הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (שלישי) להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.25%. ההחלטה התקבלה על רקע התמתנות האינפלציה בחודשים האחרונים, ששיעורה בתקופה הנסקרת נמוך ממרכז תחום היעד. מדובר בהפחתת ריבית שלישית ברציפות, וחמישית בתוך פחות משנה.
לפי הודעת הבנק, מדיניות הוועדה מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. בבנק מציינים כי "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות". בבנק מוסיפים כי בחודשים האחרונים התמתנה האינפלציה, וכי התוצר צמח בקצב מהיר במחצית הראשונה של השנה, אך בניכוי ייצור בחו"ל מסתמנת פעילות מתונה יותר. בנוסף נמסר כי אי־הוודאות עודנה גבוהה על רקע המתיחות הגיאופוליטית, אך בתקופה הנסקרת פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לשהות ברמות הדומות לאלו ששררו טרם השבעה באוקטובר ושער החליפין של השקל נותר ללא שינוי משמעותי.
בגזרת המחירים, מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש יוני ועלה ב-0.3% בחודש יולי. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה בחודש יולי על 1.5%, מתחת למרכז היעד. עפ"י הערכות החזאים והציפיות לשנה קדימה ממרבית המקורות, האינפלציה צפויה לשהות בחודשים הקרובים בקרבת מרכז טווח היעד. מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל יוסף ב-0.6% מול הדולר, פוחת ב-1% מול האירו, ובמונחים נומינליים אפקטיביים פוחת ב-0.1%. בוועדה מעריכים כי סביבת האינפלציה תושפע בהמשך מהתפתחויות גיאופוליטיות ומחירי אנרגיה, פרמיית הסיכון ושער החליפין, התפתחות הביקושים ומגבלות ההיצע, לצד ההתפתחויות הפיסקליות.
נתוני החשבונאות הלאומית של הלמ"ס לרביע השני של 2026 מצביעים על צמיחה של 15.4% במונחים שנתיים בהשוואה לרביע הראשון, ועלייה של 6.2% ביחס לרביע הרביעי של 2025 (כאשר התוצר העסקי היה גבוה ב-7.4%). נתונים אלו, יחד עם עדכון נתוני שנים קודמות, צמצמו את הפער ממגמת הצמיחה ארוכת הטווח לכ-0.8%. הצמיחה ברביע השני הושפעה מגידול מהיר בכל רכיבי התוצר ומשקפת בחלקה התאוששות מהפגיעה ברביע הראשון על רקע מבצע "שאגת הארי". עם זאת, בניכוי פעילות חברות ישראליות בחו"ל, התוצר ברביע השני היה גבוה ב-3.8% ביחס לרביע הרביעי של 2025 (במונחים שנתיים).
אינדיקטורים שוטפים נוספים מראים כי ההוצאות בכרטיסי אשראי תנודתיות ומצויות מעט מתחת לקו המגמה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס ליולי מצביע על המשך שיפור והתאוששות לאחר מבצע "שאגת הארי", אך מאזני הנטו במרבית הענפים עדיין נמוכים מרמתם טרם מרץ 2026. במגזר ההייטק עמדו גיוסי ההון ברביע השלישי על כ-3 מיליארדי דולרים - רמה נמוכה מברביעים הראשון והשני. נתוני סחר החוץ ליולי מצביעים על התמתנות ביצוא הסחורות לאחר עלייה חדה במאי ויוני, בעוד שבחודש יוני נרשמה עלייה חדה ביצוא השירותים.
בתחום הפיסקלי, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד ביוני ויולי על 3.4% תוצר - מתחת ליעד הממשלתי ל-2026. הרמה הנמוכה נובעת מהתקציב ההמשכי ברביע הראשון שהוביל לרמה נמוכה של הוצאות אזרחיות, אשר ייתכן ויעלו בהמשך. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים ביולי ממשיכים להימצא מעל המגמה. במקביל, קיימת אי-ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון לשנת 2026 ולאחריה, היקף ועיתוי צעדי ההתאמה של הממשלה, והשפעתם על העלייה בגרעונות הצפויים.
לפי בנק ישראל, שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, עם עלייה קלה בנתוני הקצה בשיעורי ההשתתפות והאבטלה הרחבה. ביולי, שיעור התעסוקה בגילי 25-64 עמד על 78.9% ושיעור ההשתתפות על 81.3%. שיעור הנעדרים זמנית בשל שירות מילואים נותר יציב על 0.5%. שיעור האבטלה הרחבה בגילי 25-64 עמד על 3.2% (רמה דומה לערב מבצע "שאגת הארי"), ושיעור המשרות הפנויות עלה מעט ל-4.5%. קצב עליית השכר הנומינלי באפריל-יוני עמד על 6.2% לעומת אשתקד (בהשפעת עליות בשכר המינימום ובמגזר הציבורי), בעוד השכר במגזר העסקי ללא הייטק עלה ב-5.4% במרץ-מאי. הנתונים עדיין מושפעים משינויים בהרכב העובדים עקב המבצע.
בשוק הדיור, מלאי הדירות שנותרו למכירה יציב וברמה גבוהה. במאי ויוני נרשמה עלייה מתונה בהיקף העסקאות, בעיקר בדירות חדשות, ומחירי הדירות עלו ב-0.1% (כשבשנה האחרונה ירדו ב-1.5%). ביולי הועמדו משכנתאות בסך של כ-10 מיליארד שקל (בניכוי עונתיות). קצב העלייה השנתי בסעיף הדיור במדד ירד ל-3.9% ביולי. קצב עליית המחירים בחוזים מתחדשים התייצב על 2.6%, ובחוזים עם תחלופת שוכר ירד ל-4.7% (לעומת 6.6% ביוני).
בשווקים הפיננסיים, מדדי המניות המקומיים נסחרו במגמה מעורבת ונרשמה עליית תשואות באג"ח הממשלתיות, בדומה לעולם. פרמיית הסיכון (מרווח ה-CDS) נותרה ללא שינוי משמעותי וקרובה לרמתה טרם 7 באוקטובר, והמרווח בין תשואות אג"ח ממשלתיות דולריות לאג"ח ארה"ב ירד. האשראי העסקי המשיך לצמוח בקצב גבוה בהובלת הבנקים (חלקו למימון פעילות בשוק ההון), האשראי הצרכני צמח בקצב מתון, ושיעורי הפיגורים נותרו נמוכים.
ברקע העולמי, המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון הובילה לזינוק במחירי האנרגיה ולשיבושים בשרשראות האספקה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בכ-25% ל-90 דולר, ומחירי הגז באירופה הגיעו לשיא מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי". מדד מנהלי הרכש הגלובלי עלה ביוני ויולי ומצביע על התרחבות בתוצר העולמי, לצד עלייה חדה בתשואות האג"ח הממשלתיות בעולם. ברביע השני, תוצר ארה"ב צמח בקצב שנתי של 1.5% ובגוש האירו ב-1.8%. האינפלציה השנתית ביולי ירדה בארה"ב ל-3.4% (ליבה 2.5%), בעוד בגוש האירו עלתה ל-2.9% (ליבה 2.5%). הבנקים המרכזיים העיקריים הותירו את הריבית ללא שינוי, אך תוואי הריבית העתידי עלה בארה"ב ובגוש האירו.
בנק ישראל מסר כי סיכום הדיונים המוניטריים יפורסם ב-15.09.2026, והחלטת הריבית הבאה תתפרסם ביום רביעי, 21.10.2026.