בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל השבוע ברובה תביעה כספית שהגישה אישה מבוגרת נגד בנה הבכור, כלתה ונכדה, בטענה כי במשך שנים רוקנו את חשבונות הבנק שלה ושל בעלה המנוח.
השופטת ריבי לב אוחיון חייבה את הבן ואשתו להשיב לתובעת כמיליון וחצי שקלים בתוספת ריבית והצמדה.
לפי כתב התביעה, האישה, שנישאה לבעלה בגיל 17 ותוארה כתלותית וחסרת השכלה, הפקידה את כל ענייניה הכספיים בידי בעלה, שעבד כבכיר ברשת מרכולים לאחר פרישתו מהמשטרה. משעבר הבעל שלושה אירועים מוחיים ואיבד את יכולתו לנהל את כספי המשפחה, נכנס הבן לתפקיד זה מכוח ייפוי כוח כללי שקיבל ב-2017 במסגרתו הצטרף לחשבונות הבנק המשותפים.
לטענת האם, הבן והכלה ניצלו את מעמדם ומשכו מהחשבונות סכומי עתק לצרכיהם הפרטיים, בהם רכישת שני משרדים בתל אביב, מימון שיפוץ ביתם ובניית יחידת דיור - שאליה עברה להתגורר בתנאים קשים, רכבים, לימודים. עילות התביעה שנטענו היו עוולת הגזל, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובת נאמנות.
הבן, הכלה והנכד טענו מנגד כי כל פעולה כספית נעשתה בהסכמת ההורים, ובפרט בהסכמת האב שהיה צלול כמעט עד יום פטירתו, וכי חלק מהכספים ניתנו לבן במתנה כהוקרה על טיפולו המסור בהוריו. הם נסמכו בין היתר על מסמך בכתב יד מ-2020, שלטענתם כתבה האם עצמה ואישרה בו את הפעולות שביצע הבן.
בית המשפט אימץ את חוות דעתו של רואה חשבון שמונה כמומחה מטעמו ומצא כי מתוך הסכום הנתבע, כשני מיליון שקלים, נמשכו מהחשבונות לטובת הבן ואשתו ולא הוכח כי ניתנו במתנה. באשר למסמך משנת 2020, קבע בית המשפט כי אמנם נכתב בידי האם, אך אין לו תוקף, שכן נערך בסמוך מאוד לגילוי החשדות נגד הבן ואינו מעיד שהאישה הבינה את היקף הכספים שנלקחו ממנה.
בית המשפט קבע כי הבן והכלה ישיבו לתובעת כמילון וחצי שקלים 1,566,450 הכוללים כ-40 אלף שקלים עבור רכישת הרכב לנכד וכן חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת האם בסך 80 אלף שקלים.
עורכת הדין יפעת בן דוד בוסטוס, שמשרדה מתמחה במשפט האזרחי ובליטיגציה אזרחית, מסבירה כי "הצומת המשפטי המרכזי הוא ההפרדה בין תוקף ההרשאה לבין הזכות בכסף. במקרה זה ייפוי הכוח ומסמכי הצירוף לחשבון הבנק נמצאו כשרים: האם לא ביקשה למנות מומחה רפואי לשאלת כשירותו של בעלה המנוח ולא זימנה לעדות את עורכי המסמכים - ומחדל ראייתי זה פעל לרעתה".
"יחד עם זאת", מוסיפה בן דוד בוסטוס, "הרשאה לפעול אינה מקנה בעלות. משנקבע כי הצירוף לחשבונות נועד לניהול רכוש ההורים, נשללה 'חזקת המתנה' שבין הורה לילד, והנטל להוכיח כי הכספים ניתנו במתנה עבר אל הבן. מדובר בנטל מוגבר: על פי ההלכה בבע"מ 4739/15 פלונית נ' פלוני ואח'- שם צירפה מנוחה, שלא הותירה צוואה, את אחותה כשותפה לחשבון עתיר כספים זמן קצר לפני פטירתה - מי שטוען למתנה מאדם שאינו יכול להעיד, נדרש לראיות חיצוניות ברורות וחד- משמעיות. לכך מצטרפת החזקה שאדם מבוגר אינו מרוקן עצמו מנכסיו בחייו, אלא עורך צוואה. הבן לא הציג ולו אסמכתה אחת".
לסיום מציינת בן דוד בוסטוס כי "הלקח הראייתי חד: מסמך 'אישור בדיעבד', שנכתב בסמיכות לגילוי החשד על ידי האם, נפסל דווקא בשל עיתויו ונזקף לחובת הבן. המסר מפסק הדין הוא שמיופה כוח ושותף לחשבון חבים בחובת דין וחשבון - והיעדר תיעוד שקול לחיוב".