בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע חייב שני בעלי דירות לשלם לשכניהם פיצוי כספי, בגין השתתפות בעלות תיקון גג משותף שנזל לתוך דירתם. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת רחלי טיקטין עדולם, עוסק בעניינם של בני זוג מתגוררים בקומה השלישית והעליונה בבניין ברחוב שרה אהרונסון בבאר שבע, אשר החליטו לתבוע שניים משכניהם לבניין.
מסכת האירועים החלה כאשר בעל הדירה בקומה העליונה גילה בדירתו נזילה שמקורה בגג המשותף. לאחר שפנה לפני כשתים לבעלי הדירות הנוספים בבניין בדרישה לתקן את הליקוי, ואף שלח מכתב מעורך דין בנושא, בוצעו אמנם תיקונים באמצעות בעל מקצוע מטעם שני בעלי הדירות, אך אלו לא צלחו והנזילה שבה והופיעה פעמיים נוספות. בשלב מסוים הושגה בין הצדדים פשרה, לפיה אחת מבעלי שתי הדירות תביא בעל מקצוע מטעמה שיטפל בבעיה. התיקון עלה 2,500 שקלים וכלל טיפול נקודתי ואחריות לשלוש שנים, אך הבעיה עדיין לא נפתרה.
בעקבות כישלון הניסיונות הללו, הביא בעל הדירה בקומה העליונה בעל מקצוע מטעמו, אשר ביצע תיקון מקיף בעלות של כ-17 אלף שקלים והעניק אחריות לעשר שנים. משסירבו שני בעלי הדירות הנוספים להשתתף בעלות זו, הוגשה התביעה לבית המשפט. מנגד, טענו שני בעלי הדירות הנתבעים כי אינם חייבים לשאת בעלות התיקון. בין טיעוניהם ציינו כי מדובר היה בנזילה נקודתית בלבד, כי התובעים פעלו לתיקון בעיקר לצורך מכירת דירתם, כי לא פנו לקבלת הצעות מחיר נוספות, וכן כי העיכוב בטיפול הוא שגרם להתייקרות התיקון.
בית המשפט דחה את מכלול טענות הנתבעים. בפסק הדין נקבע כי לא ניתן לנתק בין הנזילה המקורית לבין הנזילות החוזרות שאירעו לאחר התיקונים החלקיים והכושלים. כמו כן, נקבע כי הנתבעים לא הוכיחו את הטענה שהעיכוב ייקר את התיקון, וכי אין כל רלוונטיות לתכנונם של התובעים למכור את הדירה, כל עוד מקור הנזילה הינו ברכוש המשותף. השופטת ציינה כי התובעים הוכיחו שנתנו לשכניהם הזדמנות לתקן את הליקוי, ומשאלה לא הצליחו - לא נותרה בידם ברירה אלא לפעול בעצמם.
בסופו של דבר, חויב כל אחד משני בעלי הדירות הנתבעים לשלם לבעלי הדירה העליונה סך כולל של כ-8,200 שקלים. סכום זה מורכב מכיסוי העלות היחסית של התיקון המקיף, הוצאות המשפט של התובעים, ופיצוי נוסף של 1,000 שקלים מכל אחד מהנתבעים בגין בזבוז זמנם של בעלי הדירה בקומה העליונה.
"פסק דין זה ממחיש את המציאות המורכבת של בתים משותפים: בעלי דירות חויבו להשתתף בעלות תיקון נרחב של נזילה מהרכוש המשותף, לאחר שתיקונים נקודתיים להם הסכימו בעבר כשלו. אולם סכסוכי שכנים אינם מסתכמים רק בנזילות או בחובות לוועד הבית, ולעיתים מחלוקות כאן הינן מורכבות בהרבה", מסביר עו"ד ומגשר יובל ברוש.
לדבריו, "הדיונים נסובים בענייני שימוש בלתי סביר ברכוש המשותף, מצלמות במרחב הציבורי וזכות השימוש בהן, וכללים הנוגעים להפעלת מעלית שבת, ועד לעניינים מורכבים בנושא התחדשות עירונית, התנגדות לתמ"א 38 ותוספת מרפסות. פרויקטים אלו מצריכים השקעות עתק והסכמות של רוב מיוחד, ומובילים לא פעם למבוי סתום. בסכסוכים אלו, האמרה הידועה "טוב שכן קרוב מאח רחוק" מאבדת מתוקפה".
עו"ד יובל ברוש מוסיף כי "יש לזכור שמחלוקות בענייני שכנים נושאות מטען בעל עוצמה רגשית גבוהה, בין היתר מכיוון שקיים מתח מובנה בין זכות הקניין הפרטית של אדם בדירתו, לבין החובה לפעול כחלק מקולקטיב הכפוף להחלטות הרוב. קושי זה מלווה לא פעם במאבקי אגו, שליטה ומשקעי עבר. מאחר שהדיירים כבולים זה לזה בגורל מגורים משותף, הפנייה לערכאות משפטיות אינה מנקה את "הדם הרע", אלא לעיתים מחמירה אותו. לפיכך, הגעה להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט היא הדרך הנכונה, במידה וניתן".
"חשוב להבין כי חלק מהסכסוכים מתבררים בפני המפקחת על רישום המקרקעין וחלקם בבתי המשפט. למרות הסברה כי ניתן לנהל מחלוקות ללא ייצוג של עורך דין, זוהי שגיאה אסטרטגית. עורך דין מנוסה, המתמחה ברזיו של תחום רגיש זה, יידע לקבוע את האכסניה המשפטית הנכונה, לנהל את המשבר בתבונה, ולחתור לפתרון מקיף מיטבי", מסכם עו"ד ברוש.