11 מדינות הודיעו היום (שלישי) שהן מתכוונות לאסור יבוא של מוצרים שמקורם בהתנחלויות ביהודה ושומרון. קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, שוודיה ובריטניה מצטרפות לספרד והולנד, שכבר הכריזו על צעדים דומים, ומרחיבות משמעותית את החזית הכלכלית שנפתחת מול ישראל.
בהודעה המשותפת הסבירו המדינות שההחלטה התקבלה בעקבות מה שהגדירו "רמה חסרת תקדים של אלימות מתנחלים והתרחבות הבנייה", ובין היתר הצביעו על פרסום המכרזים באזור E1. לטענתן, הצעדים שמקדמת ממשלת ישראל בגדה המערבית פוגעים באפשרות להקים בעתיד מדינה פלסטינית ומרחיקים את פתרון שתי המדינות.
שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הציג היום בפרלמנט בלונדון חבילת סנקציות רחבה נגד ההתנחלויות, שכוללת איסור יבוא של מוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק, סנקציות נגד חברות ויחידים שמספקים שירותים להרחבת ההתנחלויות בתחומי הבנייה, התשתיות, המימון והנדל"ן, וגם הגבלות נוספות על רישיונות יצוא מבריטניה לישראל. החקיקה צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.
לכאורה, מדובר במהלך ממוקד, שפוגע ביצרנים ובחברות שפועלים מעבר לקו הירוק ולא ביצוא הישראלי כולו. אלא שהצטרפותן של 11 מדינות ביום אחד משנה את התמונה. החשש הוא לא רק מהיקף הסחורות שלא יוכלו להיכנס למדינות האלה, אלא מהאפשרות שמדינות נוספות יצטרפו, שהמגבלות יתרחבו ושמה שמתחיל היום כאיסור על מוצרי ההתנחלויות יהפוך לבעיה רחבה הרבה יותר עבור היצוא הישראלי.
עופר פורר, סגן מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, שכיהן כנספח המסחרי בלונדון בין השנים 2020 ל-2024, אומר לוואלה שנכון לעכשיו מדובר בעיקר במהלך פוליטי ודקלרטיבי.
"הייצוא הישראלי לכל העולם בשנת 2025 עמד על 31 מיליארד דולר סך הכול", אומר פורר. "לפי הנתונים שלנו סך היצוא מאזורים שאירופה תאסור ליבא אליה, עמד על מאתיים חמישים מיליון דולר בלבד. כך שלמעשה מדובר בסכום מאוד קטן, פחות מאחוז מסך היצוא הכללי, אבל הוא משמעותי. למעשה, מדובר בעסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים משפחות שלמות שפרנסתם עלולה להיפגע. לכן אנחנו מפעילים את הנספחים הכלכליים שלנו שפזורים בעולם ופועלים כל העת לפתוח שווקים חדשים".
פורר מסביר כי למרות היקף היצוא הגדול לאירופה, ישנם שווקים חלופיים שאליהם ניתן להפנות את הסחורות. "בגלל שמדובר ביעד הקרוב והנגיש ביותר, אבל יש בו משטרים שעוינים את ישראל. לעומת זאת, בדרום אמריקה למשל, ארגנטינה, צ'ילה וקולומביה, יש משטרים שפעם היו ביקורתיים כלפי ישראל, והיום הם אוהבים אותנו מאוד. יש גם את אסיה, שאינה מוטה פוליטית נגד ישראל, ואת הודו, שבה יש משטר ידידותי במיוחד, ואנחנו מכוונים ליצא לשווקים האלה".
כשנשאל אילו עסקים עלולים להיפגע, פורר הבהיר כי עדיין לא ברור אילו מוצרים ייכללו בסנקציות. "שר החוץ הבריטי עדיין לא הגדיר אילו מוצרים ייכללו במסגרת הסנקציות, אבל ברור שמדובר בסחורות ולא בשירותים. על שירותים אין מכס, קשה לכמת אותם ולפקח עליהם, ולכן הם לא נכללים במהלך. אפשר להניח שמדובר למשל במחברים מפלסטיק, במוצרים תעשייתיים ובתוצרת טרייה. הוא גם אמר שבריטניה לא תאפשר ייצוא ביטחוני לישראל. ובתור הנספח הכלכלי בבריטניה לשעבר אני יכול לשתף אותך שהייבוא הישראלי של מוצרים בתחום הביטחון מבריטניה הוא מאוד נמוך, וההיקף שלו הלך וקטן בשלוש השנים האחרונות בגלל הקשיים שמערימה הממשלה, ובעיקר ממשלת הלייבור הנוכחית שפחות מסמפטת אותנו".
לדבריו, בשלב זה אין צורך שעסקים מעבר לקו הירוק ינקטו צעדים מיידיים. "כרגע כלום. בריטניה הצהירה אמנם שתאסור לייבא מוצרים שמיוצרים מעבר לקו הירוק, אבל שר החוץ ציין שההנחיות המדויקות לאיך זה בדיוק יפעל, יפורסמו רק בעוד שישה עד תשעה חודשים".
פורר התייחס גם לקושי האפשרי באכיפת הסנקציות ולהצהרות הנדרשות מיצואנים על מקור הסחורה. "כל הסיפור הזה הוא אקט פוליטי. אני גם לא ממש יודע איך אפשר לאכוף את זה, כי אין הנחיות, אין חקיקה, אבל צריך לקחת בחשבון שכל יצואן ישראלי חייב להצהיר על מקום הייצור של הסחורה שלו, וזאת במסגרת הסכמים שיש למכס הישראלי עם מקביליו ברחבי העולם. אני מציע לחברות ישראליות לפזר סיכונים ולפעול בעוד מדינות שאין להן אג'נדות נגד ישראל. במינהל סחר חוץ אנחנו עומדים לרשותם".
גם את החשש מעלויות השינוע והקשיים הלוגיסטיים הכרוכים בפתיחת שווקים רחוקים יותר, פורר מבקש להפיג. "באופן מסורתי, היצוא לאירופה פחות מאתגר לוגיסטית והאירופאים משלמים על הסחורה ביד רחבה. אבל גם במקומות אחרים בעולם ישלמו על התוצרת שלנו יפה. המוצרים הישראלים בתחום הספציפי של תוצרת חקלאית טרייה נחשבים לפרימיום לעומת מרוקו וטורקיה, למשל, שתמיד יהיו זולות יותר. אבל גם באסיה ישלמו עליה יפה, וראינו את זה בשבוע שעבר, כשמינהל סחר חוץ ומכון היצוא הקימו ביתן לאומי ישראלי באחת מתערוכות המזון המובילות בהונג קונג, שמשכה אליה את כל השוק האסייתי. לא צריך לחשוש מהשינוע ומהמחיר שיקבלו על הסחורה".
כשנשאל אם משרד הכלכלה ינסה לשכנע את מקביליו הבריטים לשנות את ההחלטה, השיב פורר כי מדובר בסוגיה מדינית. "לא, כי הסיבה שגרמה לו היא פוליטית, ומדינת ישראל תחליט איך לטפל בזה. התפקיד שלנו במינהל סחר חוץ הוא לסייע לעסקים, ואנחנו קוראים לכל מי שנתקל בבעיה כזו לפנות אלינו".