ישראלי נוסע ללונדון, יוצא לקניות באוקספורד סטריט, נכנס לפריימרק האהובה כל כך, מפרק מדפים, ממלא שקיות, וכשהוא מגיע לקופה ומכניס את כרטיס האשראי למסוף, הוא מקבל מבט קשה מהמוכר. "הכרטיס שלך לא מכובד".
התרחיש הזה נשמע קיצוני, אבל הוא כבר לא דמיוני. אם בריטניה ומדינות נוספות באירופה ירחיבו את הסנקציות על גורמים שמעורבים בבנייה ובהרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון גם לבנקים שמממנים אותם, הפגיעה עלולה לזלוג הרבה מעבר לבנק עצמו ולהגיע גם ללקוחות שלו.
זה בדיוק התרחיש שמפחיד עכשיו בכירים במערכת הבנקאית בישראל. החשש הוא שכדור השלג שהתחיל מסנקציות על אנשים, ארגונים וחברות מעבר לקו הירוק, יגיע לבנקים שמממנים משכנתאות, חברות בנייה או עסקים שפועלים באזור, ומשם למערכות הסליקה, להעברות הכספים ולקשרים עם בנקים בחו"ל.
ברקע עומד נאום קשה ולעומתי שנשא השבוע שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, בבית הנבחרים בלונדון. מיליבנד תקף בחריפות את מדיניות ממשלת ישראל ביהודה ושומרון ואת המשך הבנייה בהתנחלויות, והבהיר שהלחץ המדיני עובר גם למישור הכלכלי.
הוא הודיע על איסור יבוא של מוצרים ממה שהגדיר "התנחלויות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים", ועל משטר סנקציות חדש נגד חברות ויחידים שמספקים שירותי בנייה, תשתיות, מימון ונדל"ן להרחבת ההתנחלויות. בנוסף הכריז על החמרת ההגבלות על יצוא נשק ויצוא נוסף שלדברי בריטניה תורם לכיבוש.
דווקא המילה "מימון" מדאיגה במיוחד את המערכת הבנקאית. אם בנק ישראלי, שנותן משכנתא לרכישת דירה מעבר לקו הירוק, או אשראי לחברה שפועלת שם, ייחשב כמי שמסייע להתנחלויות, הוא עלול להיכנס למעגל הסנקציות. משם, מזהירים במערכת, הפגיעה עלולה להגיע גם ללקוחות ולפעילות השוטפת מול בנקים בחו"ל.
גורם בכיר מאוד במערכת הבנקאית אומר לוואלה שהוא חרד ממה שעלול לקרות בעקבות הטלת הסנקציות האלה. "אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד נפיצה כלכלית", הוא אומר. "כדור השלג הזה מסוכן ואני מפחד ממנו. אם בריטניה אומרת שהיא לא מבצעת יותר סחר או פעולות שקשורות למי שעושה עסקים מעבר לקו הירוק, הסכנה היא שהסנקציות לא יוטלו רק על חברה או ארגון מסוים, אלא גם אם מדובר בחברת בנייה למשל, על חומרי הגלם, הבנק שמממן אותה ובעלי החשבונות באותו הבנק.
"ברגע שהבנקים נכנסים למעגל הסנקציות, יש כאן אדוות עם סיכון התרחבות משמעותי שבו הקו הירוק יהיה רק קו וירטואלי. סכנת ההידבקות הפוטנציאלית היא לכל המשק. בהקצנה רחבה, אם מסמנים את הבנק כמי שפועל עם ארגונים ואנשים שהם נון גראטה מבחינת בנקים בריטיים או אירופיים, יש סיכוי שאם את תחזיקי בחשבון באותו הבנק, לא תוכלי להשתמש בכרטיס האשראי שלך בבריטניה, כי הוא יידחה.
"אנחנו רואים כבר שהצטרפו לבריטניה עוד אחת עשרה מדינות, וזה הולך ומתרחב כל הזמן. הסכמי הורייזן על מחקרים משותפים נמצאים על בלימה וגם הסכמי הסחר שנקראים הסכמי האסוציאציה מצטמצמים כך שאנחנו נהפוך למצורעים כלכלית, למשק אוטרקי שיתקשה בסחר חוץ. זה לא קורה ביום אחד אלא מדובר בתהליך מדבק ומבהיל".
כשהחרמות הפוליטיים עוברים למגרש הכלכלי, זה עלול להקריס מדינה, די לראות מה קורה באיראן.
"מדינה כמונו שנישענת על ייצור ויבוא, כשחומר הגלם הכי טוב שלה זה ההון האנושי, אנחנו בבעיה מאוד גדולה. המצב הגיאו-פוליטי שלנו שברירי, ומעבר לסחר רגיל, בגלל סנקציות כאלה, אנחנו עלולים גם להגיע לסנקציות ביטחוניות, וכל זה בגלל שאנחנו מפרים את שיווי המשקל מעבר לקו הירוק באלימות מצולמת נגד האוכלוסייה המקומית".
זה מזכיר את הזעם נגדנו בעזה, כשהאשימו את ישראל ברצח עם. לפחות אז יכולנו להסביר שהם ביצעו את טבח ה-7 באוקטובר ואנחנו הגבנו.
"לצערי, המנהיגים שלנו, ובעיקר שר האוצר, שהוא גם שר במשרד הביטחון, לא מבינים שמדובר במדרון חלקלק. מספיק שבנק אחד באירופה ובנק אחד גדול בארצות הברית מפסיקים את הסלוק. אז אי אפשר לייצא ולייבא, כי אי אפשר לעשות העברות כספים בינלאומיות, הפריון ייפגע, התוצר ירד, עסקים יסגרו ועובדים יפוטרו, וניהיה במצב של מחסור במוצרים ואולי אפילו צנע ושוק שחור".
מה צריך לעשות?
"להירגע מהר. חייבים להראות לעולם שאנחנו מתייחסים לטרור היהודי בדיוק כמו לטרור הערבי, ושאנחנו מייישמים את הריבונות שלנו בשטח, אחרת נשלם מחיר כל כך יקר, שאף אחד מאיתנו לא יכול לתאר עד כמה הוא יהיה גבוה".