כבר 24 שעות שחמישה מתוך שישה מתקני ההתפלה בארץ מושבתים. מכיוון שישראל נסמכת על מים מותפלים, כשכ-70% מצריכת המים שלה מגיעה מהמתקנים הללו, נוצר משבר חמור באספקת מי השתייה והמים לחקלאים.
גורם המעורה בפרטים אומר לוואלה, שכדי לנסות ולגשר על הפער העצום שנוצר באספקת המים, פנו ברשות המים מיד לחברת מקורות וביקשו ממנה להגביר את השאיבה. במקורות נרתמו למהלך והעלו את השאיבה מהכנרת עד למקסימום האפשרי. אלא שגם האפשרות הזאת מוגבלת, לנוכח 2 החורפים השחונים האחרונים, שהורידו את מפלס הכנרת אל מתחת לקו האדום.
במקביל, נפתחו מחדש קידוחי מים שנסגרו בעבר, כדי להכניס למערכת כל כמות נוספת שאפשר להפיק מהם. לצורך כך נמצאים עובדי מקורות בשטח מסביב לשעון, מפעילים את הקידוחים ומתגברים את השאיבה, בניסיון לפצות לפחות על חלק מהכמויות שלא מגיעות כרגע ממתקני ההתפלה.
ברשות המים הגדירו את המצב כחריג, ובודקים אם מקורו במזג האוויר שגרם בימים האחרונים לים סוער, בשילוב סחף גדול של אצות מאזור הנילוס. הערכות הרשות מתבססות בין היתר על ניתוח צילומי לוויין. בתום הערכות המצב שנערכו הבוקר הוחלט להמשיך ולעקוב אחר התפשטות האצות במי הים, שבשל גודלן המזערי עלולות לחדור למסנני המים של מתקני ההתפלה.
בינתיים, מי שחווים את המשבר באופן הקשה ביותר הם החקלאים בדרום. בעקבות השבתת המתקנים, הנחתה רשות המים את מקורות לעצור את אספקת המים השפירים לחקלאים באזור, מה שהותיר אותם ללא מענה. במקביל, רשות המים ומקורות הנחו את תאגידי המים ברשויות המקומיות לצמצם את צריכת המים במרחב הציבורי, בין היתר בהשקיית גינות ומדשאות.
ההנחיות לא חלות על צרכני המים הביתיים. המים שמוזרמים בצנרת בטוחים לשתייה, ולא ניתנה כל הנחיה לציבור לאגור מים.
אחד המוקדים שבהם המשבר כבר הופך לקריטי הוא פתחת ניצנה שבמועצה האזורית רמת הנגב, סמוך לגבול מצרים. הפסקת אספקת המים מעמידה בסכנה מיידית כ-20 אלף דונם של גידולי ירקות של עשרות חקלאים באזור, בהיקף של כ-2 מיליון טון ירקות.
בעקבות המשבר, פנו בדחיפות ראשי ההנהגה החקלאית עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, ואור דורמן, מזכ"ל ההתאחדות, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לשר החקלאות אבי דיכטר ולשר האנרגיה אלי כהן. השניים דרשו התערבות ממשלתית מיידית בעקבות הפגיעה באספקת המים בשפלה, בהרי יהודה ובנגב, בעיצומה של עונת הגידול.
"הפסקת אספקת המים לחקלאות מסכנת את ביטחון המזון ומאות משקים משפחתיים, שעלולים לספוג נזק בלתי הפיך לירקות ומטעים ימים ספורים לפני הקטיף", הזהירו יפרח ודורמן בפנייתם. "לצד ההבנה לצורך בתיעדוף מי השתייה, לא ניתן להשאיר את החקלאות ללא מים ואת החקלאים ללא ודאות. המדינה אינה יכולה להותיר אותנו לבד בשעת משבר".
בהתאחדות דורשים מהממשלה לפעול מיידית לצמצום השיבושים, לכנס דיון חירום לקבלת החלטות אופרטיביות, ולגבש מתווה פיצויים ייעודי למשקים שנפגעו.
בין השנים 2007 ל-2023 נרשמו 14 אירועי זיהום
השבתת מתקני ההתפלה הכמעט-מלאה עקב סחף האצות אולי תופסת את הציבור בהפתעה, אך מבקר המדינה כבר הצביע בעבר על הכשלים ההתרעתיים והמערכתיים של רשות המים בטיפול בתשתיות הקריטיות הללו.
בדוח שפורסם בנובמבר 2024 נמצא כי בין השנים 2007 ל-2023 נרשמו 14 אירועי זיהום במי הים שהובילו להפסקת הייצור במתקנים, לתקופות של עד חמישה ימים. בעוד שמרבית ההשבתות נבעו בזמנו מזיהומים מיקרוביאליים או מדלקים, המבקר המליץ במפורש למשרד הבריאות לבצע סקרים תקופתיים בנושא רעלני אצות וזנים פולשים, ולהכין תוכנית חירום מוגדרת למפגעים אלה.
באוקטובר 2021 קבע דוח העוסק בהיערכות למשבר האקלים כי האגף האחראי על מתקני ההתפלה ברשות המים לא נערך להשלכות שינויי האקלים על המערך. המבקר המליץ אז לבחון תרחישים קונקרטיים הנוגעים לשינויים בהרכב מי הים ולגבש תוכנית להפחתת הסיכונים.
ללכל הצרות הללו מצטרפים גם חורי אבטחה בשרשרת האספקה: דוח מבדק סייבר מציג תמונה מדאיגה של מוכנות לקויה בתאגידי המים המקומיים, לצד אי-חיבור של ספקים מרכזיים למרכז הניטור הלאומי.