עולם העבודה עובר בשנים האחרונות טלטלה של ממש. עלייתה של הבינה המלאכותית משנה מהיסוד חברות ותיקות, ומקצועות שבעבר נחשבו מבוקשים, הופכים למיושנים ולא רלוונטיים. במקביל לשינויים הללו בשוק העבודה, העולם האקדמי מוצא את עצמו במרוץ להתאים את עצמו למצב החדש, ולהכשיר את כוח העבודה הנדרש והרלוונטי ביותר.
בחודשים האחרונים, הכותרות הכלכליות בישרו על גל פיטורים מקיף שפוקד את תעשיית ההייטק - מאמדוקס ואמזון, מטא, מיקרוסופט, Wix ועוד. לדרישות המשתנות בהייטק יש השפעה ישירה ודרמטית על האקדמיה, שחייבת להתאים את עצמה ל"משבר הג'וניורים" ולכניסת הבינה המלאכותית. יש שינויים דינמיים במפת הביקושים וצורך בכתיבה מחודשת של מסלולי הלימוד המסורתיים.
בעולם שבו מדי כמה חודשים מתפרסם מודל חדש ומהפכני וסוכני AI שהולכים ומשתכללים מדי שבוע, מדובר באתגר של ממש שדורש התאמה מתמדת לשינויים והבנה עמוקה של הטכנולוגי. במצב הנוכחי, לא מספיק להיות מודעים ולהכיר את הטרנדים הנוכחיים, אלא צריך לחזות מה יידרש מג'וניור בשוק העבודה של עוד 3 או 4 שנים. גלי הפיטורים של השבועות האחרונים, רק מחדדים את המשבר ואת הצורך לוודא שהסטודנטים הצעירים שנכנסים בשערי האקדמיה יצאו ממנה כשהם מסוגלים לעבוד במקצוע אותו למדו במשך שנים קדימה.
דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי מדגיש את השינויים הצפויים בשנים הקרובות. על פי הדו"ח, עד שנת 2030, כ-92 מיליון משרות צפויות פשוט להיעלם מן העולם, כשבמקביל צפויות להופיע ולהתבסס - 170 מיליון משרות חדשות, עם הגדרות תפקיד חדשות, בעיקר בעולמות הדאטה, הבינה המלאכותית וניהול משברי סייבר.
סוכן AI בקמפוס
במסגרת ההיערכות המחודשת לשוק התעסוקה המשנה, ערכו בקריה האקדמית אונו פיילוט מוצלח, במסגרתו במשך שני סמסטרים שולבו מערכות AI מתקדמות בקורסים נבחרים כחלק אינטגרלי מחוויית הלימודים. המערכות אפשרו לסטודנטים ללמוד בצורה מותאמת אישית ומבוססת בינה מלאכותית - משלב סיכומי שיעור ויחידות מיקרו-למידה מיפוי של התוכן בסרטונים אקדמיים ומפות חשיבה דרך מענה ממוקד על שאלות מתוך חומרי הקורסים ועד לדרכי הערכה ומבחנים אינטראקטיביים. ההסתגלות היא לא רק של הסטודנטים אלא גם של הסגל האקדמי, המקבל יכולת ניטור ומעקב מורכבת עם תובנות על תהליכי למידה, נתוני שימוש ומדדי הבנה ומעורבות בקרב הסטודנטים.
תהילה אפל, רכזת הטכנו-פדגוגיה הארגונית ומובילת החדשנות הטכנולוגית מטעם המרכז למרצה בקריה האקדמית אונו, מדגישה כי פיתוח אוריינות בינה מלאכותית הוא כיום חלק בלתי נפרד מההכשרה האקדמית. לדבריה, "אקדמיה יישומית אינה יכולה להתעלם מהשינויים שמחוללת הבינה המלאכותית בעולם התעסוקה. תפקידנו אינו רק ללמד ידע מקצועי, אלא גם להכשיר את הסטודנטים והסטודנטיות לעבוד בסביבה שבה כלי AI הם חלק בלתי נפרד מהעשייה היומיומית. שילוב מושכל של כלים אלו בתהליכי הלמידה מאפשר לפתח מיומנויות חיוניות של למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות והתמודדות עם אתגרים מורכבים - בדיוק אותן מיומנויות הנדרשות כיום בשוק העבודה המשתנה."
מחקר שבוצע על ידי חברת הייעוץ מקינזי בחודש אפריל האחרון מצביע על מגמות דומות: ארגונים משנים את הגדרות התפקידים שלהן בקצב מהיר מאי פעם, והשינויים הדרמטיים ביותר צפויים להיות בעיקר במשרות הכניסה וההתחלה בהייטק שהיו שער הכניסה למקצוע.
"בבית הספר לטכנולוגיה וסייבר אנחנו מנסים לתת מענה בדיוק לפער הזה", מסביר גיא רפאל יונה, מרצה ומייסד מרכז היזמות והחדשנות ONE בפקולטה למנהל עסקים ע"ש סיימון סרויה בקריה האקדמית אונו. "ההכשרה לא מסתכמת רק בקורסים ובסילבוס. לצד היסודות הטכנולוגיים, עולמות ה-AI, הדאטה והסייבר, אנחנו בונים סביב הסטודנטים מעטפת של התנסות מעשית, מיטאפים, אירועי נטוורקינג וקהילה לומדת. המטרה היא לעודד אותם ליצור, ליזום, לשאול שאלות, להוביל פרויקטים ולהיחשף לאנשים ולצרכים אמיתיים מהתעשייה. בסוף, אנחנו רוצים שהם יגיעו לעולם העבודה לא רק עם ידע, אלא עם ביטחון לפעול ולייצר ערך".
הסטודנטים החדשים
השינויים במוסדות האקדמיים לא אמורים להתבטא אך ורק בחומר הלימודי, אלא גם בכלים השונים שזמינים לסטודנטים, כדי לייעל את תהליך הלמידה. במהלך הלימודים משולבים כלים מתקדמים שמאפשרים למידה מותאמת אישית - החל מסיכום ותמלול תכנים אקדמיים ועד יצירת תרגולים ומענה ממוקד על בסיס חומרי הקורס בלבד. במכללה מדגישים, כי המטרה היא לא רק הנגשת ידע, אלא שיפור איכות הלמידה והפיכתה למדויקת ואפקטיבית יותר.
בסופו של דבר, הדיון כבר אינו בשאלה האם האקדמיה תשתנה - אלא כמה מהר היא תעשה זאת. מול שוק עבודה שממציא את עצמו מחדש בקצב מואץ, מוסדות שלא יצליחו להתאים את ההכשרה למציאות המשתנה עלולים להישאר מאחור.