מספר מפוטרי הקיץ בשנת 2026 צפוי להסתכם בכ-15 אלף בני אדם לכל היותר, נתון הנחשב לנמוך בהשוואה לשנים האחרונות. לשם השוואה, בשנת 2025 עמד מספר מפוטרי הקיץ על כ-20.1 אלף, ובשנת 2024 עמד הנתון על כ-15.8 אלף. עם זאת, מניתוח שערך שירות התעסוקה עולה כי למרות הירידה במספר הכללי, נרשמת מגמה מובהקת של חזרתיות.
בשירות התעסוקה מדגישים כי הירידה במספר המפוטרים אינה משנה את התמונה העיקרית: עבור חלק משמעותי מהעובדים אין מדובר באירוע חד-פעמי, אלא בדפוס חוזר של יציאה לאבטלה בתקופת הקיץ וחזרה לתעסוקה אחריה. מצב זה מכונה "תופעת הדלת המסתובבת", והוא מייצר עבור הקבוצות החוזרות מציאות של אי-רציפות תעסוקתית מתמשכת. כמחצית ממפוטרי הקיץ בשנים 2024-2026 הופיעו בקבוצה זו גם בשנה הקודמת.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, התייחסה לנתונים ואמרה: "הנתונים מלמדים שהמשמעות של פיטורי הקיץ הינה הרבה מעבר לתופעה עונתית. הסיכון הגבוה לחזרתיות- בעיקר בקרב נשים עובדות- במקצועות מסויימים, מדגיש שלמרות שמפוטרי הקיץ חוזרים בתוך זמן קצר למעגל העבודה, כאשר התופעה חוזרת, לאורך שנים נוצרת פגיעה מצטברת ברצף התעסוקתי, בהכנסה, בוותק ובזכויות הסוציאליות של העובדים".
על פי נתוני הדו"ח, כ-48.9% ממפוטרי הקיץ ב-2026 פוטרו גם בקיץ 2025, ו-36.4% מהם השתייכו לקבוצה זו גם בשנת 2024. במבט רחב יותר על השנים 2019-2026, כ-37% מכלל מי שהוגדרו כמפוטרי קיץ חזרו ללשכות התעסוקה לפחות פעמיים (בשתי שנים שונות), כ-19% הופיעו בקבוצה לפחות בשלוש שנים, וכ-11% הופיעו כמפוטרי קיץ בלפחות ארבע שנים שונות.
התופעה אינה מתחלקת באופן שווה באוכלוסייה, והיא מרוכזת במיוחד בקבוצות דמוגרפיות ובמשלחי יד מסוימים. נשים מהוות כ-86% ממפוטרי הקיץ ב-2026. בנוסף, הניתוח הסטטיסטי מראה כי הסיכון לחזרתיות עולה עם הגיל: בהשוואה לבני 34 ומטה, הסיכון להיות מפוטר קיץ חוזר גבוה בכ-34% בקרב בני 35-54, ובכ-53% בקרב בני 55 ומעלה. בהינתן יתר המאפיינים שנכללו במודל, הסיכון בקרב גברים נמוך בכ-10% בהשוואה לנשים, והסיכון בקרב יהודים לא-חרדים נמוך בכ-20% בהשוואה לחרדים.
מבחינת משלחי יד, החזרתיות בולטת במיוחד בקרב עובדים במקצועות תומכי הוראה, הוראה בחינוך העל-יסודי, מקצועות הספורט וגידולי השדה. כמעט שלושה מכל ארבעה דורשי עבודה שחוו פיטורי קיץ בלפחות שתי שנים שונות השתייכו לאחת מקבוצות מקצועיות אלה.
מבחינת משך האבטלה, מפוטרי הקיץ חוזרים לתעסוקה מהר יותר מדורשי עבודה אחרים שנרשמו באותם חודשים, ומנצלים פחות ימי אבטלה. בקרב דורשי עבודה שמכסת הזכאות המרבית שלהם היא 175 ימים, מפוטרי הקיץ ניצלו בממוצע כ-64.3 ימי זכאות, לעומת כ-132.3 ימים בממוצע בקרב יתר דורשי העבודה בקבוצת ההשוואה. עם זאת, התופעה החוזרת מייצרת פגיעה מצטברת ברצף התעסוקתי, בהכנסה, בוותק ובזכויות הסוציאליות. בשירות התעסוקה מציינים כי האבחנה של תת-קבוצה זו, החוזרת שוב ושוב לדפוס פיטורי הקיץ, מהווה שלב הכרחי בגיבוש מענים ממוקדים לצמצום החזרתיות ולחיזוק היציבות התעסוקתית של עובדים אלו.