משרד האוצר פרסם הבוקר (חמישי) את דו"ח השכר במערכת הבריאות הציבורית בישראל, המציג תמונה אחודה של השכר במערכת לפי מקצועות, דירוגים, אזורים גיאוגרפיים, התמחויות ושלבי קריירה. במערכת הבריאות הציבורית מועסקים כ-134 אלף עובדים, והדו"ח מנתח את נתוני השכר של יותר מ-120 אלף עובדים בבתי החולים ובקופות החולים בקהילה.
מהנתונים עולה כי בבתי החולים השכר הממוצע למשרה עומד על 22,560 שקלים, והשכר החציוני עומד על 18,804 שקלים, כאשר כ-71% מהעובדים משתכרים בממוצע מעל 15 אלף שקלים בחודש. בקופות החולים בקהילה, השכר הממוצע למשרה עומד על 23,326 שקלים, והשכר החציוני הוא 16,971 שקלים, כש-62% מהעובדים משתכרים מעל 15 אלף שקלים בחודש. שכרם של עובדים המתמידים במערכת בתי החולים עלה בעשור האחרון בממוצע ב-42%, ובדירוגים מסוימים מגיעה העלייה לכ-60%. בגזרת האחיות, שכר אחות בדרגת הכניסה עומד על כ-19,700 שקלים.
בתחום הרופאים חושף הדו"ח פערים משמעותיים בהתאם לתחום ההתמחות, הוותק ומקום העבודה. השכר הממוצע של רופאים בעשירון העליון בבתי החולים עומד על כ-104,700 שקלים בחודש, לעומת כ-17,300 שקלים בעשירון התחתון - פער של פי 6. פערים קיימים גם בין תחומי ההתמחות: השכר הממוצע של רופאים גינקולוגים עומד על 78,603 שקלים, לעומת 42,663 שקלים בקרב רופאים פסיכיאטרים. באגף השכר מבהירים כי שכר הפסיכיאטרים עלה משמעותית בהסכם הרופאים האחרון מספטמבר 2024, אך נתונים אלו ישתקפו בדו"ח לשנים 2025-2026.
במקביל, שכרם של רופאים מומחים בפריפריה גבוה בכ-33% משכרם של רופאים מומחים במרכז, נתון הקשור בין היתר להקף הכוננויות הגבוה יותר שמבצעים רופאים בפריפריה. בנוסף, מספר התורנויות של רופאים מתמחים נמצא במגמת ירידה, ובשנת 2025 ביצע מתמחה בממוצע 5 תורנויות בחודש. עם זאת, קיימים פערים בין ההתמחויות: מתמחה בכירורגיה כללית ביצע בממוצע 5.4 תורנויות בחודש, לעומת 2.2 תורנויות בקרב מתמחים בעור ומין.
הדו"ח מציג גם נתונים לגבי גיל כוח האדם הרפואי, ומראה כי 24% מהרופאים המומחים בבתי החולים נמצאים לקראת גיל פרישה, כאשר בכירורגיית ילדים השיעור מגיע ל-36%. במשרד האוצר מציינים כי נתונים אלו מדגישים את הצורך בניהול מפת ההתמחויות בראייה לאומית, לצד המשך הרחבת הכשרת הרופאים ומתן תמריצים ממוקדים לתחומים ולאזורים שבהם קיים מחסור.
בתחום בריאות הנפש, שכר עובדי בתי החולים הפסיכיאטריים נמוך בכ-5% משכר עובדי בתי החולים הכלליים. בקרב הרופאים, הפער עומד על כ-7% לעומת בתי החולים הכלליים ועל כ-14% לעומת בתי החולים הגריאטריים. במשרד האוצר מדגישים כי חיזוק מערך בריאות הנפש הוא צורך לאומי, ומציינים כי לאחרונה נפתח משא ומתן להסכם שכר רוחבי לעובדי בתי החולים לבריאות הנפש, ובשנתיים האחרונות נחתמו מספר הסכמים שהביאו לשיפור בשכרם של עובדים במקצועות שונים, שהשפעתם צפויה להשתקף בנתוני השכר לשנים 2025-2026.
בנוסף, הדו"ח מצביע על פערי שכר בין נשים לגברים. נשים מהוות כ-65% מעובדי בתי החולים, אך משתכרות בממוצע כ-19% פחות מגברים במשרה מלאה. בקהילה נשים מהוות כ-76% מהעובדים, ופער השכר מגיע לכ-40%. עיקר הפער נובע מהיקף העבודה הנוספת, וחלקו נובע מהבדלים במקצועות וברמת התפקיד.
הממונה על השכר והסכמי עבודה, אפי מלכין: "מערכת הבריאות זוכה בשנים האחרונות להשקעה משמעותית בשכר עובדיה, בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בשנה, והנתונים בדו"ח כבר משקפים חלק מהשינוי. לצד זאת, הדו"ח מציף פערים, אתגרים וצרכים לאומיים שמחייבים אותנו לדייק את מדיניות השכר ולהפנות את המשאבים למקומות שבהם הם נדרשים ביותר - בבריאות הנפש, בפריפריה ובתחומי ההתמחות שבהם קיים מחסור. במקביל, עלינו לפעול להפחתת העומסים והשחיקה באמצעות ריבוד ושינוי תמהיל המקצועות במערכת, לרבות שילוב תפקידים נוספים כמו טכנאי בתי מרקחת ועמיתי רופא. כך נביא ליעילות ונוכל לאפשר לצוותים הרפואיים להתמקד בעבודה המקצועית והחיונית שלשמה הוכשרו, להרחיב את זמינות השירות, ולחזק את מערכת הבריאות הציבורית לאורך זמן."