישת השליטה בקבוצת דלק על ידי יצחק תשובה, רכישת השליטה בבנק הפועלים על ידי קבוצת אריסון ומשפחת דנקנר ורכישת 20% ממניות בזק על ידי גד זאבי.
בפיקוח על הבנקים מציינים כי כמחצית מהאשראי לרכישת אמצעי שליטה ניתן כאשראי ללא זכות חזרה ללווה - אשראי נון ריקורס. המשמעות היא שהביטחון להלוואה הוא הנכס הנרכש בלבד. ירידה בשווי הנכסים עשוי ליצור מצב (כמו במקרה של זאבי ומניות בזק), בו הלווה יעדיף להתחמק מפירעון ההלוואה ויותיר את הבנקים עם נכס בעל שווי נחות.
ירידת שווי הבטוחות בעסקות מינוף אלו, עקב המיתון במשק והמשבר בשווקי ההון המקומיים והבינלאומיים, היה אחד הגורמים המרכזיים לגידול בהפרשות לחובות מסופקים בדו"חות הכספיים של הבנקים בשנים האחרונות. הגידול בחובות המסופקים של הבנקים הביא להרעה חמורה בתוצאות הכספיות שלהם וגרם לכך שהמפקח על הבנקים הורה להם להפסיק לחלק דיווידנדים לבעלי המניות שלהם.
שיעור החוב הבעייתי מסך האשראי לרכישת אמצעי שליטה עמד בדצמבר 2002 בשבעת הבנקים הגדולים על כ-16%, וזאת לעומת שיעור חובות בעייתיים של כ-9% בסך תיק האשראי של בנקים אלו.
עיון בהרכב הענפי של אשראי זה מלמד כי כ-29% מאשראי נועד לרכישת אמצעי שליטה בחברות המספקות שירותים פיננסיים, כדוגמת בנקים, כ-23% מסך האשראי ניתן לרכישת חברות בענפי התקשורת ושירותי המחשב, כ-20% ניתן לרכישת חברות בענף התעשייה, כ-14% ניתן לרכישת החברות בענף המסחר וכ-11% ניתן לרכישת חברות בענף הנדל"ן.
בפיקוח על הבנקים מזכירים כי בשנת 1998 קבע הפיקוח על הבנקים הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא האשראי לעסקות רכישת שליטה. ההוראה המיוחדת לאשראי זה התחייבה נוכח המורכבות ורמת הסיכון הגבוהה יחסית הכרוכה בו - משום שפירעונו מתבסס בדרך כלל באופן בלבדי על יכולתו של התאגיד הנרכש לחלק דיבידנדים במזומן בשיעור גבוה ותמידי לבעלי מניותיו.
בדצמבר 2002 הוחמרה ההוראה ופוטנציאל הגדלת אשראי זה הוקטן. עם זאת, עדיין באפשרות הבנקים להגדילו בכ-19 מליארד שקל נוספים (במקום הגדלה של למעלה מ-44 מליארד שקל אלמלא ההחמרה). בפיקוח על הבנקים מעריכים, אגב, כי המגבלה לא צפויה להיות אפקטיווית, שכן היום הבנקים הפנימו את המצב הכלכלי במשק וצימצמו באופן משמעותי את קצב חלוקת האשראי לסקטור העסקי, עד שניתן לדבר על מצב של מחנק אשראי במשק. בנוסף ישנן מגבלות נוספות של הפיקוח על הבנקים (לדוגמה מגבלת יחס הון מזערי, מגבלת לווה בודד/קבוצת לווים ומגבלת אנשים קשורים).
בכל ההוראות של הפיקוח על הבנקים הודגש כי מתפקידן ואחריותן של הנהלות ומועצות המנהלים של הבנקים לבחון היטב את מדיניותן בנושא זה, ולקבוע את מרווחי הביטחון ומגבלות החשיפה ההולמות כל בנק, כאשר הוראות ומגבלות הפיקוח על הבנקים מהוות רק סף עליון לחשיפות המותרות ואינן באות להחליף את הניהול הבנקאי.
האשראי שהעניקו 7 הבנקים הגדולים לעסקות ממונפות הסתכם בסוף 2002 בכ-29 מיליארד ש' - כ-5% מנכסי הסיכון
אילן מוסנאים
12.5.2003 / 10:16