"שמנו לעצמנו למטרה להוביל את ענף הרכב בישראל ולהתמקד בנהגות ובנהגים"

יונדאי, מרצדס, סמארט, מיצובישי, ג'נסיס, ORA, אומודה וג'אקו הם מותגי הרכב הפרטי שמייבאת ומשווקת כלמוביל בישראל. השילוב בין מותגי יוקרה נחשקים, מותגים קוריאניים, יפניים וסיניים, שהפכו לשחקנים מרכזיים בשוק המקומי, לבין מורשת מוטורית על-זמנית, מספר במידה רבה את סיפורה של החברה, שמלווה את עולם התחבורה בישראל כבר 120 שנה.

כלמוביל, שנוסדה בשנת 1906 ושורשיה בבית מלאכה חיפאי לעבודות מכניקה, חריטה וריתוך, צמחה לאורך השנים לאחת מקבוצות הרכב הגדולות והמובילות בישראל. כיום כוללת פעילותה יבוא, שיווק והפצת כלי רכב פרטיים ומסחריים, משאיות ואוטובוסים, והיא מייצגת בישראל שורה של מותגי רכב בין לאומיים מובילים.

בכלמוביל עובדים כיום כ-1,500 עובדים, והיא מפעילה כ-70 אולמות תצוגה בפרישה ארצית ו-55 מרכזי שירות, ומייצגת שמונה מותגי רכב מהמובילים בעולם. הערכים שעליהם היא מושתתת, מציין מנכ"ל החברה יניב שיראזי, הם מצוינות, אמינות, אנושיות, מקצוענות והוגנות.

את מילר ושות' חברה להנדסה בע"מ, החברה שעל בסיסה הוקמה לימים כלמוביל, הקים נחום מילר ב-1906. בנו, יוסף מילר, ביקש לפתח את העסק, הקים חברה לתיקון וליבוא מכונות ושינה את שמה ל-י. מילר מהנדסים. לימים רכש את החברה עמיחי חרל"פ, חתנו, וייסד את כלמוביל.

בשנות ה-30 הפך המפעל הצנוע של מילר האב, מספרים אנשי הקבוצה, לתשלובת עסקית בעלת שלוחות בענפי תעשייה רבים, שייבאה ארצה בין השאר גם בתי עץ שוודיים ואפילו בית חרושת לקרח. ב-1952 השיג חרל"פ עבור החברה את הזיכיון ליבוא משאיות סקניה משוודיה לישראל, ואלה הפכו למובילות בשוק המקומי.

המונית בעלת שבעת המושבים של מרצדס היא דוגמה ליוזמה מקומית שהפכה להצלחה בין לאומית. עמיחי חרל"פ זיהה את הביקוש בישראל למונית גדולה יותר והציע למרצדס להתאים עבור השוק המקומי דגם ייעודי. הוא שרטט מפרט שבמסגרתו הותאם מבנה הרכב, כך שבמרכזו נוסף מושב לשלושה נוסעים, ובכך גדלה הקיבולת מארבעה לשבעה מושבים. הדגם זכה להצלחה גדולה, ובשנת 1970 נמכרו בישראל 2,000 מכוניות. בהמשך אימצה מרצדס העולמית את הרעיון ושיווקה את הדגם גם בשווקים נוספים.

בשנת 1958 פיתחה חברת י. מילר מהנדסים משאית זעירה, שנועדה לענות על הצורך שהציפו סוחרים ובעלי מלאכה לרכב תובלה קטן וזול. לטנדר - שהורכב מתאי נהג שיוצרו בישראל וממנועים, מערכת היגוי ובלמים שיובאו מחו"ל - החליטו לקרוא כל-מוביל (מוביל הכל). הטנדרים הללו שימשו לחלוקת נפט וסחורות נוספות ואף יוצאו לכמה מדינות. שנים לא רבות לאחר מכן, ב-1963, קיבלה החברה את השם המלווה אותה עד היום, כלמוביל.

בשנת 1965 העלו חקלאים, קבלנים ואנשי שטח צורך לרכב עביר ואמין למגוון עבודות בדרכים לא סלולות. יונימוג של מרצדס ענה על הצורך בדיוק: רכב שטח עביר בכל תנאי שטח, שעליו ניתן להרכיב חלקים לעבודות שונות. העסקה הראשונה נעשתה עם מכרות הנחושת בתמנע, ולאחר מכן הפך היונימוג ללהיט בקיבוצים, במושבים ובאתרי עבודה שונים.

במלחמת יום הכיפורים כלמוביל התגייסה שוב לסייע. עם פרוץ המלחמה התברר כי צה"ל נתון במחסור קשה במשאיות ובכלי רכב להובלה ולתמיכה במערך הלוחם. עמיחי חרל"פ נסע בבהילות לגרמניה וביקש מהנהלת חברת מרצדס לשלוח לישראל כל משאית שניתן לשווק באופן מיידי. במרצדס נרתמו למאמץ, אספו בצעד חריג את כל מלאי המשאיות שהיה זמין באותה עת במחסני החברה מכל רחבי אירופה, ושלחו אותו לישראל. במשלוח החירום הגיעו 1,625 משאיות שהוכשרו מיד להעברת תחמושת, אספקה וציוד לחיילי צה"ל.

ההחלטה להביא את מיצובישי לישראל נולדה גם היא במידה רבה מצירוף מקרים. בשנות ה-80 זיהה ד"ר שמואל חרל"פ הזדמנות לייבא לישראל מותג רכב עממי יפני, שיוכל להתחרות בסובארו. המהלך החל בניסיון לקבל את זיכיון היבוא של הונדה. לאחר שהפנייה נדחתה וכיוון שהנציגים כבר שהו ביפן, הם החליטו לנסות את מזלם עם מיצובישי. המסמכים שכבר הוכנו הותאמו במהירות, השם הונדה הוחלף במיצובישי, שמות הדגמים שונו בהתאם, וכך החל המהלך שהוביל בסופו של דבר להבאת המותג לישראל.

ב-1988 החלה כלמוביל לייבא את מותג הרכב היפני מיצובישי, שנכנס לתחרות מול סובארו, ששלטה אז בשוק הרכב הישראלי. בתוך ארבע שנים הפך המותג לשיאן המכירות בישראל לשנת 1992. "הפיכת מיצובישי למותג הכי נמכר בישראל על חשבון סובארו היא בהחלט אחד ההישגים שאנחנו מתגאים בהם", אומר שיראזי.

בתחילת שנות ה-90 התנהלה תחרות עזה בין יבואני הרכב על קבלת זיכיונות רכב מקוריאה. ד"ר חרל"פ, בחושיו החדים, זיהה את הפוטנציאל של הענק הקוריאני והצליח לגבור על המתחרים ולהשיג את הזיכיון לשיווק המותג יונדאי בישראל.

כיום יונדאי היא מהמותגים הבולטים והמצליחים בשוק הרכב הישראלי, עם נוכחות רבת-שנים, בסיס לקוחות רחב ומעמד מרכזי בצמרת המכירות זה שנים רבות (15 שנים במקום הראשון). הצלחת המותג בישראל, מסבירים בכלמוביל, נשענת על היצע דגמים רחב המותאם לצורכי הקהל המקומי, החל ממכוניות עירוניות ומשפחתיות ועד רכבי פנאי, לצד אימוץ מוקדם והרחבה עקבית של פתרונות הנעה היברידיים, פלאג-אין וחשמליים.

בשנת 1991 הקימה כלמוביל את הסוכנות לביטוח רכב, כלמוביל ביטוח, המספקת פתרונות ושירותי ביטוח ללקוחות הרוכשים כלי רכב שהחברה מייבאת. צורך נוסף שעלה מצד הלקוחות הוביל בשנת 2000 להקמת כלמוביל מימון, המלווה מאז את לקוחות הקבוצה ומציעה פתרונות מימון לרכישת רכב.

בשנת 2002 השיקה כלמוביל בישראל רכב קונספט חדשני מבית מרצדס בשם "סמארט". כלמוביל הייתה היבואנית הראשונה שזיהתה את הצורך הייחודי ברכב עירוני קטן ונוח, וכזה היה סמארט: קונספט אורבני המשלב בין נוחות של רכב קטן (דו-מושבי) לחיסכון בדלק, ניידות ברחובות העירוניים הצפופים, חניה בכל מקום ותדמית אופנתית.

בשנת 2008 הקימה כלמוביל למען לקוחותיה גם את כלמוביל טרייד. שיראזי: "לפי תפיסת העולם שלנו, כדאי ומומלץ לרכוש גם רכב יד שנייה אצל היבואן בתנאים הטובים ביותר, תוך שקיפות ומתן אחריות מורחבת".

ב-2021 הושק בארץ מותג היוקרה ג'נסיס, מבית יונדאי. ג'נסיס מציעה מגוון דגמים חשמליים ודגמי בנזין בעיצוב מקורי ובסטנדרטים חדשים.

גל מותגי הרכב מסין לא פסח על כלמוביל, וב-2023 הושק המותג אורה שבבעלות קונצרן הרכב הבין לאומיGreat Wall Motor. אורה הפכה ללהיט שמסובב ראשים ברחובות ובכבישים, בזכות שיק חדשני שכולו 100% חשמל וסטייל.

ב-2024 הגיעו לישראל OMODA & JAECOO, מותגים המציעים מגוון דגמי פנאי בכל גרסאות ההנעה - חשמל,PHEV, היברידי ובנזין. אומודה וג'אקו רשמו חדירה מהירה לשוק הישראלי והפכו לשחקנים משמעותיים בקטגוריות רכבי הפנאי, כשהם מבססים את מעמדם באמצעות שילוב בין עיצוב בולט, טכנולוגיה מתקדמת, רמות אבזור גבוהות, מגוון מערכות הנעה ותמחור תחרותי. בתוך שנה וחצי הפך המותג לנמכר ביותר בישראל.

"בשלוש השנים האחרונות, עם התרחבות פעילותם של המותגים הסיניים בישראל, רשמנו הצלחה משמעותית גם עם אומודה, ג'אקו ואורה", אומר שיראזי. "הניסיון רב-השנים של כלמוביל מעיד על יכולתה לזהות מותגים בעלי פוטנציאל לכבוש את ליבו של הנהג הישראלי, ולא פחות חשוב מכך, להעניק ללקוחות מעטפת שירות מקיפה שמחזקת את תחושת הביטחון לאורך כל הדרך".

אילו מהלכים עסקיים שביצעתם הושפעו מהנסיבות המשתנות?

"הקמת מילי, למשל. הקמת המפעל נובעת מראייה ארוכת טווח של התרחבות שוק הרכב החשמלי ומהמחויבות לקידום מִחזור וכלכלה מעגלית. החברה תציע פתרון כולל, מאחסון ותיקון סוללות ועד מפעל מִחזור סוללות ליתיום יון, שיפיק את החומרים שמהם אפשר לייצר סוללות חדשות. הבאנו בחשבון את הסוללות של כל השוק הישראלי, לא רק את רכבי כלמוביל. בנוסף, זיהינו מגמה מתחזקת - צרכנים שמעדיפים לא להיות בעלי רכב, לכן חברנו לחברת GoTo והקמנו את כלמוביל GO, המציעה פתרון של שירות מינוי גמיש לכלי רכב, לתקופות בנות חודש ומעלה, עם אפשרות להחליף רכב לפי הצורך, אפילו בכל חודש.

"אחד המהלכים המשמעותיים ביותר שביצענו הוא חיזוק העשייה בתחום חוויית הלקוח, כדי שהבחירה של הלקוח תתבסס גם על האמון בכלמוביל ועל חוויית השירות, ולא רק על דגם הרכב. גם כניסת המותגים הסיניים וזיהוי קונצרן צ'רי עם מותגי ג'אקו אומודה נולדו מתוך קשב לצרכים המשתנים של הלקוחות שלנו. למעשה, אנחנו מקיימים עם הלקוח מערכת יחסים ארוכת טווח ולא מסתפקים במכירת רכב ותו לא".

שיראזי מספר על אבן דרך משמעותית נוספת שציינה החברה ב-2022, עם כניסתה לתחום האנרגיה המתחדשת: "כלמוביל מחויבת לעתיד ירוק יותר ללקוחותיה, ומאז רכישת אנרפוינט, שנקראת היום כלמוביל אנרג'י, אנחנו מספקים מערכות סולאריות למגזר הביתי, למגזר הציבורי ולמגזר התעשייתי, כך שכולם יכולים כיום לייצר חשמל מאנרגיה מתחדשת, לאגור אותו, לחסוך ולתרום לסביבה ירוקה ובריאה יותר".

תפיסת כלמוביל - בית לנהגות ולנהגים - מבטאת את השינוי שעברה החברה מיבואנית רכב מסורתית לחברה המבקשת ללוות את הנהג לאורך כל הדרך ולהעניק לו מעטפת רחבה של שירותים, ידע ופתרונות. במסגרת התפיסה מציבה כלמוביל במרכז את הנהגת והנהג ולא רק את הרכב, ומחברת בין מכירת רכב חדש ומשומש, מימון, ליסינג, ביטוח, מרכזי שירות ושירותי דרך. כחלק ממהלך משמעותי זה הקימה כלמוביל מערך ייחודי בשוק הרכב, הכולל מוקד ומערך סיוע הזמינים 24 שעות ביממה, וכן את אקדמיית כלמוביל, המנגישה ידע מקצועי לציבור. כך שואפת החברה לספק חוויית לקוח מצוינת ולבנות מערכת יחסים ארוכת טווח עם הנהגות והנהגים בישראל, המבוססת על מקצועיות, זמינות, אמינות ואכפתיות, הרבה מעבר לממשק נקודתי ברכישת הרכב.

בשנים האחרונות הצטרף אסף חרל"פ להובלת כלמוביל, כדי להמשיך ולחזק את מעמדה המוביל של החברה ולבנות את מנועי הצמיחה של השנים הבאות. לצד המשך פיתוח עסקי הליבה והתאמתם לשינויים בענף הרכב, פעלה החברה ליצירת הזדמנויות חדשות בתחומי האנרגיה, הסביבה והנדל"ן בישראל ובעולם, מתוך תפיסה יזמית וראייה ארוכת טווח.

עד לפטירתו המצערת לפני כמה שבועות, כיהן ד"ר שמואל חרל"פ ז"ל כיו"ר הקבוצה, לצד אחיו יואב חרל"פ, סגן יו"ר הקבוצה, ואסף חרל"פ, שכיהן כדירקטור. בימים אלה נכנס אסף לתפקיד יו"ר כלמוביל, כדי להמשיך את דרכו ומורשתו של אביו ז"ל בהובלת החברה.

איפה תהיו בעוד חמש שנים? בעוד עשור?

"אנחנו נישאר נאמנים ומחויבים לספק חוויית לקוח מצוינת ללקוחותינו, נמשיך לפתח פתרונות מתקדמים ולהוביל חדשנות ומקצוענות".

ד"ר שמואל חרל"פ היה מאנשי העסקים הבולטים והמשפיעים בישראל. סיפורו יוצא דופן בנוף העסקי המקומי, בזכות השילוב בין עולם האקדמיה והפילוסופיה, הניהול העסקי, השקעות פורצות דרך בטכנולוגיה, כתיבה בענייני חברה וכלכלה והיותו מרתוניסט ואיש של נתינה.

חרל"פ ז"ל, יליד 1944, היה בעל דוקטורט בפילוסופיה מאוניברסיטת הרווארד ולימד באוניברסיטה העברית בירושלים בסוף שנות ה־70. בתחילת שנות ה־80 הצטרף להנהגת העסק המשפחתי. תחילה עם אחיו יואב ובהמשך גם עם בנו אסף, הוביל כיו"ר פעיל את התפתחותה של כלמוביל והפך אותה לאחת החברות המובילות בישראל.

אחד הפרקים הבולטים בקריירה של חרל"פ הוא השקעתו המוקדמת ב־Mobileye. ההשקעה הפכה עם השנים לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בעולם ההייטק הישראלי והמחישה את יכולתו לזהות בשלב מוקדם את השינוי העתידי בעולם הרכב - החיבור בין תחבורה, מחשוב, בינה מלאכותית ובטיחות.

בשנים האחרונות נחשף צד נוסף ומשמעותי בעשייתו של חרל"פ ז"ל - הפילנתרופיה. בני הזוג שמואל ז"ל וענת חרל"פ עומדים מאחורי כמה מהתרומות הגדולות שניתנו בישראל למדע ולרפואה.

טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיו הובילו את בני הזוג להענקת תרומות משמעותיות: בשנת 2025 תרמו בני הזוג 10 מיליון דולר למכון ויצמן למדע, בעקבות הנזק הכבד שנגרם למכון מפגיעת טילים איראניים. התרומה נועדה לסייע בשיקום הקמפוס, המעבדות והפעילות המחקרית. חרל"פ ז"ל תיאר את מכון ויצמן כ"אייקון מדעי ישראלי וגם בינלאומי" וכמוסד שכל ישראלי יכול להתגאות בו.

זמן קצר לאחר מכן הודיעו בני הזוג על תרומה בת כ־600 מיליון שקל לבית החולים בילינסון. מדובר בתרומה הגדולה ביותר שניתנה עד אז למערכת הבריאות בישראל. הכסף מיועד להקמת מרכז חדש לרפואת הלב והמוח, שייקרא "מגדל התקווה". בני הזוג בחרו במכוון שלא לקרוא למגדל על שמם, ביטוי לגישה פילנתרופית המבקשת להעמיד במרכז את המטרה הציבורית ולא את התורמים. בהשראת המהלך, הגדילו תורמים נוספים את היקף הנתינה למערכת הבריאות הישראלית.

בני הזוג חרל"פ תרמו 120 מכוניות מיצובישי ספייס סטאר לקיבוצי העוטף וכן תרמו רבות לארגון אלמנות ויתומי צה"ל וכוחות הביטחון.

לצד העסקים והפילנתרופיה, חרל"פ היה גם כותב פורה ובעל קול ציבורי עצמאי. לאורך השנים פרסם עשרות מאמרים וטורי דעה בתקשורת הישראלית בנושאים כלכליים, חברתיים, פוליטיים וטכנולוגיים. כתיבתו נשענה על ידע פילוסופי ואקדמי ייחודי וניסיון עסקי עשיר, והציגה תפיסה רחבה בנוגע לעתידה של ישראל ולתמורות המרכזיות המעצבות את המציאות הישראלית.

חרל"פ הקפיד על פעילות גופנית ונהנה מספורט תחרותי. הוא השתתף בשלושה מרתונים מלאים, הראשון בהם מרתון ניו יורק, כשהיה בן 60. הוא השתתף גם באליפות אירופה על מכשיר חתירה.

ב־19 באוגוסט השנה נפטר שמואל חרל"פ ז"ל והובא לקבורה בבית הקברות בכפר שמריהו.