הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן נועדו לבודד אותה לחלוטין מהמערכת הפיננסית העולמית, אך בפועל, מיליארדי דולרים המקושרים לאיראן ממשיכים לעבור מדי שנה דרך חשבונות סליקה בתוך בנקים אמריקאיים. על פי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", שנסמך על גורמים רשמיים וחוקרים במערב, היקף התופעה נרחב במיוחד: משרד האוצר האמריקאי זיהה בשנת 2024 כ-9 מיליארד דולר בכספים איראניים שעברו דרך המערכת הבנקאית של ארצות הברית.
לפי הדיווח, הנגישות העקיפה של איראן למערכת הפיננסית האמריקאית מתאפשרת הודות לשימוש במוסדות פיננסיים זרים, המקיימים קשרי בנקאות עם מלווים בארצות הברית. הרשת האיראנית נשענת על מנגנון מורכב של חברות קש ובתי חלפנות הממוקמים, בין היתר, בהונג קונג ובדובאי. ישויות אלו פועלות מול אותם בנקים זרים ומסוות את הזיקה האיראנית של הכספים עוד בטרם העסקאות מגיעות לשלב הסליקה הסופי בבנקים האמריקאיים, מה שמאפשר לבצע עסקאות בדולרים מבלי לחשוף את מקורן.
בתגובה לתופעה, הגבירה וושינגטון את הלחץ על המוסדות הפיננסיים במסגרת קמפיין נרחב שמכונה "מבצע מנודה כלכלי" (Operation Economic Outcast), שמטרתו להדק את הבידוד הכלכלי של טהרן.
כחלק ממהלך זה, נדרשו הבנקים בארצות הברית להחמיר את הפיקוח והבדיקות על עסקאות החשודות כמעורבות ברשתות "בנקאות הצללים" האיראניות. צעד בולט נרשם ב-28 באוגוסט, כאשר משרד האוצר האמריקאי פעל להגביל את גישתו של הסניף באיחוד האמירויות של בנק "מצר" הממשלתי המצרי לחשבונות אמריקאיים. לפי גורמים רשמיים, הסניף באמירויות ניתב כ-1.8 מיליארד דולר עבור חברות בעלות קשרים אפשריים לרשתות איראניות.
לפי משרד האוצר האמריקאי, הסניף של הבנק באמירויות החזיק בחשבונות דולריים בשלושה בנקים אמריקאיים, אם כי שמותיהם לא צוינו באופן רשמי. עם זאת, באתר האינטרנט של בנק "מצר" מופיעים הבנקים ג'יי פי מורגן צ'ייס וסיטיגרופ בין המוסדות הפועלים איתו כבנקים קורספונדנטים.
התפתחויות אלו מעמידות את הממשל האמריקאי בפני דילמת אכיפה מורכבת. מחד, החמרת הפיקוח והדרישות מהבנקים עשויה להקשות על טהרן להמשיך ולהניע כספים ברחבי העולם. מאידך, הטלת הגבלות אגרסיביות על קשרי בנקאות קורספונדנט עלולה לגרור שיבושים בתשלומים בינלאומיים לגיטימיים, ואף לתמרץ מוסדות ומדינות להגביר את השימוש בחלופות לדולר האמריקאי.
איראן מצדה כבר פועלת לצמצם את תלותה במערכת האמריקאית, ומגבירה בשנים האחרונות את השימוש ביואן הסיני ובמטבעות קריפטוגרפיים כדי לחמוק מזכוכית המגדלת של וושינגטון. יחד עם זאת, הדולר האמריקאי נותר עבורה מצרך חיוני לצורך ביצוע חלק מעסקאות הסחר, רכישות טכנולוגיה ועסקאות בינלאומיות נוספות.