משרד המשפטים האמריקאי חשף השבוע (שלישי) את פרטיו של מרדף פיננסי וטכנולוגי בינלאומי אחרי מערך גיוס הכספים של חמאס: יותר מ־560 אלף דולר במטבעות קריפטוגרפיים נתפסו, שרתים ודומיינים של גדודי עז א־דין אל־קסאם הושבתו, ובידי ה-FBI נאסף מידע על אלפי בני אדם מרחבי העולם שפנו לארגון בניסיון להעביר לו כסף.
הפרסומים ברשת עטפו את הקמפיין במילים כמו "סיוע", "תמיכה" ו"עמידה לצד האחים בעזה", אולם הכסף לא נאסף בידי גוף הומניטרי לצורכי מזון, תרופות, רווחה או שיקום אזרחי. כתובת הדוא"ל, הארנקים והאתרים הופעלו, גם לפי תצהירי ה-FBI, בידי גדודי אל־קסאם - הזרוע הצבאית של חמאס שביצעה את טבח 7 באוקטובר - והתרומות נועדו לחיזוק יכולות הלחימה והטרור של הארגון.
החקירה, שנוהלה בידי שלוחת ה-FBI באלבוקרקי בשיתוף מחלקות הסייבר והלוחמה בטרור, התבססה על צווים פדרליים שהוצאו ממרץ 2025 ועד אוגוסט האחרון. היא לא הובילה בשלב זה למעצרים בארצות הברית, אך אפשרה לרשויות לחדור לתשתית גיוס הכספים, לעקוב אחר תנועת התרומות, להשתלט על ערוצי תקשורת ואף ליירט כסף שיועד לחמאס.
קמפיין התרומות שאחרי הטבח
חמאס החל להתנסות בגיוס ביטקוין כבר ב־2019 והתרברב אז כי המטבע אינו ניתן למעקב. באפריל 2023 הודיע כי יפסיק לקבל ביטקוין בשל החשש לביטחון התורמים, אך לאחר טבח 7 באוקטובר חזר מערך הקריפטו לפעול בעוצמה, הפעם באמצעות המטבע היציב USDT ברשת Tron.
מחקירת ה-FBI עולה כי הרשת הספציפית שנחשפה פעלה מאוקטובר 2024, וקיבלה יותר משלושה מיליון דולר עד נובמבר 2025. גם בפברואר 2026 המשיכה כתובת הדוא"ל הרשמית `fund@alqassam.ps` הרשומה ברשות הפלסטינית, לשלוח הנחיות למי שביקשו לתרום.
הקריאות הופצו בטלגרם, באינסטגרם ובאתר הרשמי של גדודי אל־קסאם. בפרסום מיולי 2025 טען הארגון כי הוא מקבל "מיליוני הודעות תמיכה" ואף בקשות להצטרף ללחימה נגד ישראל, וצירף את כתובת הדוא"ל לתרומות. באחד מצילומי התעמולה נראה טנק הרוס ולצדו לבבות הנופלים מתוך טלפון נייד - ניסיון להציג העברת כסף לזרוע צבאית כמחווה דיגיטלית תמימה לכאורה.
מקורות חסויים של ה-FBI התחזו לתומכים ופנו לכתובת. בתגובה הם קיבלו מכתב בערבית שנפתח בפסוק הקורא למאמינים לצאת ולהילחם "ברכושכם ובנפשותיכם". לאחר מכן הופיע מדריך מעשי מפורט להסתרת זהות התורם: לפנות לחלפן מקומי, להציג לו רק את כתובת הארנק, לא לגלות לו מי מקבל את הכסף ואף להזין פרטים פיקטיביים.
התורמים התבקשו שלא להעביר את הכסף ישירות מבורסת Binance, שבה קיימות דרישות לזיהוי לקוחות, אלא להשתמש בה רק לרכישת המטבע. משם הונחו להעבירו לארנק עצמאי, באמצעות שירותים כמו Trust Wallet, Bybit או OKX, ורק אז לשלוח אותו לחמאס.
מישראל ועזה ועד טורקיה והולנד
מול הרשת חובקת העולם הפעילו האמריקאים מרדף שחצה יבשות, חברות טכנולוגיה ובורסות קריפטו. הכסף נע בין ארנקים דיגיטליים, חשבונות Binance, חלפנים פרטיים ובורסת BTCTurk באיסטנבול. התשתית הטכנולוגית נדדה בין איראן, ארצות הברית וברזיל; בעלי החשבונות התחברו מישראל, רצועת עזה, טורקיה, מצרים, עומאן והולנד.
אחד מחשבונות Binance קיבל 60,800 דולר ישירות מהארנק התפעולי של גדודי אל־קסאם ומארנק נוסף ששימש לתשלום עמלות ההעברה. בעליו הזדהה באמצעות דרכון פלסטיני, וברישומי החברה נמצאו התחברויות מכתובות IP בישראל ובעזה. בעת הקפאת החשבון הוחזקו בו יותר מ־106 אלף דולר.
חשבון נוסף יוחס לפלסטיני שהחזיק ברישיון נהיגה טורקי והתחבר מטורקיה, מצרים ועומאן. חשבון שלישי, שקיבל 111 אלף דולר ב־14 העברות, נרשם על שם פלסטיני בעל תושבות קבע בטורקיה והופעל גם מהולנד.
הג'ימייל שהפליל את "מממן 2"
פריצת דרך נוספת הגיעה לאחר שה-FBI עקב אחר כ־1,200 דולר שהועברו מרשת חמאס לבורסת קריפטו, וגילה כי החשבון נרשם באמצעות ג'ימייל. צו חיפוש שנמסר לגוגל, חברה אמריקאית המשתפת פעולה עם רשויות החוק האמריקאיות, אפשר לחוקרים לקבל מידע מתיבת הדואר.
ב־18 באפריל 2025 פנה אדם המכונה בתיק "מממן 2" לשירות הלקוחות של KuCoin, לאחר שנחסמה אפשרות המשיכה מחשבונו. בניסיון לשחרר את הכסף הוא כתב כי כתובת מסוימת היא "ארנק הנייד שלי, שבו אני משתמש כדי לקבל את ההכנסות שלי".
אלא שאותו ארנק היה, לפי החוקרים, "הקופה הקטנה", ארנק לתשלום עמלות ההעברות הבנקאיות של רשת התרומות, המכונה בז'רגון המקצועי "ארנק גז". יותר מ־92% מההעברות מהארנק המרכזי של אל־קסאם שולמו באמצעותו, והוא התגלה כחוליה מרכזית חלשה שסייעה רבות לפיצוח. ההודאה האגבית בפני שירות הלקוחות סיפקה ל-FBI חוליה אנושית בשרשרת שהוסתרה מאחורי עשרות כתובות מוצפנות.
גם ההבטחה לתורמים כי לכל אחד מהם תינתן כתובת חד־פעמית התגלתה ככוזבת. ארנק אחד קיבל 34 הפקדות בתוך עשרה ימים. השימוש החוזר בארנקים, לצד תשלום העמלות ממקור משותף, אפשר לחוקרים לחבר בין הכתובות ולמפות את הרשת.
השרת עבר מאיראן לארה"ב - ואז לברזיל
האתר הרשמי של אל־קסאם הופעל בעבר באמצעות ספק אינטרנט בטהרן, הרחק מהישג ידם של ספקים אמריקאיים ובעלות בריתה של ארצות הברית. לפי ה-FBI, התשתית האיראנית סייעה לחמאס להגן על קמפיין המימון מפני השבתה.
אבל לאחר שארה"ב איימה והגבירה את הלחץ על בנות בריתה שלא לשתף פעולה עם כל גורם איראני בשום אופן, התקשתה הרשת לפעול על שרתים איראנים ובמאי האחרון הועברה התשתית לשרת בארצות הברית.
ביולי תפס ה-FBI את השרת ואת הדומיינים `alaqsaflood.org` ו־`host.alaqsaflood.org`, ששימשו את מערך הדוא"ל והתרומות. ניתוח כותרות ההודעות וחתימות האבטחה הקריפטוגרפיות שלהן הוכיח, לדברי החוקרים, כי ההודעות אכן נשלחו מתשתית שבשליטת אל־קסאם ולא זויפו בדרך.
בניסיון לחמוק מהאמריקאים שנשפו בעורפם, הפעילות נדדה לאחר מכן לשרת בסאו פאולו, ברזיל, אך החוקרים איתרו עליו תעודת אבטחה הקשורה לדומיין איראני - ממצא שחיזק, לשיטתם, את הקשר לתשתית האיראנית. באוגוסט הוצא צו תפיסה גם נגדו.
החשבון האמריקאי עם חמאס החל הרבה לפני 7 באוקטובר
חשוב לציין שעבור ארצות הברית, זה אינו רק מאבק להגנת ישראל או נגד רשת פיננסית זרה. לוושינגטון חשבון דמים ארוך עם חמאס, שרצח ופצע אזרחים אמריקאים במשך עשרות שנים וניסה לערער את התמיכה האמריקאית בישראל.
מחלקת המדינה האמריקאית מציינת שבפיגועי ההתאבדות של חמאס בירושלים ובתל אביב לפני שלושים שנה, בפברואר ובמרץ 1996, נהרגו שלושה אזרחי ארצות הברית. ביולי 2002 פוצץ תא חמאס מטען בקפטריה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. תשעה בני אדם נרצחו - בהם חמשת האמריקאים מרלה בנט, בנג'מין בלוטשטיין, דינה קרטר, ג'ניס קולטר ודיוויד גריץ - ועשרות נפצעו.
לפי תצהיר ה-FBI, חמאס לא הסתפק בתקיפת יעדים ישראליים. מנהיגיו יצאו לאורך השנים גם נגד ארצות הברית ואזרחיה, בניסיון לנקום על תמיכתה בישראל ולהחלישה. הארגון הוגדר בידי וושינגטון כארגון טרור זר כבר ב־1997 וכארגון טרור עולמי ב־2001.
טבח 7 באוקטובר הפך את החשבון הזה לישיר וכבד עוד יותר. חמאס רצח באותו יום 46 אזרחים אמריקאים - מספר האמריקאים הגדול ביותר שנהרגו בפיגוע יחיד מחוץ לארצות הברית במאה הנוכחית - וחטף 12 בעלי אזרחות אמריקאית. בין האמריקאים שנרצחו או מתו בקרב או בשבי היו הרש גולדברג־פולין, עומר נאוטרה, איתי חן, גדי חגי וג'ודי ויינשטיין־חגי. חלק מהחטופים האמריקאים שוחררו, אחרים נרצחו בשבי, והמאבק להשבתם העמיק את המעורבות האמריקאית במלחמה בחמאס.
במסמכים שנחשפו השבוע לא פורט מה היה חלקה של ישראל בהעברת מידע ל-FBI במסגרת החקירה המסוימת הזו, אבל השותפות האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית מתקיימת בשגרה: ישראל רודפת את הנהגת חמאס, פעיליו ותשתיותיו הצבאיות, ואילו ארצות הברית מפעילה בין היתר את יכולותיה המשפטיות, המודיעיניות, הטכנולוגיות והפיננסיות נגד מקורות המימון, חברות האינטרנט, השרתים, הדומיינים ובורסות הקריפטו ששימשו את הארגון.
הכסף שנתפס הוא רק חלק מהסכומים שעברו ברשת. ההישג המשמעותי יותר מבחינת האמריקאים הוא החדירה למעטפת הסודיות: ה-FBI השתלט על ערוצי התקשורת, יירט תרומות וקיבל מידע על אלפי אנשים שניסו לממן את הארגון.
"המטרה המרכזית הייתה לצמצם את יכולתו של ארגון טרור לקבל תרומות, וליצור חוסר אמון בינו לבין תורמיו", אמר במפורש מפקד שלוחת ה-FBI באלבוקרקי, ג'סטין גאריס.
"המסר לחמאס ברור", הוסיפה התובעת הפדרלית של מחוז קולומביה, ג'נין פירו. "הרשתות שלכם אינן מאובטחות, הקריפטו שלכם פגיע, ולא נעצור עד שתובס יכולתכם לנהל מלחמה".