חגי תשרי מביאים עמם ארוחות משפחתיות, חופשות והוצאות מוגברות, אך עבור מאות אלפי עובדים בישראל הם עלולים להפוך לחודש של חוסר ודאות כלכלית. בעוד עובדים במשרדים, באדמיניסטרציה ובחברות הייטק עלולים להישאר עם מספר מצומצם של ימי עבודה, בענפי האירוח, המזון והקמעונאות צפוי דווקא עומס חריג.
על פי דוח התעסוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-884 אלף עובדים בישראל מועסקים במשרות חלקיות של פחות מ-35 שעות בשבוע, ולאחרונה הצטרפו אליהם כ-28 אלף עובדים נוספים. לדברי עמית אוסטרייכר, מייסד ומנכ"ל Xtras, פלטפורמה לניהול כוח עבודה גמיש, עובדים רבים בקבוצה זו עלולים להיפגע במיוחד בחודש ספטמבר. "לעובדי משרד, אדמיניסטרציה ועובדי הייטק זמניים צפויים החודש רק 14 ימי עבודה פוטנציאליים", הוא מסביר. "מדובר בירידה של כ-35% בהשוואה לחודש עבודה רגיל. עבור מי שמשתכר לפי שעה או לפי מספר המשמרות, המשמעות עלולה להיות ירידה ממשית בשכר".
"התשלום מותנה, בין היתר, בוותק של שלושה חודשים רצופים במקום העבודה. עובדים שהחלו לעבוד לאחרונה לא בהכרח יוכלו להסתמך על התוספת הזאת דווקא בחודש שבו הם זקוקים לה במיוחד". הפגיעה בהכנסה מגיעה במקביל לעלייה בהוצאות משקי הבית. "ההוצאה הממוצעת של משפחה בישראל בתקופת חגי תשרי על מזון ואירוח בלבד מוערכת בכ-3,900 שקלים", אומר אוסטרייכר. "לכך צריך להוסיף נסיעות, מתנות, בילויים ולעיתים גם חופשות. נוצר פער בין חודש שבו ההכנסה מצטמצמת לבין תקופה שבה ההוצאות גדלות".
ומה קורה בצדו השני של שוק העבודה?
"עבור עובדי האירוח, המזון, ההלבשה והקמעונאות, ערבי החג וחול המועד הם דווקא תקופת שיא", הוא אומר. "הם יכולים להגיע ל-21 עד 23 ימי עבודה בחודש, אבל משלמים על כך מחיר אישי כבד: משמרות כפולות של עשר עד 12 שעות, עומס פיזי ונפשי, ויתור על חופשות ולעיתים גם על ארוחות חג עם המשפחה".
על פי נתוני Xtras, בשבועיים שלפני ראש השנה נרשמה עלייה חדה בביקוש לעובדים זמניים בהשוואה לשבועיים שקדמו להם. בעבודות הקשורות למסחר מקוון - ובהן אריזת מתנות, ליקוט, עבודות מחסן ושירות לקוחות - נמדדה עלייה של 60% עד 240% בביקוש. הביקוש לעובדי מטבח ולאורזי מזון עלה בכמעט 200%, הדרישה לאנשי מכירות פרונטליים גדלה בכ-25%, וביקוש לסדרני סחורות בחנויות עלה בשיעור של 15% עד 25%.
"המחסור בעובדים הביא ארגונים רבים להציע מענקי התמדה וגמישות מיוחדת למי שיאיישו משמרות קריטיות בערבי חג ובסופי שבוע", מספר אוסטרייכר. "בחלק מהמקרים התעריף לשעת עבודה עולה משמעותית ואף עשוי להגיע לפי שניים מהתעריף הרגיל. עם זאת, לא כדאי להתפתות לקחת ברצף את כל המשמרות הכפולות, משום שהדבר עלול להוביל לשחיקה מהירה".
אז כיצד יכולים עובדים שעתיים וזמניים לצמצם את הפגיעה?
"הדבר הראשון הוא לא להסתמך בהכרח על מעסיק אחד שיספק את כל המשמרות. אפשר לעקוב אחר לוחות דרושים וכלים שמציגים משרות זמניות בהתראה קצרה, ולבחון אפשרויות תעסוקה נוספות הקרובות לבית. בחודש מקוטע, הגמישות הזאת יכולה לסייע למלא חורים בלוח הזמנים". כמו כן, צריך לסמן את החגים ואת ימי השבתון שבהם מקום העבודה סגור, ולנסות לפצות עליהם באמצעות משמרות בימי חול. אפשר גם לתאם החלפת משמרות עם עובדים אחרים, כך שכל אחד יוכל ליהנות מחלק מתעריפי השיא וגם להשתתף בארוחות החג. מי שעובד בעמידה ממושכת בחנות, במטבח או במלצרות יכול לשלב משמרות קלות יותר מבחינה פיזית, כמו שירות לקוחות מהבית או עבודה אדמיניסטרטיבית קצרה. המטרה היא להגדיל את ההכנסה בלי להגיע לקריסה גופנית", הדגיש.
"צבירת שעות נוספות בימים שבהם מקום העבודה פתוח יכולה לפצות באופן חלקי על ימים שבהם הפעילות מושבתת לחלוטין". אפשר גם לפנות למעסיקים קודמים. בתקופות עומס, מעסיקים רבים יעדיפו לקלוט אפילו לכמה ימים עובד מיומן ומוכר שאינו זקוק להכשרה ממושכת". לצד החיפוש אחר הכנסה נוספת, אוסטרייכר מדגיש כי גם עובד זמני זכאי לזכויות. "עבודה מזדמנת אינה סיבה לוותר על תנאים סוציאליים. העובדים צריכים לוודא שהם מקבלים תלוש שכר, שהמעסיק מבצע את ההפרשות הנדרשות ושקיים עבורם כיסוי ביטוחי כנדרש. העובדים בכוח העבודה הגמיש צריכים לעבור מניהול זמן פסיבי לניהול אקטיבי", הוא מסכם. "האתגר הוא למצוא את האיזון בין הצורך הכלכלי לנצל את תקופת הביקוש לבין השמירה על הבריאות, המנוחה והזמן המשפחתי. תכנון מוקדם יכול לעשות בחודש כזה הבדל משמעותי".