לקראת חגי תשרי, מעסיקים רבים מתמודדים עם שאלות מורכבות בנוגע לזכויות עובדים, חופשות מרוכזות וחלוקת שי לחג. מומחית בדיני עבודה עושה סדר בבלאגן ומציגה את הכללים והחובות שחלים על המעסיקים.
תשלום דמי חגים: חודשי מול שעתי
עובדים שעתיים ויומיים זכאים לתשלום ימי חג בתלוש השכר, בעוד עובדים חודשיים וגלובליים זכאים להיעדר בימים אלו בתשלום מלא כחלק ממשכורתם הרגילה. תשלום עבור חג הינו זכות "קוגנטית", כלומר - העובד אינו יכול לוותר עליה.
בעיקרון, עובדים יהודים זכאים ל-9 ימי חג בשנה, הכוללים בין היתר יומיים בראש השנה (א' וב' בתשרי), יום כיפור (י' בתשרי) ויום אחד בסוכות (חג ראשון, ט"ו בתשרי). חול המועד (בסוכות ובפסח) וערבי חג אינם ימי חג המזכים בדמי חגים.
עובד שאינו יהודי זכאי לבחור בתחילת עבודתו בין קבלת דמי חגים עבור 9 ימי החג הרשמיים המקובלים בדת שלו, או לפי 9 ימי החג היהודיים. אין כפל תשלום.
אם יום חג חל ביום שבת, אין זכאות לדמי חגים עבור אותו יום. החריג לכלל הוא אם קיימת הוראה ספציפית בעסק, בהסכם קיבוצי, צו הרחבה ענפי או בהסכם אישי של העובד.
מי זכאי לדמי חג ומה התשלום לשעה?
עובד במשכורת חודשית לא מקבל רכיב נפרד הנקרא "דמי חגים" והוא יכול להיעדר בחג מבלי ששכרו החודשי ייפגע ומבלי שייגרעו ימים ממכסת החופשה הצבורה שלו. הזכות להיעדר בתשלום חלה מיום העבודה הראשון.
לעומת זאת, עובד בשכר שעתי או יומי זכאי לתשלום עבור 9 ימי חג בשנה, וזאת בתנאי שיש לו ותק של שלושה חודשים, עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו - אלא אם כן נעדר בהסכמת המעסיק (כגון חופשה מאושרת, מחלה או אי-שיבוץ ביוזמת המעסיק), והחג חל ביום שבו היה העובד אמור לעבוד אלמלא החג.
עובד שעבד בחג כי המעסיק דרש זאת ממנו, זכאי לתשלום של 250% משכרו הרגיל: 150% שכר עבור שעות העבודה בפועל בחג + 100% עבור דמי חגים. אם העובד ביקש לעבוד בחג מבחירתו, הוא זכאי לתוספת שכר חג של 150% בלבד עבור השעות שביצע.
כמה שעות עובדים בערב חג?
החוק קובע שבערב חג עובד יעבוד עד 7 שעות.
צו הרחבה אשר קיצר את שבוע העבודה ל-5 ימי עבודה בשבוע קובע כי לגבי המעסיקים עליהם חל הצו (תעשייה, מלאכה, אבטחה, בתי קולנוע וכו'), יום העבודה בערב חג יעמוד על 8 שעות (אך בפועל המעסיק ישלם עבור 9 שעות עבודה) או יום עבודה בן 7 שעות (המעסיק ישלם בפועל עבור 8 שעות עבודה). בערב יום כיפור יעבדו 6 שעות (אך המעסיק ישלם עבור 9 שעות עבודה).
גשר וחופשה מרוכזת ביוזמת המעסיק
המעסיק רשאי להחליט על סגירת העסק והוצאת העובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד או בימי גשר בין החג לסוף השבוע. אם מדובר בחופשה מרוכזת של 7 ימים רצופים ומעלה, כולל שישי-שבת, חובה על המעסיק להודיע על כך לעובדים לפחות שבועיים מראש.
מעסיק אינו רשאי להוציא עובד לחופשה מרוכזת כפויה על חשבון ימי חופשה עתידיים ולהביאו ליתרה שלילית ללא הסכמתו המפורשת של העובד. במקרה זה, המעסיק יצטרך לשלם לו שכר רגיל עבור ימי הסגירה או להגיע איתו להסדר.
חול המועד נחשב יום עבודה רגיל לפי החוק, ולכן יום חופשה בחול המועד מנוכה כיום חופשה מלא, אלא אם כן קיים הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג מיטיב בעסק המנכה חצי יום בלבד.
האם מעסיק מחויב להעניק שי לחג?
החוק במדינת ישראל אינו מחייב מעסיק להעניק שי לחג לעובדיו. מתי בכל זאת כן חייבים להעניק שי לחג?
1. כשיש הסכם קיבוצי או צו הרחבה ענפי (למשל בענפי השמירה, הניקיון, הבנייה וכד').
2. כשיש חוזה עבודה אישי שבו התחייב המעסיק לתת שי לחג.
3. ככל שהמעסיק נהג לתת מתנות לחג באופן קבוע לאורך שנים - המנהג הופך לחובה.
המעסיק אינו רשאי לחלק מתנות רק לחלק מהעובדים או להתנות מתנה בביצועים, שכן חלוקה סלקטיבית נחשבת לאפליה אסורה. בנוסף, גם עובדים בחופשת לידה זכאים לקבל שי לחג.
היבטי מס בחלוקת מתנה לחג
מתנה לחג - בין אם ניתנה בכסף, בתלושים/תווי קנייה או כמארז/מוצר מוחשי - נחשבת לרכיב שכר וטובת הנאה בשווה-כסף. לכן, המעסיק מחויב לנכות מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות בתלוש השכר.
מעסיקים רבים בוחרים "לגלם" את המס - כלומר לספוג אותו בעצמם כך שהעובד יקבל את המתנה מבלי שינוכה ממנה מס.