תעשייה ישראלית שלא מפסיקה להתפתח: הסיפור של טרה

כ-280 מיליון ליטרים של חלב נקלטים במחלבת טרה בכל שנה. מאחורי הנתון הזה נמצאת שרשרת שלמה של חקלאות ותעשייה ישראלית, שמתחילה ברפתות ברחבי הארץ וממשיכה למחלבה בנתיבות, שבה מיוצרים בכל יום מוצרי חלב שמגיעים למקררים של הצרכנים בישראל.

מאחורי המוצרים עומדים מאות עובדים, אנשי פיתוח ושיווק, מהנדסים, טכנולוגי מזון, נהגים ואנשי מכירות ולוגיסטיקה. הקשר לתעשייה הישראלית ולחקלאות המקומית, ובייחוד לפעילות בדרום, הוא חלק בלתי נפרד מהזהות של טרה ומהדרך שבה היא פועלת גם כיום.

במובן הזה, מבחן הזמן של חברה שפועלת כבר 84 שנים אינו מסתכם בוותק שלה. הוא נוגע גם ליכולת להמשיך לייצר בישראל, לשמור על הקשר עם החקלאות המקומית, לספק באופן רציף את מוצרי הבסיס שמלווים את הציבור הישראלי, ובמקביל להמשיך להתפתח, להשקיע בטכנולוגיה ולתת מענה לצרכים המשתנים של הצרכנים.

"להיות חברה ותיקה לא אומר להישאר במקום", מבהיר טל וזנה, מנכ"ל טרה. "הניסיון והידע שצברנו לאורך השנים הם בסיס חשוב, אבל לצידם חייבת להיות היכולת להמשיך לפתח, לחדש ולהסתכל קדימה. כל זה תוך שמירה על החיבור לחקלאות הישראלית, לייצור המקומי ולאיכות".

הסיפור של טרה החל בשנת 1942, כאשר טרה - אגודה יצרנית חקלאית שיתופית בנחלת יצחק - נוסדה בידי שבעה רפתנים שהחלו לשווק חלב טרי לשתייה ברחבי תל אביב. הרפתנים התאגדו מתוך רצון להבטיח אספקת חלב סדירה, לשפר את תנאי הייצור והשיווק וליצור בסיס כלכלי יציב לחקלאים.

החזון היה לחבר בין חקלאות מקומית לבין ייצור מודרני של חלב ומוצריו. לאורך השנים השתנו האמצעים, תהליכי הייצור נעשו מתקדמים יותר, מגוון המוצרים התרחב, והמחלבה עברה מתל אביב לנתיבות, אך החיבור בין חקלאות, תעשייה וייצור מקומי נשאר חלק מרכזי בפעילות החברה.
אילו החלטות חשובות עיצבו את דרכה של החברה?

"כשמסתכלים על ההיסטוריה של טרה רואים שבכל תקופה החברה הייתה צריכה לזהות את המציאות ולהתאים אליה את פעילותה", אומר וזנה. "בשנות ה-50 זו הייתה הקמת מחלבה מודרנית והמעבר לחלב מפוסטר בבקבוקים סגורים. בשנות ה-80 וה-90 הושם דגש על הרחבת קווי הייצור ועל טכנולוגיות מתקדמות. בשנת 2004 טרה הצטרפה לקבוצת CBC ישראל, וב-2014 נחנכה המחלבה החדשה בנתיבות. מאז המשכנו להשקיע ולפתח הן את יכולות הייצור והן את מגוון המוצרים. המכנה המשותף הוא הרצון להמשיך להתקדם תוך שמירה על הייצור המקומי ועל האיכות".

הקמת המחלבה בנתיבות בשנת 2014 הייתה אחת מאבני הדרך המרכזיות בהתפתחותה של טרה. מעבר להשקעה בטכנולוגיות וביכולות ייצור מתקדמות, מיקומה של המחלבה בנגב מבטא את החיבור של החברה לתעשייה הישראלית ולפריפריה ואת המחויבות להמשך הייצור המקומי.

משמעות הבחירה הזאת התחדדה במיוחד לאחר 7 באוקטובר. המחלבה נמצאת באזור שספג מקרוב את השלכות המלחמה, ובימים הראשונים נאלצה טרה להתמודד עם מחסור בכוח אדם, גיוסי מילואים, אובדן עובדים, קשיים לוגיסטיים ובעיות באיסוף החלב מהרפתות. למרות האתגרים המשיכה המחלבה לפעול ולספק מוצרי יסוד לציבור ולמערכת הביטחון.

"מהר מאוד הבנו שזה לא אירוע קצר", מספר וזנה. "אנחנו ספקים של גופים ציבוריים רבים, בהם משרד הביטחון, ומעל הכל מחויבים לקהל הצרכנים שלנו שמחכה לפגוש את המוצרים על המדף".

התקופה הבהירה גם את החשיבות של תעשיית מזון מקומית. "תעשיית המזון היא חלק מהתשתית של המדינה", מסביר וזנה. "זה נוגע גם לביטחון מזון וגם ליכולת של המשק להמשיך לתפקד. כשיש ייצור מקומי, התלות בגורמים חיצוניים קטנה".

במקביל המשיכה טרה לפעול בקהילה. החברה עבדה עם עיריית נתיבות והקימה מערך חלוקה שסיפק מוצרי מזון לקשישים, לתושבים שפונו מבתיהם ולכוחות הביטחון שפעלו באזור.

חלק משמעותי מהיכולת לעמוד במבחן הזמן הוא להמשיך לספק את מוצרי החלב הבסיסיים והקלאסיים שמלווים את הצרכן הישראלי, ובמקביל לזהות צרכים חדשים ולפתח עבורם מענים נוספים.

לאורך השנים פעלה טרה לפיתוח מוצרים שמבקשים להציע לצרכן ערך מוסף לצד הטעם והאיכות. כך, למשל, גבינות נעם מיוצרות ללא חומרים משמרים. גם בתחומים אחרים ניתן לראות את ההתאמה להרגלי הצריכה המשתנים, באמצעות מוצרים ללא תוספת סוכר ומוצרים שנותנים מענה לצרכים תזונתיים שונים.

מבחינת החברה, החדשנות אינה באה במקום מוצרי הבסיס אלא לצידם. החלב, הגבינות, השמנת והמעדנים המוכרים ממשיכים להיות חלק מרכזי מפעילות המחלבה, בעוד הפיתוחים החדשים מאפשרים להרחיב את המענה לקהלים, להעדפות ולצרכים נוספים.

איך נשארים רלוונטיים לאורך שנים רבות כל כך?

"היכולת להישאר רלוונטיים מתחילה בהקשבה לצרכן", אומר וזנה. "אנחנו צריכים להבין מה משתנה בהרגלי הצריכה, אילו צרכים חדשים נוצרים, ומה אנשים מצפים למצוא היום על המדף. החדשנות מבחינתנו אינה באה להחליף את המוצרים המוכרים והאהובים, אלא להרחיב את המענה שאנחנו נותנים לצרכן ולפעול לצד המוצרים הבסיסיים, שהם חלק משמעותי מהעשייה שלנו".

על המדפים, לצד המוצרים החדשים, ממשיכים להתקיים גם המוצרים הוותיקים שהפכו עם השנים לחלק מהמטבח הישראלי, בהם גבינת טוב טעם. השילוב בין מוצרים שמלווים משפחות במשך עשרות שנים לבין היכולת לפתח מוצרים חדשים הוא חלק מהאופן שבו טרה מבקשת להמשיך לעמוד במבחן הזמן.

בשנים האחרונות הרחיבה טרה את המענה שלה לצרכים ולמגמות שונות בעולם החלב. לצד החלב הקלאסי ניתן למצוא כיום גם חלב נטול לקטוז וחלב מועשר בחלבון, המציעים אפשרויות נוספות לצרכנים בהתאם לצרכים ולהעדפות שלהם.

גם עולם הגבינות התרחב. לצד הגבינות הצהובות המוכרות, סדרת נעם, המיוצרת ללא חומרים משמרים, כוללת כיום גם גבינות מיוחדות כמו גאודה, קשקבל, אמנטל ומוצרלה.

בתחום משקאות החלב באה החדשנות לידי ביטוי גם בטעמים. לצד הטעמים הקלאסיים והמוכרים השיקה החברה בשנים האחרונות טעמים יוצאי דופן כמו צמר גפן מתוק, כדורי שוקולד ופופקורן מתוק. הפיתוחים הללו מצטרפים לפעילות בתחומי התזונה הפונקציונלית ומוצרי החלבון וממחישים את הניסיון להרחיב את מגוון האפשרויות על המדף בלי לוותר על מוצרי הליבה.

אז במה אתה גאה במיוחד?

"מבחינתי הגאווה הגדולה היא קודם כל באנשים של טרה ובמחויבות שלהם לאורך כל שרשרת הערך", אומר וזנה. "היכולת להפגין חוסן, לשמור על רציפות עסקית גם בתקופות מאתגרות ולהמשיך לספק לציבור את המוצרים שהוא צורך מדי יום, בלי להתפשר על איכות ועל היכולת להמשיך להתפתח ולחדש, היא דבר שאנחנו גאים בו מאוד".

איפה תהיה החברה בעוד חמש שנים? ובעוד עשור?

"אנחנו רוצים להמשיך לפתח את תעשיית החלב בישראל ולהיות חברה שיודעת להשתנות עם המציאות. זה אומר להמשיך להשקיע בחדשנות, בטכנולוגיה, באיכות ובאנשים, ובמקביל לשמור על היכולת לייצר בישראל ולתת לצרכן מגוון רחב של מוצרים".

לדבריו, מבחן הזמן של טרה אינו מסתכם במספר השנים שבהן היא פועלת, אלא ביכולת לקחת את הבסיס שעליו נבנתה ולהמשיך קדימה: "השאיפה היא להמשיך להתפתח בלי לאבד את החיבור לחקלאות הישראלית, לייצור המקומי ולאחריות שלנו כחברת מזון. האתגר שלנו הוא להמשיך לבנות כאן תעשיית חלב חזקה ומתקדמת, לשמור על מוצרי הבסיס, שהם חלק מחיי היומיום של הציבור הישראלי, ובמקביל להמשיך לפתח, לחדש ולהיות רלוונטיים גם לדורות הבאים".